אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח' נ' אינובד פתרונות בע"מ ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ ואח' נ' אינובד פתרונות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/04/2014 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
33845-10-13
26/03/2014
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. עו"ד עמית לדרמן
2. כונס נכסים על יתרות חייבים של חברת אינובד פתרונות בע"מ

הנתבע:
1. סמינר הקיבוצים
2. המכללה לחינוך
3. לטכנולוגיה ולאמנויות בע"מ

החלטה

לפניי בקשה למתן הוראות של כונס הנכסים על יתרות החייבים של חברת אינובד פתרונות בע"מ (להלן: "כונס הנכסים" או "הכונס").

במסגרת הבקשה, מבקש כונס הנכסים לחייב את המשיבה לשלם את חובה לחברת אינובד פתרונות בע"מ (להלן: "החברה") בסך של 290,403 ₪, עבור מוצרי מיחשוב ותקשורת שסיפקה החברה למשיבה ותמורתם לא שולמה (להלן: "החוב") ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 23% לשנה.

בין המשיבה והחברה התקיים קשר עסקי במשך כשנתיים. במהלך תקופה זו הזמינה המשיבה מהחברה ציוד מיחשוב ותקשורת. הבקשה דנא עניינה בהזמנת ציוד שנעשתה בחודש יולי 2013 על ידי המשיבה (להלן: "העסקה"). הציוד סופק למשיבה אך התמורה בגינו לא שולמה לחברה.

המשיבה מתנגדת לבקשה מחמת מספר טעמים. הטעם הראשון הוא שלדידה, כונס הנכסים כלל אינו מוסמך לנקוט בהליך הנוכחי; הטעם השני הוא שההליך של מתן הוראות איננו מתאים בנסיבות הענין; הטעם השלישי הוא שעקב הפסקת פעילותה של החברה, לא קיימה החברה את התחייבויותיה כלפי המשיבה בכל הנוגע להתקנת הציוד, תחזוקתו ומתן אחריות לגביו. לפיכך, המשיבה נאלצה לשכור שירותים של צדדים שלישיים לשם כך. בהקשר זה טוענת המשיבה כי החברה הפרה את התחייבויותיה כלפיה גם בנוגע לציוד שסופק למשיבה בעבר, אשר התקלקל בינתיים ולא ניתן היום להחליפו או לתקנו, בשל מצבה של החברה. הציוד התקול מוערך על ידי המשיבה בסך של כ-200,000 ₪. המשיבה טוענת כי נאלצה לעשות שימוש בחלק מהציוד נשוא העסקה כתחליף זמני לציוד התקול והמושבת. על כן, היא מבקשת לקזז מהחוב כלפי החברה את נזקיה. טענת הקיזוז נסמכת על סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל התש"ם– 1980 (להלן: "הפקודה") וכן על סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים").

בתשובה לתגובת המשיבה מצביע כונס הנכסים על כך שהמשיבה מודה שהציוד אכן סופק לה, וחרף טענתה שנבצר ממנה להשתמש בו, היא לא טרחה להשיבו לחברה עד עצם היום הזה או לפנות לכונס הנכסים. בנוסף הוא מצביע על כך שהמשיבה מודה שהיא עושה שימוש לפחות בחלק מהציוד שתמורתו לא שולמה. הכונס מוסיף וטוען כי משלא הותקן הציוד שסופק, לכל היותר פטורה המשיבה מתשלום בגין רכיב זה בלבד של מחיר ההזמנה, שהינו סך של 26,437 ₪, בתוספת מע"מ, כעולה ממסמכי ההזמנה. לדידו, אין למשיבה כל הגנה מפני החובה לשלם עבור הציוד שסופק את מחירו, סך של 219,667 ₪ בצירוף מע"מ. בהתייחס לטענת הקיזוז שמעלה המשיבה, טוען כונס הנכסים כי טענה זו הועלתה בעלמא ללא הוכחה או פירוט וכן לא נמסרה כל הודעת קיזוז כנדרש למשרדי החברה או לכונס הנכסים. לבסוף טוען כונס הנכסים כי חוב זה של המשיבה הפך עם מתן צו הכינוס לחוב המשועבד בשעבוד ספציפי לטובת הנושה המובטח, ועל כן אינו ניתן לקיזוז כנגד חובות נגדיים של החברה, שנוצרו לאחר מתן צו כינוס הנכסים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו בעלי הדין, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעתר לבקשת כונס הנכסים ברובה, ולחייב את המשיבה לשלם לכונס סך של 219,667 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

ראשית לכל, אין ממש בטענתה של המשיבה כאילו כונס הנכסים נעדר סמכות לדרוש את תשלומו של החוב נשוא המחלוקת. משניתן פסק דין האוכף את אגרת החוב לטובתו של הנושה המובטח, הוסמך הכונס לקבל לרשותו את כל הרכוש המשועבד, קרי, את יתרות החייבים של החברה. על כן, פעולות לגביית יתרות החוב כמו ההליך הנוכחי בהחלט באות בגדר סמכותו.

אין גם ממש בטענת המשיבה כאילו הליך של בקשה למתן הוראות אינו המסגרת המתאימה לבירור המחלוקת. הליך של מתן הוראות נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה לצורך מתן הוראות והנחיות לנושאי תפקידים שונים מטעמו של בית המשפט (ע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385 (2001) (להלן: "עניין פליצ'ה")). בנוסף, הליך זה מאפשר במקרים מתאימים קבלת סעד נגד צד שלישי (רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן בתפקידו ככונס נכסים (פורסם בנבו, 26.03.2007)). בעניין פליצ'ה פירט בית המשפט העליון מספר תנאים אשר בהתקיימם, ניתן לברר סכסוך שבין בעל תפקיד לבין צד שלישי במסגרת בקשה למתן הוראות, והם, העדר הצורך בבירור עובדתי מורכב והעדר פגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל דין.

בענייננו, מדובר במחלוקת משפטית פשוטה בתכלית, ללא מחלוקת עובדתית של ממש, ולכן ניתן להכריע בה על יסוד כתבי טענות, בלא שתיפגע כהוא זה זכותו הדיונית או המהותית של מי מבעלי הדין.

לגופו של ענין, אין חולק כי הציוד סופק למשיבה ומצוי בחזקתה. המשיבה אף מודה כי עשתה בחלק ממנו שימוש. אין גם חולק כי המשיבה לא שילמה את תמורת הציוד שנמסר לה. בנוסף, אין חולק שהחברה לא התקינה את הציוד שסופק ואינה מעניקה בגינו אחריות. ברם, במסגרת העיסקה תומחר הרכיב של שרות ואחריות בסכום של 26,437 ₪ בצירוף מע"מ, ובסכום זה בלבד. פשיטא שהמשיבה אינה אמורה לשלם רכיב זה של העסקה, באשר הוא לא סופק לה. מאידך, באותה מידה ממש, ברור שעל המשיבה לשלם לכונס את התמורה בגין הציוד שסופק לה, קרי, סך של 219,667 ₪ בצירוף מע"מ, אלא אם עומדת לה טענת קיזוז ביחס לסכום זה.

נבחן כעת את השאלה האם עומדת למשיבה טענת קיזוז ראויה.

הכלל הוא שמול כונס נכסים, לא קיימת זכות קיזוז לפי ס' 74 לפקודה:

"זכות הקיזוז בהליכי כינוס נכסים לפי דיני חברות היא יציר הפסיקה ואין היא נובעת מסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל או נשענת עליו." (ע"א 4752/92 מקט בע"מ ע"י כונס הנכסים נ' החברה לביטוח סיכוני חוץ בע"מ וערעור שכנגד פ"ד נא(2) 214, 224 (1997) (להלן: "עניין מקט")).

ממילא, המשיבה אינה יכולה להשתית טענת קיזוז בעניננו על יסוד הוראת ס' 74 לפקודה.

כלל נוסף שנקבע בענין מקט הוא:

"העיקרון הכללי הוא שאם צמחו שתי הזכויות הנגדיות לפני הכינוס, עומדת לחייב כלפי החברה וכלפי הכונס, טענת קיזוז. לעומת זאת, אם צמחה זכותו של החייב כלפי החברה אחרי הכינוס, לא עומדת לו טענת קיזוז כלפי הכונס." (שם, בע' 226).

בעניננו, זכותה של המשיבה כלפי החברה צמחה רק לאחר תחילת הליכי הכינוס, הוא המועד שבו החברה חדלה מפעילותה והפסיקה לתת שרות למשיבה. לעומת זאת, זכותה של החברה כלפי המשיבה לתשלום בגין הציוד שסופק למשיבה, צמחה עוד לפני הליכי הכינוס. ממילא, המשיבה אינה יכולה לקזז כלפי הכונס את החוב הנטען כלפי החברה.

יצויין כי בעניננו לא ניתנה מעולם הודעת קיזוז של המשיבה. גם אם נראה בתגובתה לבקשה משום הודעת קיזוז, הרי שהפועל היוצא מכך הוא שזכות הקיזוז התגבשה רק עם הגשת התגובה, קרי, זמן רב לאחר תחילת הליכי הכינוס:

"הודעת הקיזוז יוצרת את הקיזוז ואינה מודיעה על קיזוז שחל קודם לכן"... לפיכך אין קיזוז בהעדרה של הודעת קיזוז. ההודעה יוצרת את הקיזוז וקובעת את מועד תחולתו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ