אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סאלאוייצ'יק (סולובייצ'יק) ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' סאלאוייצ'יק (סולובייצ'יק) ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
16557-08
24/05/2010
בפני השופט:
אורי פוני

- נגד -
התובע:
1. חיים סאלאוייצ'יק (סולובייצ'יק)
2. יהודית סאלאוייצ'יק (סולובייצ'יק)

הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

החלטה

המבקש מס' 1 (להלן: "החייב") ניהל חשבון עו"ש בסניף מאה שערים של המשיב. ביום 18.6.08 עמדה יתרת חשבונו בחובה בסכום של 673,279 ₪.המבקשת מס' 2 חתמה ביום 15.10.09 על כתב ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום. המבקשת מס' 2 הינה אשתו של החייב ולפיכך לטענת המשיב הוראות פרק ב' לחוק הערבות התשכ"ז – 1967 אינן חלות על ערובתה.משלא סולקה יתרת החוב בחשבון הוגשה התביעה.

המבקשים במסגרת בקשה זו עותרים למחיקת התביעה על הסף, למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.הבקשה נתמכת בתצהירו של החייב בלבד.

במסגרת הבקשה והתצהיר הועלו הטענות הבאות:ראשית - המבקשים באמצעות ב"כ פנו למשיב על מנת לקבל מסמכים שונים הקשורים לחשבון אך זה סירב לבקשה.שנית - המשיב הסתיר מבית המשפט את העובדה כי בין הצדדים נחתם הסכם לגביית יתרות חובה בחשבון באמצעות מסמך הקרוי 'היתר עיסקא'. על פי מסמך זה, הרי שבמקרה ובחשבון תיוותר יתרת חובה כי אז החוב יחולק כך ששני שליש ממנו יחול על המשיב ואילו החייב יישא בשליש הנותר. לטענתם, הם עמדו בתנאי הסף שמסמך זה.שלישית – המשיב גבה ביתר סכומים גבוהים מעבר לחובם ואף חילט מחשבונם סכומים שונים.רביעית – המשיב לא צירף לכתב התביעה את כל דפי החשבון המעידים על התנהלות החשבון והסתפק בהמצאת דף חשבון קצר ובו פירוט של שלוש פעולות סתמיות המראות על יתרת החובה. אף המסמך בנספח ה' הנושא כותרת דו"ח תנועות חייב לא הופק על ידי המשיב אלא על ידי ב"כ ולפיכך אינו יכול להיחשב כרשומה מוסדרת.חמישית – חשבונו של החייב הינו חשבון דולרי שנוהל כך במשך כל השנים . למרות היותו של החשבון חשבון דולרי ננקב החוב בשקלים ולפיכך ככל שהיה חוב, עובדה אשר מוכחשת, היה על המשיב לציין את החוב בדולרים ולא בשקלים.שישית – בדעת המבקשים להגיש תביעה כנגד המשיב ע"ס של 80,000 דולר וזאת בהתאם לתנאי היתר העיסקא, וכן תביעה על נזקים שגרם להם המשיב.שביעית – המשיב פרע סכום של כ- 72,000 יורו לפירעון חלקי של יתרת החוב בחשבון, וזאת בניגוד לתנאי שטר היתר העיסקא.

מחקירתו הקצרה של חיים עולים העובדות הבאות:

א. ביום 18.10.01 חתמה אשת המבקש אשר אף היא נתבעת בתביעה זו על מסמך (מש/1) המופנה למשיב ובו הוראה להעביר מחשבונה כספים לכיסוי יתרת החוב של בעלה בחשבונותיו. מסמך זה קיבל את הסכמתו של המבקש מס' 1.

ב. המבקש מס' 1 חתם ביום 21.5.02 על כתב התנאות (מש/2). על פי מסמך זה ממשכן המבקש מס' 1 את הכספים אשר יהיו לזכותו ואלה יועברו לחשבון נשוא כתב התביעה.

ג. המבקש מס' 1 אישר בחקירתו הנגדית כי בכל פעם שנוצרה יתרת זכות בחשבון הרי שבאותו היום או למחרת הוא משך את יתרת הזכות שנותרה במלואה. להוכחת עובדה זו צירף המשיב את דפי החשבון (מש/3).

סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים סב על המסמך הקרוי היתר עיסקא. הגם שהמסמך לא הוצג במלואו בפני בית המשפט נטען על ידי המשיב כי לא התקיימו התנאים להחלתו. לעניין זה טוען ב"כ המשיב כי המבקש לא הביא בתצהירו כל פירוט באשר לעסקיו. לא זו אף זו, על המבקש היה לפרוס בפני בית המשפט באם עסקיו נשאו רווחים אם לאו דבר שלא נעשה על ידו. אף בהנחה כי ישנו רמז לכך הרי שטענה זו נטענה באופן סתמי וכללי מבלי לבססה בתשתית עובדתית. די בהעדר פירוט כזה במסגרת תצהיר בתמיכה לבקשה לרשות להגן על מנת לדחות טענה זו.

לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:ראשית - כאשר מוגשת תביעה בהליך של סדר דין מקוצר הכלל הבסיסי הוא שכל אחד מהנתבעים חייב למסור תצהיר מטעמו. דברים אלה מקבלים משמעות יתרה כאשר פרטי ההגנה מצויים בידיעתו המיוחדת של אותו נתבע שנמנע מהגשת תצהיר.בנסיבות שבפניי, המבקשת מס' 2 לא רק שלא הגישה תצהיר מטעמה לתמיכה בבקשה לרשות להגן אלא אף לא נתנה כל הסבר המתקבל על הדעת מדוע יש להסתפק בתצהירו של בעלה - הוא המבקש מס' 1.המבקשת מס' 2 חתמה כערבה למילוי התחייבויותיו של בעלה, המבקש מס' 1 כלפי המשיב. במעמדה בתור ערבה היה עליה למסור תצהיר לבית המשפט ולפרוס את הגנתה כערבה בניגוד לבעלה שהינו החייב העיקרי.שנית - המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה עומדים בתנאים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי ובהלכה הפסוקה על מנת להכשירה לידון בהליך של סדר דין מקוצר.לכתב התביעה צירף המשיב את תנאי פתיחת החשבון כשהם חתומים על ידי המבקש מס' 1. כמו כן, צורף כתב הערבות של המבקשת מס' 2. בנוסף, צורף דף חשבון המראה על יתרת החוב בחשבון עובר להגשת התביעה וכן אישור על שיעורי הריבית המתייחסים לחשבון.ככל שלמבקש היו נחוצים מסמכים שונים על מנת לערוך את בקשתו עמדה בפניו האפשרות לפנות בעוד מועד למשיב ולדרוש את המסמכים הנדרשים.מהבקשה וחקירת המבקש מס' 1 עולה כי לב"כ הקודם נמסרו דפי חשבון, ככל שנתבקשו.די בכך כדי לדחות את האמור בסעיפים 1+2 לתצהירו.שלישית – המבקש לא עמד בתנאים המצויים בהיתר העיסקא עליו הוא נסמך. כפי שציין ב"כ המשיב בסיכומיו, תצהירו של המבקש מס' 1 לוקה בהעדר פירוט לגבי החלת התנאים על פי היתר העסקה. המבקש מס' 1 לא פירט בתצהירו את פעילותו העסקית וכן את הרווחים או ההפסדים, ככל שהיו כאלה. בהעדר כל נתון לעניין זה לא ניתן לדעת על מצבם האמיתי של עסקיו של המבקש מס' 1 וממילא לא ניתן לומר האם עסקיו הניבו רווחים או שמא הפסדים. מכאן שהבסיס להחלת היתר העסקא לא הוצג על ידי המבקש מס' 1 וטענותיו אינם מבוססים על תשתית עובדתית, ולו לכאורה.לא זו אף זו, אין המבקש מס' 1 טוען כי דיווח למשיב על עסקיו ומצבם מעת לעת וזאת על מנת שניתן יהא לפעול על פי תנאי היתר העסקה.עובדה חשובה לחובתו של המבקש מס' 1 הינה הודאתו בדבר משיכת כספים בזכות שהיו בחשבון בזמנים שונים, הכל כמפורט בדפי החשבון (מש/3). פעולות משיכת כספים אלה לא הוכחשו על ידי המבקש מס' 1 ויש בהם להעיד כי בפעולותיו אלה לא עמד היתר העיסקא לנגד עיניו שאם היה נוהג בהתאם לאמור בו היה עליו לחלוק את רווחיו עם המשיב.לבסוף, הגם שהמבקש מס' 1 טוען כי יש ברשותו עדים אשר יש ביכולתם להעיד על כשלון עסקיו והפסדיו הרי שלא הובאו כל תצהירם מטעמם. לעניין זה כבר נפסק כי אין די בהעלאת טענת הפסד בלא שבועה ובלא עדים כדי שתקום הגנה ולו לכאורה (ה"מ 5317/86) אשר הוגשה ע"י ב"כ המשיב.

לאור האמור לעיל, הבקשה לרשות להגן נידחת.המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.ניתן בזאת פסק דין לטובת המשיב על פי כתב התביעה.ב"כ המשיב ימציא פסק דין לחתימה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, י"א סיון תש"ע, 24 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ