אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' דוד

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' דוד

תאריך פרסום : 10/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום באר שבע
14098-01-11
10/06/2011
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
שי דוד
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אתיר לו להתגונן בפני תביעתו השטרית של המשיב, אשר הוגשה כנגדו כבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק מס' 1412380100.

בתצהיר ההתנגדות טען המבקש, כי מסר את השיק נשוא ההתנגדות לסלון כלות בשם "טוליפ גאלרי", אשר בו התעתדה אחותו לשכור שמלה ליום כלולותיה.

על פי הנטען בתצהיר ההתנגדות, ניתן השיק כשיק ביטחון במסגרת העסקה, אך בפועל החנות נסגרה ואחות המבקש לא קיבלה כל תמורה בעדו.

עוד טען המבקש, כי בעלת סלון הכלות הבטיחה להשיב את השיק לידיו ולא עשתה כן, ולבסוף, כונס הנכסים העביר את השיק לידי המשיב, לפרעון.

בחקירתו הנגדית של המבקש בפני התגלו "בקיעים" שונים בגירסתו, וביניהם חזרתו מן הטענה כי החנות נסגרה בטרם הגיע יום כלולותיה של אחותו, וכן טענתו, החדשה, כי אחותו היא זו שביטלה את העסקה בין הצדדים, בשל חשש להפרה צפויה.

ברם, גירסתו הבסיסית של המבקש, כי לא התקבלה כל תמורה בעד השיק, לא התמוטטה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.

כידוע, קיימת גישה בפסיקה, כי די בטענות שכאלה, כנגד הצד הקרוב בתביעה השטרית בלבד, כדי להתיר לנתבע רשות להתגונן גם כנגד הצד הרחוק.

כך נקבע, למשל, כי: "אם וככל שטענות אלה בין הצדדים הקרובים יוכחו בסופו של יום, ונוכח היות המשיבה צד רחוק בשטר, הרי שיהא עליה להוכיח, בהליך העיקרי, עדיפות שטרית, בין מכוח אחיזה כשורה ובין מכוח סיחור השטר לידיה קודם לכשלון התמורה."

(מתוך בשא 175356/07 ברנץ רזיאל נ' מירסני סחר ושיווק בע"מ (תל-אביב-יפו), פורסם בפדאו"ר).

וכן נאמר כי "נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר"

(ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235).

וכן, "השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן" (ד' בר אופיר, לעיל, בעמ' 236).

אלא שיש לטעמי, לדקדק בהלכה שהיא ביסודה של גישה זו ("הלכת חביה נגד גליק"), וממנה עולה כי הרשות תינתן כאשר מעלה הנתבע בתצהירו (תצהיר ההתנגדות) טענה בדבר מועד סיחורו של השטר.

כך באו הדברים לידי ביטוי בהחלטתו של כב' הש' קיסטר בע"א 218/66 יעקב ו-דוד חביה ו-אברהם מנצור נ' לוי גליק, פ"ד כ (3) 63:

"מאחר והרשות להתגונן היא סייג לזכותו הרגילה של אזרח לבוא לבית-המשפט ולהתגונן בפני כל תביעה המוגשת נגדו, ולבקש שפסק-הדין יינתן רק אחרי שמיעת טענותיו, אין להטיל על המבקש להתגונן חומרות יתירות, ולדרוש ממנו שכבר בשלב המוקדם של הבקשה לרשות להתגונן יוכיח את מלוא הגנתו. כבר נפסק (ע"א 7/49, [2], כן ב-המ' 434/65, [1], הנ"ל) שאף אם בבקשתו אין המבקש רשות להתגונן מגלה אלא הגנה שבדוחק, גם אז תינתן לו הרשות המבוקשת ובלבד שגילה בתצהירו טענת הגנה אפשרית הראויה לעמוד לדיון, ושיש בה כדי להדוף את התביעה לכשיובא הענין כולו לדיון בצורה הרגילה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שניה, ע' 402. בהתאם לאותו עקרון נפסק כי די לו לנתבע החפץ להתגונן אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת, לכאורה, את זכות הקנין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד צד שלישי אליו סוחר השטר כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על-פי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות ויוכיח שניתן בתום-לב ערך בעד השטר: ע"א 576/61, בראון נגד רוגוז'ינסקי, ואח', פד"י טז 1460 [3]; וראה זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שלישית סעיף 216.

כאשר מדובר בטענת כשלון תמורה המועלית על-ידי הנתבע כהגנה ביחס לשטר שהוא חתום עליו והנמצא בידי אדם שלישי התובע על-פיו את הנתבע, יש להבדיל בין מקרה כשהשטר סוחר לפני מועד ביצוע העיסקה שבקשר אליה נעשה השטר, לבין מקרה בו סוחר השטר לאחר אותו מועד. אם סוחר השטר לפני המועד - אין מקום לדבר על פגם סיחור כי אז אין כלל כשלון תמורה; רק כשסוחר השטר לאחר אותו מועד והעיסקה שבקשר עמה נעשה השטר לא בוצעה, ניתן לדבר על פגם בזכות הקנין של המסחר כיון שאז ייתכן שפקעה זכותו להעביר את השטר והיה צריך להחזירו לחתומים עליו; סיחור השטר במקרה כזה כמוהו כמעילה באמון. ראה דברי השופט זוסמן ב-ע"א 576/61, [3], הנ"ל ב-ע' 1464.

במקרה דנא, העלו המערערים בתצהירם טענה בדבר סיחור השטר לאחר שהעיסקה שבקשר עמה הוא נעשה, לא בוצעה. לאור העקרונות עליהם עמדתי לעיל, די היה בכך כדי ליתן למערערים רשות להתגונן.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

מן הביטוי "די בכך" בשלהי הדברים, ניתן ללמוד, לטעמי, כי כאשר לא מועלית בתצהיר ההתנגדות כל טענה בדבר מועד סיחורו של השטר ו/או לכל הפחות, כל טענה אחרת כנגד תום-ליבו ו/או טיב אחיזתו של הצד הרחוק בשטר, הרי שאין מקום ליתן רשות להתגונן.

כידוע, ההלכה היא כי "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ