אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנטיל דיסקונט בע"מ נ' הכל משלו ואח'

בנק מרכנטיל דיסקונט בע"מ נ' הכל משלו ואח'

תאריך פרסום : 29/12/2010 | גרסת הדפסה
תמ"ר
בית משפט השלום ירושלים
711345-07
29/12/2010
בפני השופט:
אברהם רובין

- נגד -
התובע:
בנק מרכנטיל דיסקונט בע"מ
הנתבע:
1. הכל משלו
2. שמואל סמימיאן
3. יעקב בן עטר
4. סוזן בן סימון
5. רונן צור

פסק-דין

פסק דין

תביעת בנק בגין יתרת חובה בלתי מסולקת בסך של 138,415 ₪, בחשבונה של הנתבעת 1, אשר לה ערבו הנתבעים 5-2.

העובדות

הנתבעת 1 (להלן – "החברה"), ניהלה סופרמרקט ולשם כך פתחה ביום 19/03/06 חשבון אצל התובע (להלן – "הבנק"). הנתבע 2 (להלן – "סמימיאן"), היה מנהלה של החברה ובעל זכות החתימה היחיד בה. ביום פתיחת החשבון חתם סמימיאן על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לחובות החברה. ביום 05/06/06 חתם הנתבע 3 על ערבות לחובות החברה עד לסכום של 400,000 ₪, וכמוהו עשו גם נתבעים 4 ו-5 ביום 06/06/06 וביום 02/08/06 (בהתאמה). אין חולק כי נתבעים 5-3 הינם "ערבים יחידים" כמשמעות מונח זה בסעיף 19 לחוק הערבות התשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק הערבות"). ביום 11/06/06 העמיד הבנק לחברה מסגרת אשראי בסכום של 400,000 ₪ (נספח ז' לתצהיר מנהל סניף הבנק – מר שטראוס). ביום 18/06/06 הופחתה מסגרת האשראי לסכום של 350,000 ₪. לטענת הבנק הפחתת המסגרת נעשתה כיוון שהחברה לא עמדה בהתחייבותה להפקיד בבנק סך של 50,000 ₪ כתנאי לקבלת המסגרת המקורית. סמימיאן מכחיש טענה זו. ביום 25/09/06 הודיע הבנק לחברה על הפחתה נוספת של מסגרת האשראי לסכום של 300,000 ₪ החל מיום 03/10/06. החברה חרגה גם ממסגרת זו, ולכן ביום 08/10/06 הודיע הבנק של ביטול מוחלט ומיידי של מסגרת האשראי. ביני לביני, לא כיבד הבנק שיקים שהופקדו בחשבון החברה ועל כן ביום 13/10/06 החשבון הוגבל. ביום 30/04/07 שלח הבנק לכל הנתבעים דרישה לפירעון יתרת החובה בחשבון. הדרישה לא נפרעה ומכאן התביעה שבפניי לסילוק החוב בסך של 138,415 ₪ (ראו – הודעת הצדדים מיום 03/02/09 בדבר עדכון סכום התביעה).

טענות הנתבעים

סמימיאן והערבים הגישו בקשות רשות להגן ובהסכמת הבנק ניתנה להם רשות להגן בשתי טענות בלבד. הטענה הראשונה היא טענת קיזוז בסך של 158,476 ₪, בגין שיקים מזויפים שהוצגו לפירעון בחשבון והבנק פרע אותם שלא כדין. טענה זו מכוונת הן כנגד חבותו של סמימיאן והן כנגד חבות הערבים. הטענה השניה מתייחסת לחבות הערבים בלבד, ולפיה הבנק הפר את חובות הגילוי המוטלות עליו עובר לחתימת הערבים על הערבויות, וכן בהמשך בכך שהבנק הודיע לערבים רק בחודש אפריל 2007 כי החברה איננה עומדת בהתחייבויותיה, למרות שמסגרת האשראי בוטלה כבר באוקטובר 2006.

טענות הבנק

הבנק טוען כי הוא לא התרשל בכיבוד השיקים כיוון שהחתימה שעל פניהם דומה לדוגמת החתימה שמסר סמימיאן לבנק. כמו כן, הבנק מצביע על פגמים בגרסת סמימיאן, אשר לטענתו מעמידות בספק את הטענה שהשיקים זויפו. הבנק מוסיף וטוען כי הוא לא הפר את חובות הגילוי המוטלות עליו.

דיון והכרעה

זיוף השיקים

סעיף 23(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], קובע כי:

"חתימה על שטר שהיא מזויפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות..."

מהוראה זו נובע כי:

"שיק אשר חתימת עושהו זויפה אינו אלא פיסת נייר בעלמא ואין שם של שיק ראוי שייקרא עליו כלל, והבנק המשלם על פי פיסת נייר כזאת פשיטה שאינו יכול לחזור ולהיפרע ממי שלא חתם עליה כל עיקר"

(ע"א 550/60 שטאובר נ' בנק המזרחי פ"ד כח(1) 240 248).

הבנקים ערים כמובן להלכה זו, ועל כן הם נוטלים ממי שפותח חשבון דוגמת חתימה. על הבנק מוטלת חובה לבדוק כל שיק שמוצג לפירעון אל מול דוגמת החתימה (ר. בן אוליאל "דיני בנקאותחלק כללי" (תשנ"ו – 1966) עמ' 303). יוצא אפוא, שאם בנק כיבד שיק מזויף אזי הלקוח רשאי לדרוש מהבנק את החזרת הכסף לחשבונו בדרך של ביטול החיוב. הלקוח איננו נדרש להוכיח שהבנק התרשל, אלא די בכך שמוכח זיוף. ואולם, בתי המשפט הכירו בטענות שרשאי לטעון הבנק נגד לקוחו במטרה להדוף את תביעתו (ראו – ש. לרנר "דיני שטרות" (מהדורה שניה – 2007) עמ' 431 ואילך). ראשית, הבנק יכול לטעון כי הלקוח מנוע מלתבוע אותו כיוון שהוא לא טרח להודיע לבנק על הזיוף, למרות שהוא קיבל באופן שגרתי פירוט של השיקים שנמשכו בחשבונו. כך נפסק במקרה שבו נמשכו שיקים רבים מחשבונו של הלקוח (פרשת שטאובר הנ"ל וכן – ע"א 618/75 טננבאום נ' בנק לאומי פ"ד לא(3) 141). שנית, הבנק יכול לטעון לקיזוז מכוח רשלנותו של הלקוח. ושלישית, הבנק יכול לטעון כי מכוח החוזה שלו עם הלקוח היה הלקוח חייב לגלות לו ששיקים זויפו או להגיב על דפי חשבון שנשלחו אליו וכד'.

אם כן,בראשית, יש לברר האם השיקים שלפניי אכן זויפו. בהקשר זה מתעוררת השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח את הזיוף. שאלה זו חשובה במיוחד במקרה שלפניי מפני שאיש מהצדדים לא טרח להביא ראיה, כגון חוות דעת של מומחה, אשר תלמד האם החתימות על השיקים מזוייפות. בפרשת שטאובר הושארה השאלה בצריך עיון. עם זאת, כב' השופט ויתקון הביע עמדתו לפיה הנטל מוטל על הבנק, למרות שבפסיקה האנגלית מוטל הנטל על הלקוח (פרשת שטאובר בעמ' 243). עמדה זו קשה בעיניי, בכל הכבוד הראוי. לטעמי עדיפה גישתו של פרופ' בן אוליאל הגורס כי הנטל להוכיח את הזיוף מוטל על הלקוח (בן אוליאל בעמ' 319-318). שורש העניין נעוץ בהבחנה בין שני מצבים שונים. מצב אחד הוא מקרה שבו אדם תובע את הנתבע על סמך חתימתו של הנתבע על חוזה או שטר, והנתבע מתגונן בטענה שחתימתו זויפה. במקרה כזה עילת התביעה של התובע מבוססת על הטענה שחתימת הנתבע היא חתימה כשרה, ולכן, אם נטענת טענת זיוף על התובע מוטל הנטל להוכיח שהחתימה אכן כשרה (ראו – ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים פ"ד מז(3) 240, 261). מצב שני הוא מקרה שבו אדם תובע סכום כסף מחברו, בתביעה שלפניי מדובר בטענה על דרך הקיזוז, וזאת על סמך הטענה שחתימת התובע זויפה. במקרה כזה טענת הזיוף הינה אחד ממרכיבי עילת התביעה, ולכן הנטל להוכיחה מוטל על התובע, ובמקרה שלפניי על הנתבעים שטוענים לקיזוז. האסמכתאות שהביאו הנתבעים להוכחת טענתם מתייחסות למקרים מן הסוג הראשון, שבו תובע מבקש להסתמך על חתימה כשרה של הנתבע והנתבע טוען שהיא מזויפת, ולא למקרים מן הסוג השני. לכן אסמכתאות אלו, בכל הכבוד, אינן מתאימות לענייננו.

כפי שציינתי, במקרה שלפניי איש מבעלי הדין לא הגיש חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד, וכאמור, הנטל להוכיח את טענת הזיוף מוטל על הנתבעים. חרף זאת, אין לבוא לנתבעים בטרוניה על כך שלא הגישו חוות דעת מומחה, מן הטעם הפשוט שהבנק לא העמיד לרשותם את השיקים המקוריים אשר דרושים לצורך הכנת חוות דעת. במצב דברים זה יש בפניי שתי ראיות להוכחת הזיוף. הראיה הראשונה הינה עדותו של סמימיאן לפיה השיקים זויפו.עדותו של סמימיאן הינה עדות יחידה של בעל דין בכל הנוגע לזיוף השיקים ולכן אינני מוכן לסמוך עליה לבדה לצורך קביעת ממצא של זיוף. הראיה השניה הינה צילומי השיקים שבהם מדובר ולהלן אדון בראיה זו.

סמימיאן צירף לתצהירו רשימה של השיקים המזויפים (נספח ט"ז לתצהיר סמימיאן), וצילום של חלק מהשיקים (נספח י"ז). העיון ברשימה מלמד שמדובר בשלושים ושמונה שיקים שזמן פירעונם נע בין 10/06/06 ל-27/09/06. סכומי השיקים מגוונים. הם נעים בין מאות בודדות של שקלים ועד 15,000 -16,000 ₪. בנספח י"ז לתצהירו צירף סמימיאן צילומים לא לגמרי ברורים של עשרים שיקים בלבד מתוך שלושים ושמונה שיקים מזויפים. כמו כן, סמימיאן צירף לתצהירו צילומים של העתקי שני שיקים נוספים מתוך פנקס שיקים שמצוי בידיו. את שהחסיר סמימיאן השלים העד מטעם הבנק – שטראוס – אשר צירף כנספח ט"ו לתצהירו צילומים יותר ברורים של חלק מן השיקים שצירף סמימיאן, כן צילומים של מספר שיקים שלא צורפו לתצהיר סמימיאן. על יסוד צילומי השיקים טוען סמימיאן טענה פשוטה; החתימות על השיקים אינם דומות לדוגמת החתימה שהוא מסר לבנק, ומכאן שהבנק לא היה רשאי לכבד לכבדם, בין אם משום שהם מזויפים, ובין אם משום שהחתימה שבהם איננה תואמת את דוגמת החתימה שבבנק. כמו כן, סמימיאן טוען שבחלק מן השיקים לא הופיעה חותמת החברה ועל כן אסור היה לכבדם.

העיון בצילומי השיקים שהגישו שני הצדדים מוביל למסקנות הבאות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ