אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות רמת גן משרד ראשי נ' דאניאל ואח'

בנק מזרחי טפחות רמת גן משרד ראשי נ' דאניאל ואח'

תאריך פרסום : 11/04/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
36174-04-10
11/04/2011
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות רמת גן משרד ראשי
הנתבע:
1. אכרם דאניאל
2. סחר דאניאל
3. סליפ גלארי בע"מ

החלטה

בפניי בקשת הנתבעים למחיקת כותרת ולחלופין למתן רשות להתגונן.

עסקינן בתביעתו של בנק (להלן: "הבנק") לתשלום יתרת החובה בחשבונם של שלושה נתבעים וכן בגין ערבויות של הנתבעים זה לחשבונו של זה.

במסגרת הבקשה למחיקת הכותרת טוענים הנתבעים כי יש למחוק את הכותרת משום שלא ניתן ללמוד מנספחי כתב התביעה מהן ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, והבנק גם לא טרח לצרף לכתב התביעה את הסכמי ההלוואה למרות שהתביעה מבוססת על הלוואות שהועמדו לפרעון מיידי. עוד נטען כי הריבית המבוקשת היא ריבית מכסימלית, ששיעורה לא פורש.

אין מקום למחוק את הכותרת. טעמו של דבר הוא שדרישת צירוף המסמכים לתביעה בסדר דין מקוצר היא דרישה מינימלית.

ראה ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 137-138, שם נפסק:

"כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית. די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן."

לענין זה די בכך שהבנק צירף לכתב התביעה את מסמכי פתיחת החשבון של שלושת הנתבעים, את כתבי הערבות עליהם חתמו ואת אישורי היתרות בכל אחד מבין החשבונות (אישורים אלה משקפים את החוב בחשבונות לאחר העמדת ההלוואות לפרעון מיידי ואין איפוא צורך בצירוף הסכמי ההלוואה עצמם). העובדה שהבנק לא ציין מהו שיעורה של הריבית המכסימלית אינה מצדיקה את מחיקת הכותרת שכן עתירת הבנק בענין זה צופה פני עתיד, מיום הגשת התביעה ואילך, כאשר סכום התביעה הנוכחי משתקף בדפי היתרות.

המבקשים טוענים לגופו של ענין טענה מקדמית, ולפיה יש מקום ליתן להם רשות להתגונן בשל סרובו של הבנק לגלות להם את מסמכי החשבונות.

על טענה זו משיב הבנק שדרישת הנתבעים לגילוי מסמכים היא דרישה גורפת, שהועלתה לראשונה בד בבד עם הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן ולא קודם לכן. כמו כן, הנתבעים לא פירטו על מה ולמה דרוש להם כל אחד מבין אותם מסמכים רבים שדרשו את גילויים.

אכן, אין ספק שדרישת הגילוי הועלתה באיחור ניכר, במקביל להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן, למרות שכתב התביעה הומצא לנתבעים חודשיים ימים בטרם ביקשו רשות להתגונן, כך שעמד לרשותם די זמן והותר לבקש מבעוד מועד את המסמכים. בנוסף, עיון ברשימת המסמכים המבוקשת מגלה כי מדובר בדרישה גורפת על פניה, מבית מדרשה של חברה המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים, אליה נוסף מכתב דרישה גורף עוד יותר של ב"כ הנתבעים, מבלי שהנתבעים יטרחו לפרט מדוע דרושים להם מסמכים מסוג זה או אחר. סרובו של בנק להעתר לדרישת גילוי גורפת הוא כשלעצמו לא יקנה לנתבע רשות להתגונן, שכן כפי שנפסק לא אחת, אין לאפשר מצב בו הליך גילוי המסמכים המוקדם הופך מאמצעי למטרה בפני עצמה, כדי לנסות וליצור יש מאין עילה לקבלת רשות להתגונן. כך למשל נפסק בת"א (שלום ת"א) 17725/05 בנק יורוטרייד סניף תל אביב נ' פ.גרף יבוא (1988) בע"מ, (פורסם במאגר משפטי):

"אין להשלים עם מצב שבו טענה בדבר העדר גילוי של מסמכים, דחוקה ככל שתהיה, תקנה כבמטה קסמים רשות להתגונן. אכן, ראוי כי הבנק יגלה כל מסמך הדרוש לנתבע כדי לכלכל את הגנתו ולא יערים מכשולים מיותרים בפני הנתבע המבקש את הגילוי, אך מאידך, אין לאפשר לנתבע לסרבל את ההליך המשפטי ולסבכו בהליכי סרק, רק כדי להאריכו ולדחות את ההכרעה המשפטית ככל הניתן. נזכיר כי חובת הגילוי נסבה אך ורק על מסמכים הדרושים לנתבע כדי להתגונן (ע"א 688/89 הילולים נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(1) 188). על כן, נתבע המבקש כי תינתן לו רשות להתגונן מחמת העדר מסמכים, צריך להכבד ולפרט בתצהירו מהם המסמכים החסרים לו, ומדוע דרושים לו מסמכים אלה לביסוס הגנתו."

חרף זאת, אני סבור כי שומה היה על הבנק למסור לנתבעים (כנגד תשלום) לפחות את המסמכים הבסיסיים הנוגעים לחשבונם, קרי את דפי החשבון, ולענין גילוי כה בסיסי ומינימלי, שניתן לקיימו בלחיצת מקש בלא טרחה של ממש, אין מקום לדרוש מנתבע לפרט מדוע המסמך האמור דרוש לו לשם הגנתו. הבנק לא עשה כן, ומחדל זה כשלעצמו מצדיק מתן רשות להתגונן, כפי שנקבע בשורה של פסקי דין. כך למשל נפסק בע"א 688/89 הילולים נ' בנק מזרחי פ"ד מה(3) 188:

"כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים כדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה, אך אם אלו לא צורפו, אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא ייענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן, שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו ..."

וראה גם רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ, (פורסם במאגר):

"עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?

נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתיקהם במסגרת קדם משפט."

העובדה שדרישת הגילוי הועלתה לראשונה במקביל להגשת הבקשה למתן רשות להתגונן ולא מיד עם קבלתו של כתב התביעה, אינה פוטרת את הבנק מחובת הגילוי המינימלי של דפי החשבון, וטוב היה עושה הבנק אם היה מוסר לנתבעים, ללא דיחוי, את המסמכים הללו, תוך שמירת זכותו להתנגד לגילוי מסמכים כלשהם מעבר למסמכים האמורים. משלא נהג כך הבנק, והעדיף לדבוק בסרוב דווקני למסור לנתבעים מסמכים כלשהם, יש מקום ליתן לנתבעים רשות להתגונן כמבוקש, מבלי לבחון לגופו של ענין את שאר טענות הגנתם.

בשולי הדברים אציין כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות הענינית לדון גם בתביעה נגד נתבעות 2 ו- 3, למרות שהסכום הנתבע מהן הינו בגדר סמכותו הענינית של בית משפט השלום, משום שמדובר בצירוף נתבעים לפי תקנה 22, בתביעות שמתעוררת בהן שאלה משותפת של משפט ועובדה. על כן, די בכך שסכום התביעה נגד הנתבע 1 הוא בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי, על מנת שתהא סמכות ענינית לדון גם בתביעה נגד הנתבעות 2 ו- 3 מכוחו של הצירוף האמור.

סוף דבר, ניתנת לנתבעים רשות להתגונן כמבוקש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ