אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי-טפחות סניף נתניה נ' זקס

בנק מזרחי-טפחות סניף נתניה נ' זקס

תאריך פרסום : 16/03/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1229-09
14/03/2010
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי-טפחות סניף נתניה
הנתבע:
אורי זקס

החלטה

1.הבקשה נשוא החלטה זו היא בקשה לביטול העיקול הזמני שראיתי להטיל במעמד צד אחד לבקשת התובע (להלן: 'הבנק'), על זכויות הנתבע בקשר עם תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 9,224,502 ₪ שהגיש הבנק נגד הנתבע.

משהוגשה בקשה לביטול העיקול, נדונה הבקשה להטלת עיקול מתחילה (De Novo).

ביום 24.2.09 הגיש הבנק תביעה כספית בסדר דין מקוצר לפרעון החוב של המשיב בחשבון המתנהל בבנק; התביעה הוגשה לאחר שהבנק העמיד אשראי לנתבע אך יחס הכיסוי של ניירות הערך לעומת האשראי פחת באופן מהותי מהיחס המוסכם בין הצדדים והנתבע לא נעתר לבקשת הבנק ולא המציא בטחונות נוספים בהתאם להתחייבויותיו, משכך העמיד הבנק את יתרת החוב לפרעון מיידי של החובות – הוא סכום התביעה.

על יסוד הסכמים חתומים בין בעלי הדין, ובין השאר הסכם להעמדת אשראי, הכולל גם תנאים לבטחונות, היקף הבטחונות ויחס הכיסוי בין הבטחונות לבין האשראי ומשלא עמד המשיב במילוי התנאים וההסכמים, הגיש הבנק בקשה להטלת עיקול זמני על הזכויות בדירה להבטחת ביצוע פסק הדין שינתן נגד המשיב בתביעה שהגיש הבנק.

את בקשתו ביסס הבנק על טענות בדבר הכבדה של ממש לגבות את פסק הדין לכשינתן מאחר שהמשיב לא העמיד בטחונות נוספים לכיסוי פער הבטחונות כמתחייב מהתנאים בהסכם שבין הבנק לבין המשיב; בין השאר בקש הבנק ללמד על ההכבדה מאופן התנהגות המשיב לגבי החובות, כך נטען כי המשיב ביקש לפרוס את החובות, כי המשיב בקש להטיל משכנתא מדרגה שנייה על הדירה (מעבר למשכנתא לטובת הבנק), כי המשיב לא כפר בחיובים כלפי הבנק אלא העלה טענות לגבי התנהלות הבנק, כי המשיב ביקש למכור את הדירה, כי אין למשיב נכסים בארץ וכי אינו מתגורר דרך קבע בישראל כך לפי תצהירו בענין הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, ועוד ציין הבנק כי המשיב התחייב לפרוע חלק מהחובות עד ליום 9.12.09 ומשלא עשה כן נאלץ הבנק להגיש את הבקשה לעיקול.

לאחר שסברתי כי הראיות הלכאוריות שהוצגו לי במעמד צד אחד ראויות ומספקות, הטלתי כאמור עיקול זמני על זכויות המבקש בדירה בנתניה בהתאם לפרטים שהובאו בבקשה.

במסגרת הבקשה לביטול העיקול טען המשיב כי הבנק השתהה בבקשת העיקול וכבר מטעם זה יש לבטל את העיקול, כי לא הוכח יסוד ההכבדה מאחר שהמשיב ביקש לפרוע את החוב אך לא נענה על ידי הבנק, כי פעולות הבנק נועדו ליצור מנגנון לחץ על המשיב ולדוגמא הביא את הבקשה לעיכוב יציאת המשיב מן הארץ; לא רק זאת אלא שלטעם המשיב מסכל הבנק כל אפשרות לסלק חובו בדרך של פרעון משכנתא על ידי הלוואה מבנק אחר.

בדיון שהתקיים לפני נחקרו המשיב ונציגת הבנק.

לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות חקירת המצהירים לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות המצהירים הגעתי למסקנה כי מאזן השיקולים מטה את הכף לטובת הבנק ואני רואה להותיר את העיקול על הדירה, כפי שהוריתי בבקשה במעמד צד אחד.

ככל שמדובר בהטלת עיקול הובאו עיקרי התנאים להטלתו (בנוסף על האמור בתקנות סדר הדין האזרחי) ברע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו]: "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד. עוד קובעת התקנה, כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". 'ההוראה המיוחדת' הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב), ולפיה על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת איפוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין" ולענין ההכבדה ראוי לצטט כי "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אי.סי.סי).

על רקע האמור בפסק הדין המנחה שוכנעתי כי הבנק עמד בנטל המוטל עליו להוכיח "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה" כמצוות התקנות והפסיקה, וזאת בהסתמך על ההסכמים הרלבנטיים לפתיחת חשבון בכלל, לרבות האמור בתנאי עסק כלליים עליהם חתום המשיב, ובפרט בתנאי האשראי בסך 10,000,000$ שהועמדו למשיב בחשבונותיו והכוללים תנאים ספציפיים שעל המשיב למלא בתקופת האשראי, ובין השאר היחס בין שווי הבטחונות לבין האשראי, כך ניתנו הוראות בלתי חוזרות אחרות עליהן חתום המשיב וגם חתם המשיב על התנאי כי "אם לא אבצע את האמור ...תהיו רשאים להעמיד את האשראי לפרעון מידי על כל המשתמע מכך, ללא התראה נוספת וזאת בנוסף על זכותכם להעמיד את האשראי לפרעון מיידי בהתאם לאמור בכל מסמך אחר שחתמתי" (נספח ד' לבקשה); משהובאו ראיות לכאורה כי היחס בין הבטוחות לבין האשראי קטן בניגוד למוסכם, וכי המשיב לא נעתר לפניות הבנק להעמדת בטוחות נוספות חרף פנית הבנק למשיב, הניח הבנק את הראיות הלכאוריות לקיום עילת התביעה.

לא רק זאת אלא שבתצהיר המשיב כמו גם בבקשתו לביטול העיקול, עלו טענות שונות לענין התנהלות הבנק, כמו גם לענין יכולת המשיב לפרוע את החובות אך לא נטען דבר לגבי עצם החובה להחזיר את החובות בגין האשראי שניתן (להבדיל מגובהו).

לא מצאתי בטענות המשיב, כדי להפחית מעוצמת הראיות הלכאוריות הדרושות לשלב זה, ואני סבורה כי את טענות המשיב בדבר התנהלות הבנק יוכל המשיב להביא בהמשך בשלב בירור התובענה לגופה, לאחר שגם נתתי למשיב רשות להתגונן מפני התביעה. שבעתיים התרשמתי מטענות הבנק לאחר שהסתבר שהמשיב שטען כי התכוון להחזיר חובותיו לבנק, וְלוּ את אלה המובטחים במשכנתא - לא עשה כך.

למצער היה על המשיב להראות התחלת ההחזר עובר לדיון או מיד לאחר הטלת העיקול או במקביל להגשת הבקשה לביטול העיקול – אך כאמור כל אלה לא נעשו.

 מכאן שהבנק הרים את הנטל המוטל עליו להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה.

 

אשר לתנאי ה'הכבדה' – אף כאן שוכנעתי כי הבנק הרים את הנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. ראשית עולה כי המשיב אינו מתגורר בישראל, כי הוא אזרח קנדי ומתגורר דרך קבע בקנדה (ראו תצהירו בבשא 4886/09) אך לא רק זאת אלא שהבנק ציין בתצהירו ובעדות מטעם נציגתו כי לא אותרו כל נכסים אחרים שמהם ניתן יהיה להפרע אם ינתן פסק דין לטובת הבנק ("הנכס הממשי העקרי שאנו יודעים ואיתרנו זה הדירה בישראל. זה שיש לו עסקים – נכון או לא נכון, היה או לא היה, אין לי את הכלים לדעת נכון להיום...היום זה נכסים שהגיעו למימוש או לא אם נוצר או לא נוצר רכוש – לא יודעים, מה שממשי לנגד עיננו זו הדירה" עמ' 6 ש' 19- 23); משהובאו ראיות לכאוריות אלה היה על המשיב להדוף את הראיות הלכאוריות כדי להצביע כי המשיב הוא איש עסקים ולו רכוש בישראל, כפי שטען, וכי בידיו אמצעים לפרוע את החיובים – אך גם זאת לא נעשה.

לא רק זאת אלא שהמשיב ניסה להציג לפני מצג של איש עסקים בעל יכולות – ללא ראיות לתמוך, וגם טען כי לא ביקש למכור את הדירה כנטען על ידי הבנק, אלא שמתשובותיו התרשמתי כי נעשה נסיון למכור את הדירה נשוא העיקול (עמ' 8 ש' 19 עד עמ' 9 ש' 9), כך לא התרשמתי מתשובת המשיב ש'הגיעו הצעות לרכוש את הדירה' בלי שהוא עשה מעשה כלשהו לקידום מטרה זו. לא סביר בעיני שמגיעות הצעות לרכישת נכס בלי שיעמידו אותו למכירה.

ככלל התרשמתי מחקירתו של המשיב כי ההכבדה קיימת גם קיימת. אופן תשובותיו והעדר ראיות נגדיות חיזקו את התרשמותי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ