אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי-טפחות סניף ירושלים ר נ' חן ואח'

בנק מזרחי-טפחות סניף ירושלים ר נ' חן ואח'

תאריך פרסום : 11/07/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
36617-07
11/07/2010
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי-טפחות בע"מ
הנתבע:
1. אלי חן
2. סמדר חן
3. שלמה מזרחי - המבקש
4. בלהה הר פז - המבקשת

החלטה

הנתבעים 3, 4 בתובענה שהוגשה בתיק העיקרי ב"סדר דין מקוצר", הם המבקשים רשות להתגונן בשתי בקשות נפרדות, נשוא החלטה זו.

המבקשים ערבו כלפי הבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] להלוואה שנטלו הנתבעים 1, 2 [ להלן: "הלווים" ] לצורך רכישת דירה כפי ההסכם ההלוואה נספח א' לכתב התביעה; בתצהיריהם התומכים בבקשותיהם הנ"ל מאשרים המבקשים את חתימותיהם על הסכם ההלוואה וערבותם לפיו [ סעיפים 10 עד 12 לתצהיר הנתבעת מס' 4 (להלן: "המבקשת") וסעיפים 3- 5 לתצהיר הנתבע מס' 3 (להלן: "המבקש").

מכתב התביעה [ סעיפים 8 עד 10 ] עולה כי לאחר שהלווים לא סלקו את חוב ההלוואה, נמכרה הדירה על ידיהם, ברשות הבנק ב"מכר עצמי", בסכום של -.61,000 $ שהועברו לבנק, והתביעה היא לתשלום יתרת החוב שנותר.

נגד הלווים ניתן פסק דין ונותרה התביעה נגד המבקשים, הערבים לחובות הלווים כלפי הבנק.

עיקר הטענות כנגד התביעה הן של המבקשת ואתייחס להלן, בשלב זה, לטענות אלה.

המבקשת מאשרת כי הדירה נמכרה בסכום הנ"ל אלא שלגישתה חטא הבנק בכך שאפשר ללווים למכור את הדירה במכר עצמי וניתן היה להשיג סכום גבוה יותר -סך של -.75,000 $ בגין הדירה; לטענות אלה מצטרף גם המבקש [ סעיפם 25, 26 לתצהיר המבקשת, סעיף 10 לתצהיר המבקש ].

דברים אלה הוכחו כדברים סתם; אין למבקשים כל מידע אמיתי על מחירי הדירות באותה עת וגם אין למבקשת כל בסיס עובדתי לטענתה כאילו הסכום של -.61,000 $ היה פיקטיבי והיא נמכרה בסכום גבוה יותר כפי סעיף 26 לתצהירה; חקירתה הנגדית כמו גם חקירתו הנגדית של המבקש הראתה שאין להם כל מידע ממשי בעניין.

גם מכירת הדירה על ידי הלווים, במקום מימושה באמצעות כונס נכסים על ידי הבנק אין בה כדי לפגוע במבקשים; חזקה היא כי מימוש באופן עצמי חוסך מחד את הוצאות המימוש ומאידך מביא לתמורת מכירה גבוהה יותר; כך התנהגות השוק ונראה לי כי ניתן לקבוע בעניין זה "ידיעה שיפוטית".

מכל מקום, לא הובאה שמץ של ראיה הפוכה במקרה זה וגם הטענות לפיהן יכלו המבקשים לפעול להשגת תמורה נאותה יותר או להביא לפירעון החוב אילו היו יודעים על כך שהבנק עומד לממש את השעבוד שהיה לו על הדירה, אינן אלא דברים בעלמא שאין מאחוריהן דבר, בוודאי שאין מאחריהן יכולת כלכלית מוכחת ולו לכאורה של מי מהמבקשים לפעול בצורה כלשהי לרכישת הדירה או למימושה בדרך טובה יותר; הוא הדין גם לעניין הנזק שנגרם להם או מי מהם מכך שהבנק לא שלח להם מכתבים, בהנחה שאכן לא נשלחו מכתבים כאמור, בדבר חוב הלווים הפיגור בתשלומי החוב.

אין חולק על כך שדירת הנתבעים מומשה בחודש אוקטובר 2006 והתביעה הוגשה בחודש יולי 2007 [ ראה סעיף 10 לכתב התביעה וסעיף 29 (בין היתר) לתצהיר המבקשת ].

מאידך, נראה גם שהלווים לא עמדו בתשלומי חוב ההלוואה החל מתחילת הדרך ולמעשה פיגרו בתשלומים כבר משנת 1999 תוך שהבנק מאריך להם את מועדי ההחזרים או ממחזר את ההלוואה, כפי האמור בסעיף 24 לתצהיר המבקשת.

דברים אלה, טרם הוכחו, אולם בשלב זה גם לא נסתרו.

אין באמור לעיל כדי להקים למבקשת טענת התיישנות כנגד החוב.

מקובל הוא כי כל פיגור בתשלום מקנה לבנק עילת תביעה נפרדת המתיישנת בנפרד [ רע"א 2094/04 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ. מוחמד מושלב ואח', פד"י נט3 עמ' 433 ]; גם אם חלק מהחוב היה אמור להתיישן, כלפי המבקשים, הרי שרובו ככולו נפרע במימוש הדירה בשנת 2006; בהעדר ייחוס ספציפי של התשלום, ניתן להניח שהוא מכסה ראשית את החוב הישן ומותיר את החוב המאוחר יותר [ סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 ].

מכאן, שטענת התיישנות אינה עומדת למבקשים.

מאידך, יש ממש בטענות המבקשים לעניין גרם הנזק בעבירת הזמן מכך שהשתהות הבנק במימוש הדירה ומתן האורכות ללווים הביאו לעלות ריבית גבוהה יותר וחיוב החשבון בריביות חריגות או דמי פיגורים גבוהים שלא היו אמורים לשאת בהם, או שאלמלא השתהה הבנק היה לא היה החשבון מחויב בהם והיה די בסכומי מימוש הדירה כדי לכסות את החוב כולו או רובו.

לכאורה, ובהעדר כל ראיה אחרת בשלב זה, אין הסבר ראוי לבנק באשר להשתהותו.

אכן, אין מקובלת עלי טענת המבקשים לפיה השתהות הבנק מגיעה כדי הקמת הגנת "שיהוי" הפותרת אותם מתשלום החוב, בין ריבית ובין קרן, הואיל ולטעמי, לא נתמלאו התנאים הקבועים בדין לטענה זו, ולו לכאורה [ ראה: ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פד"י נז5 עמ' 433 ]; מאידך, כאמור, השתהות הבנק במימוש דירת הלווים והגשתה תביעתו נגדם ונגד המבקשים היה בה, לכאורה, כדי להזיק למבקשים בשיעור הטעון דיון.

לעניין האמור לעיל נטען על ידי המבקשת כי סעיף 9 להסכם ההלוואה מהווה "תנאי מקפח" בחוזה אחיד ואינו תקף; יתכן וכך הדבר אלא שהדברים מוקדמים; איני בטוח אם הדברים המפורטים בסעיף הנ"ל יש בהם כדי להקים טענה לבנק במקרה זה וגם הבנק טרם הסתמך עליו; אדון בעניינו של סעיף 9 הנ"ל אם ימצא הבנק לנכון לטעון לחלותו ומקווה אני ומניח שלא יעשה כן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ