אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בעמ נ' מוסך אבשלום גרפי בע"מ ואח'

בנק מזרחי טפחות בעמ נ' מוסך אבשלום גרפי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 10/12/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14284-01-11
06/12/2011
בפני השופט:
אבי כהן

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע " מ
הנתבע:
1. מוסך אבשלום גרפי בע"מ
2. אבשלום גרפי

החלטה

בפניי בקשה מיום 5.12.11 מטעם התובע לחתום על "פסיקתא".

מן הראוי להציג תחילה העובדות וההליכים הרלוונטיים:

מדובר בשני תיקי בימ"ש נפרדים וקשורים: תיק 14284-01-11 שבו הגיש התובע ביום 9.1.11 תביעה כספית ע"ס 121,368 ₪ נגד שני הנתבעים שבכותרת (להלן "התיק הראשון" ו-"התביעה הראשונה"); ותיק 44987-02-11 שבו הגיש התובע ביום 23.2.11 תביעה כספית ע"ס 34,340 ₪ נגד הנתבעת ג'רפי רעות (להלן – "התיק השני" ו-"התביעה השניה").

התיק הראשון מצוי בטיפולי והתיק השני מצוי בטיפולו של מותב אחר.

ביום 13.6.11 נחתם הסכם פשרה בין התובע לבין שלושת הנתבעים בשני התיקים ושתי התביעות (להלן – "הסכם הפשרה). יצוין כי בגוף הסכם הפשרה הוסכם במפורש כי ההסכם מסדיר את החובות מושא שתי התביעות גם יחד.

ביום 16.6.11 הגיש התובע בכל אחד משני התיקים בקשה זהה לאשר את הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של פס"ד.

ביום 20.6.11 נתתי החלטה בתיק הראשון, לגבי הבקשה הנ"ל מיום 16.6.11 בזו הלשון: "נא להגיש הבקשה מחדש, כשהיא חתומה ע"י כל הצדדים להליך". החלטתי כך, מאחר שלא מצאתי בהוראות הסכם הפשרה הסכמה מפורשת ליתן סעד כמבוקש באותה בקשה.

במקביל, בתיק השני, ניתנה ביום 22.6.11 החלטה ע"י המותב השני ולגבי אותה בקשה מיום 16.6.11, בזו הלשון: "ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. החזר אגרה בהתאם לתקנות". יצוין כי התיק השני נסגר ביום 26.6.11 בעקבות אותה החלטה מיום 22.6.11.

בתיק הראשון, הוא התיק שבנדון ושבטיפולי כאמור, לא הגיש התובע בקשת המשך לאישור הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של פס"ד, כשהיא חתומה ע"י כל הצדדים להליך. התיק הראשון עדיין פתוח, משלא ניתנה בו עד היום כל החלטה המורה על סגירתו.

ביום 28.11.11 הגיש התובע, בשני התיקים גם יחד, בקשה זהה לחתימה על "פסיקתא", כאשר בכל אחד משני התיקים הוגש נוסח "פסיקתא" המותאם לסכומי התביעה השונים בשתי התביעות הנ"ל. בבקשה נטען כי ביום 22.6.11 ניתן להסכם הפשרה תוקף של פס"ד וכי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם עפ"י הסכם הפשרה.

ביום 29.11.11 ניתן בתיק השני פס"ד עפ"י נוסח ה"פסיקתא" שהוגשה, תוך קציבת רכיב שכ"ט עו"ד.

ביום 4.12.11 נתתי החלטה בתיק הראשון לגבי בקשת התובע הנ"ל מיום 28.11.11, בזו הלשון: "יש להגיש הבקשה בתיק 44987-02-11 בו ניתן פסה"ד הנזכר. נא להודיע אם ניתן לסגור התיק שבנדון".

התובע לא הגיש עוד דבר בתיק השני.

ביום 5.12.11 הגיש התובע בתיק הראשון את הבקשה שבנדון, כאשר בסעיף 5 לבקשה כותב ב"כ התובע כך: "מכאן לא ברור מדוע ההסכם אושר רק בתיק 44987-02-11 כאשר כל הנתבעים חתומים עליו. זאת בהתאם לכתבי התביעה שהוגשו נגדם".

דיון והכרעה:

דין הבקשה להידחות.

ראשית, התובע זנח, למעשה ובפועל, את בקשתו הנ"ל מיום 16.6.11, בכל הנוגע לתיק הראשון, משלא פעל כנדרש בהחלטתי הנ"ל מיום 20.6.11 עד היום, ובמשך חודשים רבים.

שנית, איני מוצא כל טעם ענייני לאשר, בשני תיקי בימ"ש שונים ונפרדים וע"י מותבים שונים, אותו הסכם פשרה בדיוק, כאשר, כמפורט לעיל, הסכם הפשרה מסדיר את גורל החובות מושא שני התיקים ושתי התביעות גם יחד. ומשבהחלטה (למעשה פס"ד) הנ"ל מיום 22.6.11 אושר כבר ההסכם וניתן לו תוקף של פס"ד, איני מוצא כל טעם לאשרו מחדש ובנפרד גם בתיק הראשון, מה גם שהתובע לא קיים עד היום הוראות החלטתי הנ"ל מיום 20.6.11. למעלה מן הצורך יובהר לתובע, כי הנחיצות הקיימת, לשיטתי, בחתימת הנתבעים על בקשה חוזרת כמפורט בהחלטתי מיום 20.6.11 מקורה בהיעדר הסכמה/התייחסות מפורשים בהסכם הפשרה להגשת הסכם הפשרה לאישור ביהמ"ש וליתן לו תוקף של פס"ד.

שלישית, לשיטתי, בכל הכבוד ולמעלה מן הצורך, משאושר הסכם הפשרה וניתן לו תוקף של פס"ד (בהחלטה הנ"ל מיום 22.6.11) אין מקום לחתימה על הפסיקתא על יסוד טענת התובע כי הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה (טענה שאף לא גובתה בכל תצהיר ו/או אסמכתא וגם לא פורטה ולא פורט והוסבר עיתוי הגשת הבקשה). לדעתי, נחוצה הכרעה שיפוטית בשאלת הפרת הסכם הפשרה, ואולי אף אין מקום שביהמ"ש יידרש לטענה, משמדובר בענייני ביצוע פסה"ד (ההחלטה הנ"ל מיום 22.6.11) שמסורים ברגיל למערכת ההוצל"פ. יצוין כי לא נעלמה מעיני הוראת סעיף 9 להסכם הפשרה (שלא נזכרה בבקשות התובע), לפיה "החייבים מאשרים ומסכימים בזאת כי ככל שלא יעמדו החייבים בהסדר זה יינתנו כנגדם פסקי דין בגין התביעות..". ועדיין סבורני כי בשאלה אם החייבים הפרו את הסכם הפשרה נחוצה הכרעה שיפוטית מיוחדת, החורגת מגבולות הבירור בתיק הראשון שבפניי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ