אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אוחיון

בנק מזרחי טפחות בעמ נ' אוחיון

תאריך פרסום : 05/12/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
15302-11-11
27/11/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
יהודה אוחיון
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 26/03/12, בהעדר התגוננות.

עסקינן בתביעה ע"ס 59,420 ₪ שהוגשה כנגד המבקש בגין יתרות חוב.

תמצית טענות הצדדים:

אליבא דמבקש, כתב התביעה לא הומצע לידיו או לידי בא כוחו. ההדבקה שבוצעה ואשר על בסיסה ניתן פסק הדין, בוצעה בכתובת שאינה כתובתו של המבקש ומכאן, שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. לחילופין, באשר לסיכויי ההגנה נטען, כי בהתאם לתנאי היתר העסקא שעל בסיסו נחתמו מסמכי ההלוואה, לא נותר המבקש חייב דבר לבנק.

המשיב התנגד לביטול פסק הדין. לגישתו, ההמצאה בוצעה לכתובת שנמסרה ע"י המבקש לבנק בעת פתיחת החשבון (בנובמבר 2008) ועל גבי טופס הבקשה למתן אשראי (אוגוסט 2010). המדובר אף בכתובתו הרשומה של המבקש.
באשר להיתר העסקא נטען, כי בהתאם להיתר העסקא, מוטלת על המבקש החובה לפעול בכל עסקיו לטובת העסקה ולטובת הבנק באופן המועיל ביותר. על הטוען לפטור מכח היתר העסקא, להוכיח את טענותיו בעדים כשרים ובשבועה חמורה, דבר שלא נעשה במקרה שבפנינו.

דיון:

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הדנה בביטול החלטה על פי צד אחד קובעת את שלהלן: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים...".

הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט לשקול ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין שני מקרים: הראשון - ביטול מחובת הצדק, שעה שנוכח בית המשפט כי נפל פגם בהליך. המקרה השני - לא נפל כל פגם בהליך וביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

כאשר בביטול מחמת העדר התגוננות עסקינן, שניים הם השיקולים המנחים את בית המשפט: הראשון- מדוע לא התגונן מבקש הביטול במועד, האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי, או שמא עסקינן במי שלא התגונן מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות. במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה של מבקש הביטול.

"לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו... ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי. כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" (רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו] 30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2))" (רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן).

ומן הכלל אל הפרט.

במקרה שבפני, המבקש טען שכתב התביעה הודבק בכתובת שאינה כתובתו, אך לא פרט כלל את כתובת מגוריו. לנוכח האמור ובהינתן וכתב התביעה הומצא לכתובת המעודכנת במרשם האוכלוסין, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק.

באשר לביטול משיקול דעת בית המשפט, המבקש טען כי לא היה מודע להליכים הננקטים כנגדו. למרות שהאמור נובע על פניו ממחדלו של המבקש בעדכון כתובתו, אין מדובר בזלזול בהליך השיפוטי או בהתעלמות מדעת. המתואר בבקשה מצביע לכאורה על התנהלות שאינה עולה כדי זלזול בהליך, אלא על נסיבות שאין למנוע בגינן מהמבקש את יומו בפני בית המשפט.

סיכויי ההגנה:

על מנת שבית המשפט לא ישחית את זמנו לריק בכל הנוגע לבקשה לביטול פסק-דין, נדרש המבקש להצביע על סיכוייו לזכות במשפט, באם יבוטל פסק-הדין. לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מבלי לקבוע מסמרות בעניין, על פניו למבקש טענות הגנה הדורשות ליבון והמצדיקות ביטול פסק הדין. הטענה שהמבקש "לא המציא עדים מהימנים שיאשרו את הטענות" ושעל המבקש "להוכיח כי עשה כתנאי שטר היתר העסקה ופעל בדרך המועילה ביותר עבור העסקה והבנק", הינן טענות שלא ניתן להכריע בהן על יסוד כתבי הטענות ולדחותן כבר בשלב זה.

מסקנת הדברים הינה, כי פסק הדין יבוטל. המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה ביום 27 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ