אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ערזוני

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ערזוני

תאריך פרסום : 30/03/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
1297-05-11
26/03/2012
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
לילך תפחה ערזוני

החלטה

זו בקשת רשות להגן, כנגד תביעה, בסדר דין מקוצר, ע"ס 112,088 ₪, שהגיש התובע/המשיב בגין יתרת חוב על פי ספריו.

לטענת המשיב (להלן:"הבנק"),ביום 10.11.05 חתם בעלה של המבקשת, שיקלי אייל (להלן:"החייב") על מסמכי פתיחת ח-ן ועל "תנאים כלליים לניהול חשבון" ו "תנאים כלליים לפעילות באשראי (לקוח עסקי)", הבנק נתן אשראי בסכומים שונים אך החייב לא עמד בהתחייבויותיו כלפי הבנק.

נטען כי ביום 13.8.07 נחתם הסכם פשרה בין הבנק לחייב להסדר החוב בח-ן העסקי והפרטי, במסגרתו חתמה המבקשת על כתב ערבות התחייבות לשיפוי, ולפיו אם החייב יפר את הסכם הפשרה, יינתן נגדה פס"ד שיחייב אותה לשלם את סכום החוב בפשרה ובצירוף ריבית. החייב שילם מס' תשלומים ולאחר מכן הפר את אותו הסכם. נטען כי ביום 6.10.08 חתם הבנק על הסכם פשרה נוסף עם החייב והמבקשת, והייתה אמורה לחתום על ערבות גם לגבי הסכם זה , אך בסופו של יום לא חתמה, נטען כי אין בהסכם הנוסף (השני) כדי לפגוע בהסכמים קודמים, שנחתמו בין הצדדים. לטענת הבנק , לאחר החתימה על ההסכם הנוסף, שילם החייב מס' תשלומים, אך לאחר מכן לא שילם יותר. ביום 1.2.10 ניתן צו כינוס כנגד החייב. המבקשת נדרשה לשלם את חובה לבנק מכח ערבותה להסכם הראשון, אך לא שילמה את החוב ולא חלק ממנו.

לטענת המבקשת, לא היה לה כל חלק בניהול הח-ן. לטענתה בהתאם לדרישת הבנק, הסכימה לערוב לפרעון החוב בהתאם לתנאי הסכם הפשרה הראשון, וזאת בנוסף לערובות נוספות שנדרשו ע"י הבנק. לטענתה ערבה כלפי הבנק לפרעון חוב בהתאם להסכם הפשרה מיום 12.8.07. לטענתה מדובר בערבות חוזית לביצוע הסכם הפשרה הראשון, לפרעון החוב האמור בו, והתנאים המפורטים בו. לטענתה אינה ערבה לכל חובותיו של החייב, לא בכל תנאי ובוודאי שאיננה ערבה להסדרי הפשרה שאיננה חתומה עליהם והדבר עומד בניגוד לדיני הערבות. לטענתה, לאחר שהחייב לא עמד בתשלומים, הסכם הפשרה,לו ערבה, פקע ובהתאם לחוק פקעה ערבותה. למעלה משנה לאחר שהופר ההסכם הראשון ובוטל, הגיעו הבנק והחייב להסכם פשרה נוסף, שמיד עם חתימתו החל לבצעו, לטענתה נתבקשה לערוב להסכם הנוסף , וכאשר באותה תקופה עלו יחסיה עם החייב על שרטון , כאשר בבסיס הסכסוך עומדים חובותיו של החייב, והם אינם מתגוררים יחד, החליטה שלא לסייע לו והבהירה לו, כי איננה מוכנה ליטול חלק בנטל חובותיו. לטענתה, לא ידעה על קיומו של ההסדר השני ולא חתמה עליו. לטענתה הסכם הפשרה הנוסף השתכלל, הפך לחוזה מחייב בין הצדדים, כמחצית ממנו בוצע ע"י הצדדים, וזאת תחת הסדר הפשרה הראשון שהופר ובוטל. לטענתה מטרת הבנק בקשירה המלאכותית של שני ההסכמים הינה להציל את תביעתו, ולמצוא אחרים שיפרעו את החוב, הבנק מנסה להחיות ערבות שפג תוקפה עם הפרת ההסכם הראשון. לטענתה הבנק לא פעל למימוש הערבות מיד עם הפרת ההסכם הראשון, ושעליו חתומה כערבה ולא נקט כל פעולה, במקום זאת בחר לחתום על הסכם נוסף , ושסירבה לערוב לו. התנהלות הבנק עולה כדי הפרת חובת תו"ל וחובות הנאמנות והאמון שיש לבנק כלפי לקוחותיו.

הלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש אם יראה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 310 ).

בשורה של פס"ד נפסק, כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה: ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נט(3) 41, 46). רק אם התברר לביהמ"ש, עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הינה "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן ( ראה: ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי [פורסם בנבו).

הלכה זו סוכמה לאחרונה ע"י כב' השופט דנציגר בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו]

לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון, אני מחליט לדחות הבקשה.

אין חולק ולא נסתר שהמבקשת אינה חתומה על הסכם הפשרה השני, ואינו מחייב אותה כחותמת, אלא מחייב את הבנק והחייב החתומים עליו. שאלה היא, האם ההסכם השני מפקיע או מבטל את ההסכם הראשון, בו אין חולק, שקיימת חתימת ערבות של המבקשת. ככל שהתשובה חיובית, אזי נשמט בסיס התביעה כנגד המבקשת. ככל שהתשובה שלילית יש לבחון האם ההסכם השני מהווה שינוי יסודי לחבות על פי ההסכם הראשון, הפוגע בזכויות הערבה/המבקשת באופן יסודי, ומקנה לה זכות לבטל את ערבותה.

אני סבור שאין בפניי תשתית עובדתית לכאורית מספקת, וכנדרש בשלב זה, ולפיה ההסכם הראשון פקע ו/או בוטל עם חתימת ההסכם השני, וביצועו, ו/או בהעדר חתימת המבקשת על ההסכם השני, ובהמשך לכך אני סבור שערבות המבקשת לפי ההסכם הראשון, נותרה בתוקף, חרף חתימת ההסכם השני, בין החייב למשיב, ואין בהסכם השני, שינוי יסודי המקנה למבקשת זכות ביטול.

מן הכלל אל הפרט, לא הונחה תשתית כלשהי לטענה כי ההסכם פקע או בוטל, נהפוך הוא, בסעיף 9 להסכם השני, נקבע שאין בו לפגוע בהסכמים קודמים שחתמו החייב, ו/או המבקשת, הסכם הפשרה השני הינו בעצם הסכם לגביית/פריסת חוב, ותשלום מיידי לצורך שחרור שעבוד על רכב.

ההסכם משאיר בתוקף התחייבויות והסכמות קודמות, ובעיקרו מפחית את הסכום החודשי שנקבע בהסכם הראשון מ 8,000 ₪ ל 5,000 ₪,כאשר מאידך, אמור להשתלם סכום מיידי ומשמעותי של 62,000 ₪ כנגד ביטול שעבוד רכב, סכום שאין חולק ששולם. לא ניתן לראות בחיובי ההסכם השני, כמשנים לרעה, ופוגעים באופן יסודי בזכויות המבקשת, לפי ההסכם הראשון. עינינו הרואות, שמסכום חוב של 216,145 ₪, סעיף 3(ב) להסכם הראשון, החוב פחת בהסכם השני לסך 152,673 ₪, שחלקם שולם, והופחת עובר לתביעה לסך 112,088 ₪ (סכום התביעה). לא נסתר, כי לא הועמדה לחייב, הלוואת פריסה ובקשר להסכם השני, ובריבית נוחה יותר, נוכח העדר ערב לאותו הסכם, והפרתו, ולא מסיבה אחרת. העובדה שהמשיב, עובר לחתימת ההסכם השני, דרש את חתימת המבקשת כערבה על אותו הסכם, אינה צריכה להביא למסקנה שבהעדר חתימתה, ההסכם הראשון פקע, או בוטל. אמנם המשיב שינה טעמו לאחר אותו סירוב, ובמקום ערבה נדרשת להסכם השני, בא למבקשת בדרישה לפרעון הערבות מכוח ההסכם הראשון, ואולם אין לומר שמדובר בשימוש בזכות שלא בתום לב, או בדרישה פסולה, נוכח הוראות ההסכם הראשון שבתוקף, ונוכח סירובה של המבקשת, לחתום כערבה, על ההסכם השני.

נוכח כל האמור אני מחליט לדחות את הבקשה.

התובע זכאי לפסק דין לפי התביעה, וכן להוצאות, אגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בגין התביעה לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד צמוד ונושא ריבית כחוק , וכן שכ"ט עו"ד בגין הדיון בבקשה בסך 2,500 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

התובע רשאי להגיש פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ