אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' סיגלית דגני

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' סיגלית דגני

תאריך פרסום : 26/01/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
212753-09
26/01/2011
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ ע"י עו"ד מתי שמחוביץ ועו"ד רועי שמחוביץ
הנתבע:
ס י גלית דגני ע"י עו"ד שחר בוטון
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה כספית ע"ס 39,973 ₪, שהוגשה על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (סניף קרית אילון) כנגד הנתבעת, דגני סיגלית וכנגד הנתבע, דגני נוי, בגין יתרת חוב בחשבונם הפרטי המשותף.

תמצית התביעה

התובע טוען כי הנתבעים הנם לקוחותיו, אשר ניהלו אצלו חשבון עו"ש והתקשרו עם הבנק בהסכם לצורך כך. התובע טוען כי סיפק לנתבעים אשראי בסכומים שונים. הנתבעים צברו יתרת חוב בחשבון. בהתאם להוראות ההסכם, דרש התובע מהנתבעים לפרוע את חובם, אולם ללא הועיל. לפיכך, עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם את החוב, בצירוף ריבית בנקאית לפי ההסכם.

תמצית ההגנה

הנתבע, נוי דגני, לא התגונן כנגד התביעה. אשתו, היא הנתבעת, סיגלית דגני, עתרה בכתב הגנתה לדחיית התביעה, בטענה כי הבנק התנהל שלא כדין כלפיה והתרשל, בכך שאפשר לבעלה, להגדיל את מסגרות האשראי מעבר למסגרת הראשונית שניתנה בהתחלת הדרך ואשר עליה גם חתמה הנתבעת. הנתבעת טענה כי מסגרת האשראי שניתנה בחשבון, על סך של 10,000 ₪ נכון לחודש ינואר 2003, עלתה ל-40,000 ₪ ביום 10.7.07. כמו כן, טענה הנתבעת כי ניתנו הלוואות על ידי התובע ללא ידיעתה. הנתבעת טענה כי משנת 2003, במשך שנים ארוכות לא הגיעה לבנק או לסניף ולא קיבלה כל הודעה מהבנק. במשך כל התקופה, בעלה ביצע את הפעולות בחשבון, אשר הפך במובהק לחשבון עסקי גדול ממדים. הבנק מעולם לא עדכן אותה בכך.

עוד טענה הנתבעת כי בחודש מאי 2008, קיבלה טלפון בהול מסגן מנהל הסניף, מר סמי גז, שביקש לדעת היכן נמצא בעלה. בשלב זה, ציין בפניה סגן המנהל, כי בעלה הסתבך בפלילים וכי הוא עצמו הזהיר את בעלה לפני חודשים ארוכים, כי הפעילות בחשבון מהווה אינדיקציה לפעילות לא כשרה. הנתבעת טענה כי באותה עת, מסגרת האשראי הגיעה ל-60,000 ₪, אולם יתרת החובה הגיעה לכ-140,000 ₪. כמו כן, היו מצויים בטחונות בבנק בסכום של 100,000 ₪. הנתבעת, לפי בקשתו של סגן המנהל, חתמה על מסמכים לשחרור הביטחונות הנ"ל, כדי לכסות חלק מיתרת החוב לבנק.

דיון

התביעה נפתחה כתביעה על סכום קצוב בהוצל"פ. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה. הנתבע, דגני נוי, לא התגונן בפני התביעה. בהחלטתי שניתנה בדיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן מוגבלת אך ורק בגין הטענה שלפיה ידע סגן מנהל הסניף במשך מספר חודשים ארוכים על פעילות לא כשרה בחשבון והודיע לנתבעת על כך רק לאחר חודשים ארוכים. בנסיבות אלה, קבעתי כי יש לבחון את טענתה האמורה של הנתבעת וכן אם תתקבל, יהיה מקום לבחון מה הייתה יתרת החוב לבנק במועד שבו היה על הבנק ליידע את הנתבעת על הפעילות הלא כשרה לכאורה בחשבון ובכמה עלה החוב לאחר מועד זה.

תיק זה מצריך, אפוא, הכרעה בשתי שאלות מרכזיות – הראשונה - האם ידע הבנק עוד לפני חודש מאי 2008, מועד שבו הבנק פנה אל הנתבעת כדי לכסות את יתרת החוב בחשבון, כי מתקיימת בחשבון פעילות לא כשרה או שחורגת מניהול עסקים הרגיל ואשר אופייה ונסיבותיה מטילות על הבנק חובה לפנות לנתבעת כמי שהנה שותפה בחשבון. השאלה השנייה - האם הנתבעת עצמה הייתה מודעת לאופי הפעילות בחשבון עוד קודם לקבלת הודעת הבנק במאי 2008 באופן שמנתק את הקשר הסיבתי בין המחדל של הבנק ככל שהיה ולבין הנזק שנגרם לתובעת עקב מחדל נטען זה.

במסגרת פרשת הראיות, הוגש מטעם הבנק תצהירו של סגן מנהל הסניף, מר סמי גז. מטעם הנתבעת, הוגשו תצהירים של הנתבעת ושל מר דגני נוי. עדים אלה נחקרו לפני על תצהיריהם. כמו כן, שמעתי את עדותן של אחיותיה של הנתבעת, הגב' איריס אלמוג והגב' מירה גזית, אשר הגיעו עם הנתבעת לפגישה בבנק עם מר גז ומנהל הסניף והעידו לפניי בחקירה ראשית ונגדית.

נטל ההוכחה

ככלל, התובע נושא בנטל השכנוע, לגבי יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו ואילו הנתבע נושא בנטל השכנוע, לגבי כל יסודותיה העובדתיים של טענת הגנתו (ראו: י' קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, עמ' 1508 מהדורה משולבת ומעודכנת-תשס"ד-2003). כך באו הדברים לידי ביטוי בפסיקה: "בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו יישא בנטל להוכיח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו ולשכנע כי זו אכן מתקיימת" (ע"א 375/72 שנסי נ' בצלציוני, כז (1) 744)

בנסיבות המקרה דנן, משניתנה לנתבעת רשות להגן רק בגין טענת הרשלנות כלפי הבנק באי מתן הודעה מוקדמת יותר על אופי הפעילות בחשבון, הנטל להוכחת טענה זו, חל עליה, כמי שהעלתה אותה.

שאלת הרשלנות של הבנק כלפי הנתבעת

האם ידע הבנק כי נוי מקבל הלוואות בשוק האפור לפני מאי 2008? האם היה על הבנק ליידע את הנתבעת על כך?

ייאמר כבר עתה כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפני, נחה דעתי כי הבנק ידע עוד לפני חודש מאי 2008 ולמעשה כבר שנת 2007 לכל המאוחר, כי בחשבון מתנהלת פעילות של קבלת הלוואות חוץ בנקאיות במזומן כנגד מתן המחאות מהחשבון וכי קיים סיכוי סביר כי הנתבעים ייקלעו לקושי רב בהחזרת חובותיהם לבנק עקב כך. כמו כן, הוכח לפניי כי מדובר בנושא רגיש ביותר אצל הבנק, אשר אינו נוהג ברגיל לאפשר ללקוחותיו פעילות כאמור ואף מוצא לנכון לערוך עמם שיחת בירור בנסיבות שכאלה, והכול בשל העובדה כי פעילות זו מעידה על מצבו הכלכלי של הלקוח ועל הסיכון הרב שכרוך מבחינת הבנק בהמשך מתן אשראי ללקוח כזה. מצאתי כי בנסיבות חריגות אלה, ובפרט שעה שהבנק ידע היטב כי רק בעלה של הנתבעת מנהל את החשבון, היה על הבנק לוודא כי הנתבעת מודעת לפעילות זו, הכל כפי שיפורט להלן.

אין מחלוקת כי הנתבעת ובעלה דגני נוי, חתמו על מסמכי פתיחת חשבון בשנת 2003, אשר לפיהם מדובר בחשבון משותף, שבו זכויות החתימה הנן לחוד (ראה ת/1). משמעות הדבר, כי הנתבעת הסכימה שהבנק יכבד כל פעולה בחשבון, גם אם היא נעשית על ידי בעלה בלבד.

להסכמה זו ישנה משמעות רבה ביחסי הלקוח עם הבנק. לקוח אשר מסכים לכך ששותפו לחשבון יחייב בחתימתו בלבד ולחוד, את החשבון המשותף, למעשה, משחרר בכך את הבנק מהחובה שהייתה מוטלת עליו אלמלא כן, לוודא קיומה של הסכמת השותף לחשבון לכל פעולה ופעולה שנעשית על ידי השותף האחר. בכך מודיעים למעשה השותפים לבנק, כי יש לראות בהם כגוף אחד, הפועל כל אחד לחוד באופן שאפריורי, קיימת כבר הסכמת השותף השני לכל פעולה שתעשה על ידי השותף הראשון ולהפך.

עם זאת, הפסיקה הכירה במצבים מיוחדים, שבהם מוטלת על הבנק, למרות זאת, החוב ליידע שותף לחשבון אודות פעילות של השותף השני. כך למשל, אין ספק כי אם עובדות מסוימות מעלות חשש אצל הבנק בדבר ניצול לרעה על ידי שותף אחד את הסכמת השותף האחר לחיוב החשבון בחתימות לחוד, על הבנק לברר את הנושא מול שני השותפים ללא שיהוי. כמו כן, אם אופי הפעילות בחשבון השתנה ללא היכר, ייתכן וחלה חובה כאמור על הבנק. ראה רע"א  3676/04 גאולה עצמון נ' בנק דיסקונט לישראל בע''מ (פורסם בנבו), שם נקבע: "אין להוציא מכלל אפשרות, כי גם אם נכונה נקודת המוצא לפיה בחשבון משותף רשאי, דרך כלל, כל שותף לפעול גם בלא שיתופו של השותף האחר; והבנק אינו נוטל אחריות לפעולת שותף אחד כלפי האחר, אפשר וכלל זה אינו חל בכל מקרה; למשל, מקום שנעשות בחשבון פעולות החורגות מניהול עניינים שוטף ושגרתי ע"י שותף אחד, שאז עשויה להידרש ערנות מיוחדת מצד הבנק ובדיקה האם הן נעשות בידיעה ובהסכמה של השותף האחר. אפשר כי שאלות אלה ראויות לבחינה במקרה זה, במישור המשפטי והעובדתי". כמו כן, ראה ע"א (ת"א) 2989/02 עצמון גאולה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו), שם נאמר: "לגופו של עניין, אין חולק כי גם במקרה של חשבון משותף עשויה לקום חובת זהירות מסוימת לבנק, אך יש להגביל חובה זו למקרים חריגים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ