אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ניסים טליאס ואח'

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ניסים טליאס ואח'

תאריך פרסום : 24/02/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
23784-08
24/02/2011
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. ניסים טליאס
2. יוסף ראובן
3. רחמים פרג
4. מרדכי שרלו
5. יאיר סייג
6. יעקב לוי

החלטה

ביום 17.7.1987 נכרת הסכם בין הבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] לבין שניים, ראובן יגאל ואסתר, לפיו לוו השניים הנ"ל כספים מהבנק בסכום של -.33,200 ₪, כמפורט בהסכם ההלוואה נספח א' לכתב התביעה, שהוגש על ידי הבנק ב"סדר דין מקוצר" [ להלן: "ההסכם" ו "הלווים" בהתאמה ].

על ההסכם חתומים גם הנתבעים בתובענה הנוכחית כערבים לחובותיהם של הלווים כלפי הבנק.

הבנק קבל פסק דין נגד הלווים במסגרת תובענה אחרת, נקט נגדם הליכי הוצאה לפועל וביום 20.1.08 קבל הבנק אישור מראש ההוצאה לפועל על "מיצוי הליכים" נגד הלווים [ סעיפים 5 עד 7 ונספח ג' לכתב התביעה ], הוא האישור הדרוש לנושה על מנת לפעול כנגד ערבים שהם בגדר הגדרת "ערב מוגן" לפי סעיף 27.(א)(2) לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967 [ להלן: "חוק הערבות" ] או מי שהיה "ערב יחיד" לפי תיקון תשנ"ב לחוק הנ"ל, החל על הנתבעים [ ראה סעיף 2 לתיקון תשנ"ח לחוק הערבות ].

בעקבות כך, הוגשה התביעה בתיק העיקרי נגד הערבים – הנתבעים, ועניינה של החלטה זו היא בבקשתם של הנתבעים [ למעט הנתבע מס' 4, מרדכי שרלו; להלן: "הנתבעים" ] למתן רשות להתגונן כנגד התביעה [ להלן: "הבקשה" ].

ראשית טענתם של הנתבעים היא טענת סף, לעניין התיישנותה התביעה נגדם.

שאלת התיישנותה של תביעה כנגד ערבים שהתנאי להגשתה היא קיומו של אישור מיצוי הליכים כנ"ל עלתה לדיון פעמים רבות וניתנו לה תשובות שונות לפי מספר גישות; התשובה שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון קובעת כי תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות הוא ביום מתן האישור על מיצוי ההליכים; על כן, בהתחשב במועד שצויין לעיל, ברור שלא חלה התיישנות על התביעה הנוכחית [ ראה: רע"א 8688/07 יהושע רובין נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פורסם באתר "נבו" ].

עניין אחר שטענו לו הנתבעים הוא לכך שלא קבלו במהלך השנים הודעות על חוב הלווים לבנק [ סעיפים 27 עד 34 לתצהירו של הנתבע מר יאיר סייג; להלן: "יאיר] ; לעניין זה יש לציין כי הוסכם על דעת באי כח הצדדים כי חקירתו של יאיר, תחשב מעשית כחקירת כל הנתבעים על תצהיריהם התומכים בבקשה [ עמ' 5 לפרוטוקול שורות 17, 18 ].

אילו הייתי צריך לקבוע דבר בשאלת אמינותם של דברי יאיר, לא הייתי רואה אפשרות להאמין לו שבמהלך השנים לא קבל אף לא אחד משורת המסמכים שהוצגו לו, כולל מכתבים רשומים, הזמנות לבית משפט, פסקי דין והודעות מלשכת ההוצאה לפועל שנשלחו אליו בגין החוב נשוא התביעה [ ראה עדותו בחקירה הנגדית והמוצגים במ/3 עד במ/16 ].

אלא שאין צורך להגיע לשלב בו יהיה מקום לתת את הדעת לשאלת האמינות הנ"ל.

יאיר לא הצליח להבהיר, בתצהירו או בחקירתו הנגדית, מה יכול היה לעשות וכיצד יכול היה לפעול על מנת להקטין את נזקו, שהוא הדבר הרלבנטי לעניין שליחת ההודעות במועד, אילו היה מקבל את אותן הודעות שכביכול לא קיבל [ סעיף 26(א) לחוק הערבות וראה גם סעיף 26(ה) שם ].

לגישתו, אילו היה יודע על כך שהלווים אינם משלמים את החוב, היה דואג לכך שישלמו אילו ידע על כך בזמן הנכון; לשאלה כיצד היה דואג לכך לא ידע להשיב לבד מאמרה סתמית "...או שהייתי הולך אליו...הייתי מסדר את העניין באותו רגע באותו זמן" [ עמ' 2 לפרוטוקול שורות 19 עד 23; דברים בעלמא ].

נותרת טענה אחת בלבד, שאולי יש בה ממש כלשהו, היכולה כך או אחרת, לשמש הגנה לנתבעים.

הטענה היא שהנתבעים הסתמכו על כך שההלוואה תהיה מובטחת במשכנתא או שעבוד על דירת המגורים של הלווים, שלצורך רכישתה [ ראה מוצג במ/1 ] הוא נלקחה [ סעיפים 17, 18 לתצהירו של סייג ].

זו טענה מעניינת וקלושה במידה רבה; לפי חוזה הרכישה הנ"ל, הדירה אותה רכשו הלווים הייתה למעשה דירה שנרכשו בה זכויות של "דייר מוגן" בדמי מפתח, וככזו אינה יכולה לשאת עליה שעבוד [ חוזה הרכישה הנ"ל ].

אלא שהנתבעים נסמכים על הוראות 10(ד)(3) ו 10(ד)(5) להסכם מהם עולה שהלווים ישעבדו את הדירה לטובת הבנק כבטוחה.

סייג מצהיר, כאמור, שהוא התסמך בפועל על האמור באותם סעיפים, דבר שיש לברך עליו, שכן מקובל ברוב המקרים שטענת נתבעים ובעיקר ערבים, היא שלא ניתנה להם הזדמנות לקרוא את ההסכם עליו הם חתומים, שהוא כתוב באותיות פטיט בלתי קריאות [ כמו גםב מקרה זה ] שהוא כתוב בלשון בלתי ברורה, שאיש לא הסביר להם דבר , שהם אינם מבינים את הלשון המשפטית וכו' והנה מצויים לנו ערבים אינטליגנטים ושקדנים אשר קראו דבר אחר דבר, באותיות הקטנות בלשון המשפטית והבינו הכל וגם הסתמכו על כך !

ושוב, לא עניין של אמון או אמינות עומד בפני; אילו כך היה הדבר סביר ביותר שלא הייתי מקבל כפשוטם את אמירותיו של סייג.

אלא, שהתנאי הוא תנאי בהסכם; אין מדובר במצג טרום חוזי שהסתמכו עליו, או לא, אלא בתנאי המצוי וכלול כחלק בלתי נפרד מההסכם, ועל כן הוא מחייב, בין שנסמכו עליו הנתבעים ובין אם לאו.

הגנה זו שהיא כביכול "חזקה" מאבדת מחוזקה עד כדי כמעט מאום הואיל וסעיפים אחרים של ההסכם [ וכזכור, סייג טוען שהוא קרא והסתמך ] קובעים שאי מילוי אחר תנאי מסירת בטוחה אין בו כדי לשלול את חבות הערבים [ סעיף 13.ג. ] ובייחוד, שהוראות ההסכם בסעיף 10 לעניין השעבוד והמשכון, לא חלות, רובן ככולן, במקרה שהמדובר בזכות דיירות מוגנת הנרכשת בדירה בדמי מפתח [ סעיף 27.א. להסכם ].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ