אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ידיד ואח'

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ידיד ואח'

תאריך פרסום : 23/12/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
9003-09
19/12/2011
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. בועז ידיד
2. גלית ידיד

החלטה

1.הנתבעים מבקשים רשות להתגונן מפני תביעת התובע, תאגיד בנקאי.

להבהרת התמונה, אפרט בתחילה את השתלשלות העניינים הדיונית.

ביום 31.8.09 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר על סך כולל של 660,152 ₪ כנגד הנתבעים, זאת בגין יתרות, בשני חשבונות עו"ש של הנתבעים אצל התובע (לרבות בגין הלוואות שניטלו), וכן על יסוד ערבות שנתנה נתבעת 2 להבטחת חיובי נתבע 1. בכתב התביעה אף הובהר, כי לטובת התובע שועבדו שני פיקדונות שהוחזקו אצלו בסך כולל של 420,000 ₪, נכון ליום 3.8.09, שטרם חל מועד פירעונם אותה העת (להלן: "הפיקדונות").

לצד זאת, ולאחר שניתנה הוראה על הטלת עיקולים זמניים אצל מחזיקים רבים, הסכימו הצדדים, שיוטל עיקול ברישום על כספי הנתבעים בסך של 253,000 ₪ אצל מחזיק ואין מחלוקת, כך נראה, כי נתפסו במסגרתו נכסים בסכום זה.

2.ביום 15.11.09 הוגשה בקשת רשות להתגונן, אשר נתמכה בתצהירי המבקשים (להלן: "הבקשה הראשונה"). ביום 16.5.10 הגיעו הצדדים להסדר דיוני ולפיו כל המסמכים שנדרשו על ידי המבקשים קודם לכן יופקו ויועברו לנתבעים בכפוף לתשלום של 0.5 ₪ למסמך וכי בקשת הרשות להתגונן תוגש או תתוקן במידת הצורך תוך 30 יום מיום העברת המסמכים לידי המבקשים, בכפוף לביצוע תשלום שיכלול גם סך של 310 ₪ עבור מסמכים שטרם שולם בעבורם ואשר התקבלו מידי התובע. הסדר זה קיבל בו ביום תוקף של החלטה (להלן: "ההסדר").

מאז, החלו הצדדים, לרבות באמצעות בקשות חוזרות מאת התובע, לבקש הארכות מועד הן, להמצאת המסמכים והן על מנת שהתובע ימסור את עמדתו באשר להמשך הדיון בתובענה. לא למותר לציין, כי במהלך תקופה זו התריע בית המשפט לכל הפחות פעמיים מפני מחיקת התובענה מחמת חוסר מעש בגין ההתנהלות הדיונית, כאמור גם מצד התובע (ראו 20.7.10 ו- 19.1.11). ביום 22.2.11 הוגשה בקשה מוסכמת אחרונה לפיה התבקשה הארכת מועד נוכח הטעם, כי טענת הנתבעים שמסמכים רבים שהתבקשו על ידם טרם נמסרו, הועברה לתובע עצמו על ידי בא-כוחו, לשם בדיקה וטיפול.

לבסו,ף ביום 6.6.11 הוגשה בקשת רשות להגן נוספת מפאת אי המצאת מסמכים, שלא צורף לה תצהיר, אולם צורפו לה אסמכתאות רבות הקשורות עם השתלשלות העניינים הנטענת בין באי כוח הצדדים בכל הנוגע להסדר הדיוני (להלן: "הבקשה השניה"). נקבע מועד לדיון, אשר נדחה בהסכמת הצדדים – פעם אחת לבקשת התובע ופעם אחת לבקשת הנתבעים. הנתבעים נחקרו על תצהיריהם אתמול והיום, וסיכמו טענותיהם בעל-פה.

3.בבקשה הראשונה טענו הנתבעים טענות רבות. בתצהירים ארוכים ומפורטים, שכללו הן טענות הרלוונטיות לנתבעת 2 והן ביחס לנתבע 1, אשר כפי הנראה פעולותיו השונות בחשבונות הן שהובילו לחיוב הנטען. כבר עתה יצוין, כי תצהירי הנתבעים נוסחו באופן שפירטו את מלוא טענות שני הנתבעים גם יחד כפי שנטענו בבקשת הרשות להגן, ובחלק מהמקרים, לכאורה, ללא הבחנה בין עובדות הידועות לנתבע 1 ועובדות הידועות לנתבעת 2 (ראו למשל פסקה 6 לתצהיר נתבע 1). מכל מקום, בפי הנתבעים טענות רבות. זאת, הן במישור העובדתי בכל הקשור עם כפיה נטענת של מי מנציגי התובע למתן הלוואה בתנאים לא סבירים; בהתניית שירות בשירות אסורה ; לרבות בגין שיעור הריבית בגין הלוואות שבועיות ; באשר לחיובי עמלות בניגוד להסכמה שהגיע אליה נתבע 1 עם מנהלת סניף התובע ; לחיובי ריבית מופקעים שבוצעו בניגוד למצגים שעליהם לפי הנטען הסתמך נתבע 1 ; לאי מימוש בטוחות במועד הסביר, לשיטת הנתבעים, על מנת למנוע מהם נזק ; למכירת ניירות ערך ללא אישור באמצעות נציג התובעת ומנגד, מקרה שבו נאלץ נתבע 1 שלא למכור ניירות ערך שהיו ברשותו עקב לחצי נציג התובע, שגרמה לחיוב חשבונו בריבית חריגה, חלף ריבית שהיה זוכה לה אילו המשיבה הייתה מחדשת את ההלוואה השבועית שניתנה לו. טענות נתבעת 2 בתצהירה, שפירטו גם את טענות נתבע 1, מתייחסות גם לכך שלא הוחתמה על מלוא המסמכים שצורפו לכתב התביעה ובאשר לחלק מהמסמכים אף לא נחתמו על ידה. למשל, באשר למסמכים שלפי הנטען נחתמו ביום 25.7.07, הטענה היא כי לא יכולים היו להיחתם על ידה שעה ששהתה בחדר לידה אותה העת. אף נטען, כי איש מנציגי התובעת לא הסביר לנתבעת 2 את משמעות החתימה על מסמכים שכפי הנראה אין מחלוקת שכן חתמה עליהם. הנתבעת אף חוזרת בתצהירה על כל הטענות באשר לאופן חיובי הריבית השונים, לרבות המשמעויות המשפטיות הנובעות מהתנהלות התובע אל מול הנתבעים במסגרת מערכת היחסים ההסכמית שביניהם (לרבות הערבות הנטענת). כבר עת הוגשה בקשה זו הובהר, כי הנתבעים ביקשו לערוך חוות דעת לתמיכה בטענותיהם ואף פנו לחברה מקצועית לשם כך (פנייה אשר כפי הנראה גם הובילה לעריכת ההסדר).

בבקשה השניה התבקשה קבלת רשות להתגונן רק מהטעם שהתובעת לא המציאה את כל המסמכים שהתחייבה להמציא במסגרת ההסדר.

לחילופין עתרו הנתבעים כי גם לו יימצא שהבקשה מצריכה חיוב בהפקדת ערובה, להסתפק בעובדה שסך של 235,000 ₪ עודנו מעוקל ומובטח לתובעת בגין תובענה זו, במיוחד משהפיקדונות נפרעו.

4.נקבע כאמור דיון במעמד הצדדים, בו עמד בא-כוח התובע על חקירת המצהירים, אשר התקיימה אתמול ובשים לב להתמשכות החקירה נמשכה אף היום.

בתמצית, מתנגד התובע בסיכומיו למתן רשות להתגונן, הן ביחס לבקשה הראשונה והן ביחס לבקשה השניה. באשר לבקשה השניה (הקשורה עם המצאת המסמכים), עותר התובע לדחייתה מהטעם שלא נתמכה בתצהיר. באשר לבקשה הראשונה, טוען התובע הן כנגד דברי הנתבע בחקירתו והן כנגד דברי נתבעת 2. לשיטת התובע דבריו של הנתבע בחקירתו הנגדית ואי ההתייחסות שלו לכתב ויתור מיום 7.10.08 שצורף לכתב התביעה ואשר אף הוגש פעם נוספת במהלך חקירתו של נתבע 1, מלמדים על כך שעסקינן בהגנת בדים מובהקת.

באשר לנתבעת 2 טוען התובע, כי דבריה בחקירתה הנגדית לפיהם לא קראה את התצהיר שעליו חתמה מלמדים על כך שמדובר בתצהיר שקרי וכוזב, שיש למוחקו וליתן נגדה פסק דין על אתר. הואיל ואין מחלוקת שהפיקדונות ששועבדו לטובת התובע נפרעו על ידו (כך שהלכה למעשה ועל פי הודאת התובע החוב נכון להיום עומד על סך כולל של 356,305 ₪ בשני החשבונות, מבקש התובע כי בית המשפט יתחשב בכך עת מתן פסק הדין נגד הנתבעת 2. ככלל, טען התובע כי אין זה סביר שהנתבעים, בעלי השכלה אקדמית (הנתבע אף משמש כמבקר בתאגיד גדול), הסתתרו מאחורי טענות כלליות שלא מפורטות דיין ואף אינן מגובות במסמכים בכתב.

אליבא דהתובע, אין מקום, גם לו יסבור בית המשפט שיש להיתן רשות להתגונן, לפטור הנתבעים מהפקדת ערובה שעה שלשיטתו פירעון הפיקדונות והכספים המעוקלים אינם מבטיחים את מלוא החוב הריאלי לתובע.

בשולי הדברים אעיר, כי למעט הצהרה כללית בדיון לא שמעתי מבא כוח התובע כל הבהרה כיצד מחושב סכום החוב הריאלי לשיטתו. אף לא ראיתי, חרף העובדה שהתובע הגיש בקשות דיוניות לא מעטות בתיק, שהוגשה כל בקשה או הודעה לתיק בית המשפט המבהירה אימתי נפרעו הפיקדונות וכיצד פירעון זה משליך על סכום החוב הנטען, כך שלמעשה גם סכום החוב שנותר לאחר הפירעון, לכל הפחות ולכאורה, לא פורט כדבעי.

5.שמעתי את טענות הצדדים, לרבות חקירות המצהירים בפני; עיינתי בכלל כתבי הטענות ושוכנעתי, כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן.

אכן, יש טעם לפגם בכך שהמבקשים לא תמכו את הבקשה השניה בתצהיר. אולם שעה שהבקשה הראשונה נתמכה בתצהירים מפורטים ; שעה שגם להודעותיו ובקשותיו של התובע, שפירטו את השתלשלות העניינים העובדתית לשיטתו בכל הנוגע עם המצאת המסמכים, לא צורפו תצהירים (לדוגמה בקשה מיום 22.2.11) ; שעה שהלכה למעשה עסקינן בחלופת מסמכים שנוהלה לכל הפחות בידיעה אם לא במישרין על ידי באי כוח הצדדים ואשר אין מחלוקת, כי לכל הפחות עוד בחודש פברואר 2011 טענו הנתבעים כי לא הומצאו להם מלוא המסמכים הרלוונטיים לצורך הגנתם וכי טענות אלה הועברו על פי הצהרת בא-כוח התובע לבדיקה אצל התובע עצמו, דומני שמחדלים אלה ראויים לאיזון הדדי. אין לראות בעין יפה את התנהלותם של שני הצדדים במשך חודשים ארוכים סביב סוגיה שההסדר הדיוני צריך היה לפתרה על נקלה ובמהרה. לכאורה, ניתן היה לשקול אפשרות להורות בשלב זה לנתבעים לתמוך בקשתם בתצהיר של מי שמעורה בפרטי חלופות המכתבים לעניין המצאת המסמכים ולנהל דיון זוטא בשאלה האם אמנם הומצאו מלוא המסמכים כמוסכם אם לאו (שכן הלכה למעשה עד עתה לא ראיתי שהתובע שהיה לו די זמן מאז הוגשה הבקשה השניה, טרח להציג גרסה עובדתית של ממש מטעמו באשר לסוגיה זו, שאין חולק כי לפחות בשים לב לתוכן ההסדר היה מקום להידרש לה לגופה). אולם ספק אם בכך היה כדי לסייע לאינטרס הדיוני והמהותי של שני הצדדים בפיתרון הסכסוך, שעה שמן האסמכתאות שצורפו לבקשה השניה כמו גם מבקשת התובע עצמו למתן ארכה להגשת מסמכים אלה, עולה במישרין, שמי שהיו מצויים בפרטי העניין הם באי כוח הצדדים. דומה שלכך לא כוון הדיון בשלב טרומי זה. הדברים יפים במיוחד שעה שהתובע עצמו לא מיהר לקדם את בירור תובענתו וכאמור לעיל עשה כן רק לאחר התראות למחיקת התובענה מחמת חוסר מעש.

לגופם של דברים, אין מחלוקת כאמור וכעולה גם מבקשת התובע מיום 22.2.11, שלכל הפחות סוגיית המצאת המסמכים טרם הוסדרה. בנסיבות אלה, ומבלי לתלות את האחריות בשלב זה במי מן הצדדים, ספק אם יש למנוע מהנתבעים את האפשרות לקבל את יומם בבית המשפט, במיוחד כשבערכאה דיונית עסקינן (מכל מקום, באשר לסוגית המצאת המסמכים והשלכתה על רשות להגן השוו למשל: ת"א (י-ם) 60547-10-10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אחוזת החמישה בע"מ; 14.9.11 והאסמכתאות שם).

6.אולם גם לגופה דין הבקשה הראשונה להתקבל. דומני שטענות המבקשים – הן טענות נתבע 1 הקשורות בעיקרן עם עצם היווצרות החוב הנטען ומערכת היחסים היומיומית שהובילה להיווצרותו והן טענות נתבעת 2 בכל הנוגע לחתימתה על הסכמים שונים אצל הנתבעת ונפקות היעדר מודעותה הנטענת למשמעויותיהן של ההתחייבויות אשר לכל הפחות על פי הכתב התחייבה בהן – אכן מצריכות בירור עובדתי של ממש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ