אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' וידר ואח'

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' וידר ואח'

תאריך פרסום : 15/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריות
11444-07-09
01/07/2013
בפני השופט:
עידית וינברגר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. משה וידר
2. מירה וידר

פסק-דין

פסק דין

התביעה הוגשה נגד הנתבעים בגין יתרות חובה בשלושה חשבונות הלוואה, כמפורט להלן:

הלוואה שמספרה 81472/5522 מיום 8.2.87.

הלוואה שמספרה 89046/9285 מיום 4.10.91.

הלוואה שמספרה 89161/999-6 מיום 29.9.96.

בתאריך 26.1.11 ניתנה על ידי כב' השופט שחורי החלטה בבקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים, ובמסגרתה ניתנה להם רשות להתגונן רק ביחס להלוואות שניטלו בשנים 1987 ו- 1991.

ביחס להלוואה מספר 89161/999-6 נדחתה הבקשה, וניתן פסק דין חלקי ביום 28.4.2011.

הנתבעים אינם מיוצגים על ידי עורך דין. בקשת הרשות להתגונן שהגישו אינה מפורטת, וכוללת בעיקר טענות ביחס להלוואה משנת 1996, אשר נדחו בהחלטתו של כב' השופט שחורי. במהלך בירור התביעה הועלו טענות נוספות, לחלקן התנגד התובע, מפאת הרחבת חזית, וחלקן הועלו עוד במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן, והתקבלו על ידי כב' השופט שחורי בהחלטתו הנ"ל, כמצדיקות רשות להתגונן.

טענתם העיקרית של הנתבעים, הינה כי בעת שנטלו את הלוואה 89161/999-6 בשנת 1996, למימון מיזם עסקי בו ביקשו להשקיע, היה ברור להם כשמש, משיחות עם נציגי הבנק, כי בכספים שלוו במסגרת אותה הלוואה יוחזרו כל ההלוואות הקודמות שניטלו לצורכי רכישת דירות מגורים.

לטענת הנתבעים, הבנק לא אמר להם שבחר לא לפרוע את ההלוואות ההיסטוריות – ההלוואות נשוא דיון זה. עוד הוסיפו וטענו הנתבעים, כי עובדת בכירה בבנק הכתה על חטא, על כך שלא הסדירה בזמנה את עניין חיסול ההלוואות ההיסטוריות והודתה כי היתה זו טעות מצד הבנק.

בהקשר זה, יוסבר, כי ההלוואה שמספרה 81472/5522 מיום 8.2.87 ניטלה לצורך רכישת דירה ברחוב שז"ר 39 בנהריה, דירה ששועבדה לתובע לצורך הבטחת החזר ההלוואה, ואילו הלוואה מספר 89046/9285 מיום 4.10.91 ניטלה על ידי הנתבעים לצורך רכישת דירת מגורים ברחוב שז"ר 67 בנהריה, שרכשו מאוחר יותר במקום הדירה הראשונה (ראו תצהירו של מר זילבר מטעם התובע).

אומר כבר עתה, כי הטענה מעלה תמיהה שכן לו רצו הנתבעים לפרוע את הלוואות הדיור באמצעות ההלוואה שניטלה בשנת 1996, היו צריכים לבקש זאת במפורש מהבנק. ברור כי לצורך כך היה עליהם ללוות סכום גדול יותר מזה שהיה דרוש להם לצורך המיזם העסקי. הנתבעים אינם טוענים כי ביקשו מהבנק לפרוע את אותן הלוואות. מטענתם משתמע כי הבנק צריך היה לחשוב על כך בעצמו, והעובדה שלא עשה כן צריכה לפעול לרעתו.

בנוסף, טענת הנתבעים עומדת בסתירה לעובדות שנמסרו בעדותו של הנתבע במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אז העיד:

"הלוואות מס' 1 ו- 2 הקטנות אני לא חייב בהן כלום. הבנק הבטיח לי, צהלה הבטיחה לי שבהלוואות האלה נשארה רק יתרה קטנה מאוד והיא יעצה לי שמכיוון שחלק מההלוואה הקטנה זה מענק לא כדאי לי לכסות אותה." (בעמוד 2 לפרוטוקול שורות 8-10).

משמע, על פי עדות זו, הנתבעים בחרו להשאיר את יתרת ההלוואות נשוא דיוננו זה ולא לפרוע אותן.

סתירה זו, יש בה ללמד רבות על מידת האותנטיות שיש לייחס לטענה, אשר אף לא הועלתה בבקשת הרשות להתגונן, כאמור.

הנתבעים לא זימנו את אותה עובדת בכירה בבנק לעדות. נטל השכנוע להוכחת טענת ההגנה שלהם מוטל עליהם, והם לא הרימוהו.

הלכה פסוקה היא כי בשעה שעד רלבנטי אינו מוזמן להעיד ואין לכך הסבר סביר, נוצרת הנחה לפיה אילו הובא, היתה עדותו פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מלהזמינו וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות נגד מי שנמנע מהצגתה. ראו: ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, 760, ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד(4) 602 וכן י. קדמי, על הראיות חלק ג', תשס"ד – 2003, עמ' 1656.

הנתבעים אף סירבו לנקוב בשמה של אותה עובדת בכירה בבנק, ובכך החלישו עוד יותר את טענתם, ואף לא אפשרו לתובע לזמנה לעדות, אף שנטל הבאת הראיות לא חל עליו.

משכך, לא הוכיחו הנתבעים את טענתם לפיה אי פרעון ההלוואות נובע מטעות של התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ