אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דן ואח'

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דן ואח'

תאריך פרסום : 16/08/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נתניה
5437-08
15/08/2010
בפני השופט:
יפעת ביטון אונגר

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. אבינועם דן
2. לירונה פנסו (דן)
3. טירן תומר דן
4. גבריאל דן

החלטה

בפני בקשות רשות להגן שהגיעו הנתבעים כנגד תביעת התובע, המבוססת על הלוואה שנתן לנתבעים 1 ו- 2 בערבות הנתבעים 3 ו- 4. סכום התביעה 367,800 ₪.

לפי הסכם ההלוואה, התובע רשאי להעמיד לפרעון את מלוא יתרת ההלוואה לפירעון מיידי כאשר לא שולם תשלום כלשהו במועד ו/או כאשר הופר תנאי אחר מתנאי ההסכם.

התובע טוען, כי הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "הלווים") הפרו את ההסכם, בכך שלא שילמו סכומים שהיו חייבים לשלמם על פי לוח הסילוקין. התובע מוסיף ומציין, כי הגיש תביעה למימוש הנכס ששימש בטוחה להלוואה והנכס נמכר בהליכי כינוס. ברם, לא היה בתמורה שהתקבלה ממכירתו כדי לכסות את מלוא יתרת ההלוואה.

הנתבעים טוענים בבקשותיהם את הטענות הבאות:

א. הלווה טוען כי בשנת 1996, נטל יחד עם בתו לירונה, הלוואה מהתובע, בערבות בניו. בנוסף, משכן את הקרקע שרכש עם רעייתו ז"ל (להלן: "המנוחה") בקדימה, להבטחת פרעון ההלוואה (להלן: "ההלוואה הראשונה").

ב. באפריל 1999, עם ההחלטה לבנות על הקרקע, נטל עם המנוחה הלוואה נוספת מהתובע, בערבות הבת. בגין הלוואה זו נערכה פוליסת ביטוח חיים למנוחה (להלן: "ההלוואה השנייה").

ג. לטענתו גילה במפתיע, כי בנוסף לערבות בתו ולפוליסת הביטוח, רשם התובע משכון נוסף על הנכס להבטחת פירעון ההלוואה השנייה. הלווה טוען כי התובע רשם משכון זה על דעת עצמו בלבד, מבלי לקבל את רשותו או את רשות המנוחה, מבלי להודיע להם על כך ומבלי לגלות להם את הדבר.

ד. הלווה מעיד בתצהירו, כי הנכס מושכן על ידו ועל ידי המנוחה אך ורק לשם הבטחת פרעון ההלוואה הראשונה. הלווה מוסיף וטוען, כי עובדה זו נתמכת בלשון הסכם המשכון, שבכותרתו צויין רק מספר חשבון ההלוואה הראשונה, וכן נתמכת היא בעובדה שההלוואות ניטלו ע,י לווים שונים, ואף חבותם, שונה: בהלוואה הראשונה הלווים לווים יחד, ובשנייה לווים יחד ולחוד.

ה. הנתבעים טוענים, כי המנוחה היתה אמורה להרשם כלווה נוספת, אולם בסופו של יום התברר כי התובע לא החתים אותה על הסכם ההלוואה. לטענתם הסתמכו על כך שהמנוחה תהא לווה נוספת, ולפיכך פטורים הם מחבותם.

ו. הנתבעים טוענים עוד, כי המנוחה בוטחה בביטוח חיים מסוג "ריזיקו" להבטיח את ההלוואה השנייה והפוליסה הקיפה את מלוא סכום ההלוואה. כמו כן, לאחר פטירתה שולם תשלום בסך 70,000 ₪ שהיה על התובע לסלק מיתרת ההלוואה השנייה, אך לא עשה כן. לגרסתם, אם היה התובע פועל כנדרש ומנכה את הסך הנ"ל מיתרת ההלוואה השנייה, היתה מתקבלת תמורה גבוהה יותר ממכירת הנכס לסילוק ההלוואה הראשונה בגינה הוגשה התביעה.

ז. מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי התובע התרשל התרשלות רבתי במימוש הכיסוי הביטוחי לאחר פטירת המנוחה, חרף שהלווה העביר לידי נציגיו הרלוונטיים את מלוא המסמכים הנדרשים. זו אף זו, לטענתם התובע אף לא הודיע להם על בעיה בהליך מימוש הכיסוי הביטוחי וכך מנע מהם את האפשרות לתבוע כיום את המבטחת. אליבא הנתבעים, אם היה פועל התובע כראוי היתה נפרעת יתרת ההלוואה השנייה במלואה, ותמורת מימוש הנכס היתה מביאה לסילוק מלא של יתרת ההלוואה הראשונה.

העובדות שאינן במחלוקת:

אין חולק כי רעיית הלווה נפטרה בטרם עת ממחלה בספטמבר 1999.

בסוף שנת 2002 פתח התובע תיק הוצל"פ למימוש הנכס המשועבד בגין מלוא יתרת שתי ההלוואות, ובשנת 2005 נמכר. כספי המכירה נזקפו ברובם לפרעון יתרת ההלוואה השנייה. אין מחלוקת, כי סכום ההלוואה השנייה במקור כ- 640,000 ₪ בעוד סכום ההלוואה הראשונה במקור 346,000 ₪ בלבד.

החקירות:

החקירות הנגדיות של הנתבעים היו קצרות ביותר. הלווה אישר כי ההלוואה הראשונה שימשה לרכישת הקרקע, והשנייה לצורך הבנייה. כן אישר שהתובע שילם את סכום ההלוואה השנייה בחלקים, בהתאם להתקדמות הבנייה ועל יסוד אישורי המהנדס.

ב"כ התובע הציגה ללווה במהלך חקירתו הנגדית את הנספח ה/1, שטר המשכון בהלוואה השנייה, והלווה ציין, כי לא הוא ולא המנוחה חתומים על שטר זה.

הלווה נחקרה אף היא וציינה, כי בטרם חתמה על הסכם ההלוואה הראשונה שאלה מה יהיו הבטחונות להחזרתה והשיבו לה, כי הקרקע תשועבד. לכן, הסכימה לחתום כלווה. משנשאלה כיצד הסכימה לערוב לפרעון ההלוואה השנייה, הגבוהה כמעט פי 2 מההלוואה הראשונה ללא בדיקת שיעבוד הקרקע להלוואה זו, ענתה שהתייחסה לערבות באופן שונה מאשר לנטילת הלוואה כלווה.

יש להזכיר, כי בתום הדיון, הסכימה ב"כ התובע כי בקשת הערבים תתקבל בכל הנוגע לטענותיהם המפורטות בסעיפים 1.4-1.7 ; 1.9 ו- 1.10 לתצהיריהם (כי הסכמתם לערוב לפרעון ההלוואה הראשונה ניתנה אך ורק על יסוד מצג התובע כי המשכון יבטיח את ההלוואה הראשונה וכי במידה וההלוואה זו לא תפרע, ניתן יהיה לממשו על מנת לסלקה, וכי ידעו ששווי הקרקע המשועבדת גבוה באופן ניכר מסכום ההלוואה הראשונה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ