אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' גוסקוב ואח'

בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' גוסקוב ואח'

תאריך פרסום : 20/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
32001-12-11
15/08/2013
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
ולדימיר גוסקוב
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש, הנתבע מס' 1, בפני תביעת המשיב בסך 121,045 ₪ נכון ליום 30/6/11. התביעה הוגשה גם נגד נתבעת נוספת, גב' אולגה טורוק, נגשה ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 19/2/12.

ביום 3/2/97 חתם המבקש, יחד עם שני ערבים נוספים, על כתב ערבות להסכם הלוואה אותה נטל מר פסחוב גאורגי (להלן: "החייב העיקרי") על סך 236,000 ₪. נגד החייב העיקרי ניתן פסק דין ולאחר מכן צו כינוס, על כן הוגשה התביעה נגד הערבים.

אין חולק כי המבקש אכן ערב להלוואה זו, המחלוקת העיקרית הינה בעניין התנהלות המשיב כלפי המבקש כערב, עד להגשת התביעה ביום 18/12/11.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

ועוד נפסק "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן" (ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (2009), נבו).

בהליך זה, המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן, נחקר בפניי בדיון ביום 1/5/12, וב"כ הצדדים סיכמו בעל פה בסוף הדיון.

טענות ההגנה

המבקש טוען כי לא נשלח אליו כל מכתב התראה בגין פיגוריו של החייב העיקרי, וזאת עד ליום 1/12/11, עת קיבל מכתב התראה מאת המשיב. לטענתו רק לאחר הגשת כתב התביעה נודע לו כי הדירה נשוא ההלוואה לחייב העיקרי נמכרה בכינוס נכסים. המבקש טוען כי לא עודכן בהליכי כינוס הנכסים, וכי הדירה נמכרה במחיר נמוך בהרבה משווייה, ללא שניתנה לו הזדמנות לרכוש את הדירה ובאופן שהותיר חוב. עוד טוען המבקש לשיהוי בתביעת החוב מאת החייב העיקרי.

כמו כן טוען המבקש כי יחד עמו חתמו על כתב הערבות שני ערבים נוספים, ולפיכך אינו חב לבדו בסכום החוב. לא ברור מדוע לא הוגשה תביעה נגד הערב השלישי (הראשון בהסכם ההלוואה, מר חצב אילן).

המבקש טוען כי לכתב התביעה לא צורף כל תחשיב או חישוב העמלות, הריביות, הקנסות וההוצאות המרכיבות את סכום התביעה, כמו כן לא צורף גם פירוט של התקבולים ששולמו ע"י החייב העיקרי ע"ח חוב ההלוואה, וכל שצורף הינו מסמך בלתי מובן ובלתי קריא, שלא ניתן להבין מתוכנו מהו גובהו והרכבו של החוב הנותר לתשלום.

דיון

בפתח הדברים אציין כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע ממצאים בעניין הליך מכר דירת החייב העיקרי, שאושר ע"י רשמת ההוצל"פ הנכבדה בתיק מימוש המשכון 02-20123-03-1. החלטה בטענות אלה אינה בסמכותי.

טענתו של המבקש כי לא קיבל כל מכתב התראה ע"י המשיב לא נסתרה. בחקירה הנגדית נשאל המבקש אודות מכתב אחד בלבד מיום 20/2/11, אך לאור הכחשתו, לא הוגש המכתב, ולא ניתן לדעת אפילו לאיזה כתובת נשלח (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 17-24).

טענת ב"כ המשיב בסיכומים, ממנה משתמע כי אפשר שהמכתב, שהוצג למבקש בחקירה, לא נמסר למבקש אלא הוחזר "לא נדרש" (שם, עמ' 4, שורות 24-26) מאפשרת בשלב זה קבלת טענת המבקש. עיון בנספחי כתב התביעה מעלה כי המשיב לא ציין מתי החל החייב העיקרי להפר את הסכם ההלוואה, ולא צירף כל מכתב לערב, ובכך לכאורה הפר את חובת ההודעה לפי הוראות סעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 ולכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992.

סעיף 26 (א) לחוק הערבות קובע כי יש להודיע לערב על אי קיום החייב את חובו, תוך 90 יום, כמו כן סעיף קטן (ב) קובע את התוכן והפירוט בו מחויב התובע במשלוח מכתביו.

בדברי ההסבר להצעת חוק הערבות (תיקון מס 2)(ערבויות מוגנות), התשנ"ו–1995, (ה"ח 2443 מיום 13.11.1995), הושם דגש על משלוח שתי הודעות לערב: האחת, קיום חיוב לחייב, והשנייה, הודעת הנושה מראש לגבי כוונתו להאיץ את התשלומים על מנת לאפשר לערב לפרוע את החוב בתנאי ההלוואה המקורית, ולמנוע העמדת מלוא החוב לפירעון מיידי. המחוקק אף אבחן בין הסנקציות עקב אי משלוח הודעות אלו לערב, בסעיף 26(א) הערב יהיה פטור מהנזק שיגרם לו בשל אי ההודעה, ובסעיף 26(ד)(1) הערב היחיד לא יהיה חייב בפירעון מוקדם.

אני קובעת כי לא נסתרה טענת המבקשת כי הבנק לא עמד בחובותיו, ולא נתן לו התראה על אי קיום החיוב ע"י החייב עד סמוך להגשת התביעה בחודש דצמבר 2011, ונותנת לו רשות להתגונן בטענה.

המשיב אף לא נתן מענה לסיבה לאי הגשת התביעה נגד הערב השלישי, אילן חצב. החקירה הנגדית בעניין לא נתנה מענה לתמיהה שהעלה המבקש (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 1-11). יש לשמוע את תשובת המשיב בעניין, בשלב זה הטענה עומדת למבקש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ