אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק למסחר בע"מ נ' גני הקונגרס ואח'

בנק למסחר בע"מ נ' גני הקונגרס ואח'

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1956-06
19/06/2013
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
בנק למסחר בע"מ (בפירוק)
הנתבע:
1. גני הקונגרס
2. אהרן שולדר
3. יצחק שולדר
4. עודד איתן
5. אליהו מוזס

פסק-דין

פסק דין משלים

ביום 15.2.11 ניתן על ידי פסק דין הדוחה את התובענה (להלן: "פסק הדין"). התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון (ע"א 2691/11). בהחלטת בית המשפט העליון מיום 6.3.13, שניתנה במסגרת הערעור, הורה בית המשפט העליון, כי על בית משפט זה לדון בשתי נקודות, שיפורטו בהמשך.

התובע, בנק בפירוק (להלן: "הבנק"), הגיש תובענה כספית נגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), לתשלום האשראיים שניתנו לה על ידו ולא נפרעו, וכן נגד הנתבעים האחרים, שערבו לה. בקצירת האומר אציין, כי הנתבעת היא חברת בנייה שיזמה פרויקט בנייה בדרום תל אביב (להלן: "הפרויקט"), והיא מצויה בבעלות הנתבעים 2 ו-3. הנתבע 4 היה יועץ כלכלי של החברה, והנתבע 5 שימש כיועצה המשפטי. הנתבעת טענה, שהבנק הפר את ההסכמה שבינו לבינה, להעמיד את הלווי הבנקאי הדרוש לבניית הפרויקט, הגם שלא הייתה בידו כל סיבה שלא לעשות כן.

בפסק הדין העדפתי את גרסת הנתבעים, שלפיה הושגה הסכמה בין הבנק, מצד אחד, לבין הנתבעת, מצד שני, לכך שהבנק יעמיד את האשראים השונים המוסכמים: לצורך הבנייה; לסילוק ההלוואה שהועמדה על ידי בנק דיסקונט; לתשלום המיסים הכרוכים בעסקה; לתשלומים לבעלי הקרקע. כן נקבע, כי הבנק מנע, פעם אחר פעם, את חתימת הסכם הלווי על ידי הצבת תנאים שלא סוכמו, והכל בחוסר תום לב. מסקנתי הושתתה, בין היתר, על מסמכים בכתב, ובהם סיכומי פגישות בין הצדדים, כגון זה מיום 16.3.99; דו"ח שמאי המכונה "דו"ח אפס" מיום 19.5.99, שהוכן למימוש ההסכם; מכתבים מטעם הנתבעת, כגון מכתב בא כוחה מיום 8.9.98, ועוד. עוד הושתת פסק הדין על התנהגות הצדדים, ובכלל זה: הגדלת הערבויות הבנקאיות על ידי הבנק; העדויות שנשמעו; העדר ראיות שמצופה היה שיובאו על ידי הבנק, ועוד.

סופו של דבר נקבע בפסק הדין, כי התנהגות הבנק מהווה הפרת הסכם, וכי היא שמנעה מהנתבעת מלממש את הפרויקט. עוד נפסק שהנזק שנגרם לנתבעת כתוצאה מההפרה הוא אבדן הרווח הצפוי לפי דו"ח השמאי. משכך, קיבלתי את טענת הנתבעת שלפיה היא זכאית לקזז את נזקיה כנגד האשראי שהעמיד התובע, וכנטען על ידה, בין היתר בסעיפים 22, 23 ו-28 לכתב ההגנה, וכאמור בעמוד 14 שורות 21-23 לפסק הדין. עוד נקבע כי זכות הקיזוז קמה לנתבעת גם מכוח הפרת חובת האמון הבנקאית, כאמור בעמוד 14 שורות 24-26 לפסק הדין, ובהתאם לדיני הקיזוז בדיני החוזים. הואיל והנזק שנגרם לנתבעת עלה על סכום האשראים שהעמיד לה הבנק, נדחתה התביעה.

בהחלטת בית המשפט העליון מיום 6.3.13 (להלן: "ההחלטה"), נקבע שאין בפסק הדין דיון בהוראת הקיזוז שבסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). זאת, הגם שהיה מקום להידרש לסוגיה זו, בשים לב שהתובע הוא בנק המצוי בפירוק, כך שיש מקום לבחון את תחולת הוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל על זכות הקיזוז של הנתבעת, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו. נקבע בהחלטה, כי הגם שמדובר בשאלה משפטית שניתן להכריע בה בערעור, מן הראוי שהתיק יושב לערכאה הדיונית להשלמת פסק הדין. בית המשפט העליון הורה שיש לסווג את החוב, לקבוע את מועד היווצרו, ולהכריע בטענת הנתבעים, כי מדובר בזכות קיזוז שהשתכללה בהתאם לסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, טרם קריסת הבנק, ולכן ממשיכה לעמוד גם לאחר קריסתו.

סוגיה נוספת שנקבע בהחלטה כי על בית משפט זה להידרש לה, הינה המשמעות של דחיית בקשה שהגישו הנתבעים 1-3 (להלן: "הנתבעים"), להתיר להם להגיש תביעה נגד הבנק (להלן: "בקשת הנתבעים להגשת תביעה"). יצוין בהקשר זה שהנתבעים פנו לבית המשפט של פירוק הבנק (פש"ר (ת"א) 1398/02), וביקשו היתר להגיש תביעה נגד הבנק. הבקשה נדחתה בהחלטת בית המשפט של הפירוק (כב' השופטת אלשיך) מיום 14.9.06 (להלן: "החלטת הדחייה"). בית המשפט קבע, כי הנתבעים השתהו בהגשת הבקשה, שהוגשה בחלוף שלוש שנים מהמועד שבו היה עליהם להגיש בקשה זו, וכי די בכך כדי לדחותה. ערעור על החלטת הדחייה, שהגישו הנתבעים לבית המשפט העליון (ע"א 8828/06), נדחה על יסוד הכרעת בית המשפט מחמת איחור הנתבעים בהגשת הבקשה להגשת תביעה (להלן: "דחיית הערעור").

הודגש בהחלטה, שאין בהחזרת התיק להשלמה לבית משפט זה כדי לפתוח מחדש את כל הסוגיות שבמחלוקת, וכי על בית משפט זה להכריע רק בסוגיות האמורות לעיל.

בעקבות ההחלטה, קיימתי ביום 19.3.13, דיון במעמד הצדדים. בדיון אישרו ב"כ הבנק והמפרק, כי הבנק לא טען במסגרת התובענה שהנתבעת אינה רשאית לקזז את המגיע לה, לטענתה, וכי השאלה התעוררה, לראשונה, בערעור. עוד הוברר שגם טענת הבנק באשר לדחיית טענת הקיזוז של הנתבעת במסגרת תביעת החוב למפרק בתיק הפירוק, לא הועלתה בתובענה.

אציין, כי לדיון התייצב גם נציג הכנ"ר, שצורף לראשונה לערעור ושלא היה צד לתובענה.

ב"כ הנתבעים טען בדיון, כי העלאת טענת אי יכולת הנתבעים לקזז מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן על הבנק היה להעלות את הטענה במסגרת הבירור בתיק, לא כל שכן, הדבר אף לא נטען בעיקרי הטיעון בערעור.

ב"כ הבנק הבהירה, כי אין צורך בהבאת ראיות (עמ' 73 שורות 12-15), וביקשה לסכם בכתב את הטענות בשתי הנקודות הדרושות להשלמה. הצדדים הגישו, אפוא, השלמת סיכומים בכתב, ללא הגשת ראיות נוספות.

5.עמדת הבנק והכנ"ר

באשר לסוגיה הראשונה; הבנק והכנ"ר מפנים לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, וההלכות הרלוונטיות. בין אלה, ע"א 2146/06 ברק נ' עו"ד אבוקרט (ניתן ביום 18.11.10) (להלן: "הלכת אבוקרט"), שבה נקבע, כי זכות הקיזוז האמורה הינה ייחודית, וכי היא דוחה את דיני הקיזוז הרגילים. נטען, כי ככל שיש לנתבעת זכות קיזוז, הרי שהיא בת פירעון במסגרת הליכי חדלות פירעון בלבד. עוד נטען, כי בהתאם לפסק הדין בדנ"א 8856/10 עיזבון המנוח אריה ברק נ' עו"ד אבוקרט (ניתן ביום 18.5.11), תנאי לקיזוז הוא הודעת קיזוז, ובהעדרה לא השתכללה זכות הקיזוז. הואיל ובעניינו לא הציגו הנתבעים כל ראיה על כך שניתנה על ידם הודעת קיזוז עובר למתן צו הפירוק, לא קמה להם הזכות האמורה. לא כל שכן, לגרסת הבנק הודתה הנתבעת בחובה לאחר מועד התרחשות הנזק, והיא התחייבה לפרוע את חובה כלפי הבנק, הן לפני מתן צו הפירוק, והן לאחריו.

באשר לסוגיה השנייה; נטען, כי בית המשפט של הפירוק דחה את בקשת הנתבעים להגשת תביעה, וכי ערעור על החלטה זו נדחה בפסק הדין של בית המשפט העליון ומשכך, לעמדת הבנק, קיימת הכרעה חלוטה שלפיה נדחתה זכות הקיזוז של הנתבעים.

6. עמדת הנתבעים

לעמדת הנתבעים, דין טענות הבנק להידחות מחמת שהטענה כי הנתבעים מנועים מלהעלות טענת קיזוז לא הועלתה על ידי הבנק בהליך, בין בכתבי הטענות ובין בראיות, והיא מהווה הרחבת חזית אסורה. זאת ועוד, לשם הוכחת הטענה, היה על הבנק להציג תשתית ראייתית המבססת את הטענה, ואף לאפשר לנתבעים להתגונן נגדה, וכזאת לא נעשה.

באשר לגוף הטענות, נטען כדלקמן:

באשר לסוגיה הראשונה; נטען שזכות הקיזוז השתכללה בהתאם לסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 והן לפי וסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן בהתאמה: "חוק החוזים" ו-"חוק התרופות"), עוד קודם לקריסת הבנק ומשכך היא ממשיכה לעמוד גם לאחר קריסתו. עוד נטען, כי ניתנה הודעת קיזוז כנדרש בהלכה הפסוקה, המורה שניתן להסתפק בהודעת קיזוז מכללא.

הנתבעים טוענים, כי גם אם חלים דיני פשיטת הרגל, הרי שלפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, יש להכיר בהפסד שנגרם לנתבעת. בהקשר זה נטען, כי נקבע שהבנק הפר את ההסכמות עם הנתבעת, נמנע מלחתום על ההסכם הלווי הגם שהייתה הסכמה לגביו, והפר חובות אמון בנקאיות. עוד מצביעים הנתבעים על שיקולי צדק שבעטיים יש להכיר בזכות הקיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. לשיטת הנתבעים, יש לסווג את הפיצוי המגיע להם מהבנק כחוב חוזי, שכן הוא נובע מהפרת המערכת החוזית שבין הצדדים, ובעקבות זאת זכאים הנתבעים לסעדים לפי חוק התרופות. ב"כ הנתבעים סבור, כי "המועד הקובע" לצורך סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הינו קודם לקריסת הבנק, ובטרם מתן צו הפירוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ