אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי עסקים רעננה נ' עמר

בנק לאומי עסקים רעננה נ' עמר

תאריך פרסום : 24/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
1145-04-11
14/06/2012
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
בנק לאומי עסקים רעננה
הנתבע:
יהודה עמר

החלטה

(התנגדות לביצוע שטר)

התובע הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לביצוע שני שיקים כדלקמן:

שיק על סך 12,547.61 ₪ בר פרעון ליום 30.9.07.

שיק על סך 15,000 ₪ בר פרעון ליום 20.10.07.

שני השיקים נמשכו על ידי המבקש מחשבונו בבנק הפועלים לפקודת "רמות". השיק הראשון חולל מהסיבה שניתנה הוראת ביטול והשיק השני חולל מסיבת אכ"מ. בגב שני השיקים חותמת היסב של הנפרעת, רמות, ושתי חותמות של התובע.

הנתבע טוען להגנתו כי הינו חקלאי שרכש ציוד חקלאי מחברת "רמות" ושילם בעבור רכישותיו בשיקים דחויים אשר הופקדו בחשבונה של רמות אצל התובע. השיקים נשוא תיק זה חוללו ועל כן הוא מסר לרמות 11 שיקים חלופיים מעותדים בגובה של 2,500 ₪ כל אחד לפרעון חודשי מיום 20.4.08 ועד 20.3.09. ואולם, לטענתו השיקים נשוא תיק זה שחוללו, לא הוחזרו אליו כפי שהובטח לו. עוד הוא טוען כי התובע נהג בחוסר תום לב ועצימת עיניים שעה שידע שמצבה של רמות רעועה והיא חסרת איתנות פיננסית וכי היה על התובע לבחון את השיקים אשר סוחרו אליו.

בעניין זה הוא מוסיף כי חברת רמות הגיעה להליכי חדלות פרעון וניתן צו לפירוקה ביום 25.3.09. עוד הוא טוען כי הבקשה לביצוע שיקים הוגשה בשיהוי שכן השיקים חוללו כבר בחודש אוקטובר 2007. עוד הוא טוען כי התובע מנע בכך ממנו מלפנות אל רמות בסמוך למועד שבו חוללו השיקים.

במהלך הדיון ויתרה ב"כ התובע על חקירת הנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם בקצרה.

הלכה היא כי די לנתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תובענה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, שיראה הגנה שהיה מעלה כנגד הצד הסמוך. הגנה זו פוגמת בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם לעניין צד השלישי, שאליו סוחר השטר.

המבקש טוען כי למעשה מסר שיקים חלופיים כנגד שני השיקים נשוא תיק זה, ובמילים אחרות, כי הוא פרע למעשה את חובו לנפרעת, חברת רמות, ועל האחרונה היה להשיב לו את השיקים. הנתבע אכן צירף ספחי שיקים המעידים לכאורה כי מסר שיקים חלופיים, כאמור, אולם בכך לא סגי. במסגרת תצהירו היה על הנתבע לפרט, למצער, מתי בדיוק נפרעו השיקים החלופיים, שכן מסירת השיקים עצמם אינה מעידה בהכרח על פרעונם כשורה. היה עליו לפרט ביחס לכל שיק ושיק מתי נפרע. מדובר במידע המצוי בידיעתו האישית של הנתבע, שכן השיקים נמשכו מחשבונו ועל כן על נקלה יכול היה לפרט בתצהירו מתי נפרע כל שיק ושיק. משלא עשה כן, לא עמד בחובת הפירוט הנדרשת בתצהיר.

בנוסף, אין מחלוקת כי השיקים סוחרו לבנק על ידי רמות, והדבר נלמד הן מחתימת ההיסב של רמות על גב השיקים והן מעצם העובדה שהבנק אוחז בהם. על גב השיקים אף הוטבעה חותמת נוספת ולפיה זיכה הבנק את חשבון המוטב אצלו (רמות). מכאן עולה שאלת מעמדו של הבנק כאוחז בשיקים.

בהתאם להלכת גויסקי הידועה, כאשר כשלון התמורה נגרם לאחר מועד סיחור השיק ולאחר שניתן ערך, אין מייחסים את הפגם שדבק בשטר לאוחז, ולנתבע לא יכולה לעמוד טענת כשלון התמורה כלפיו. במקרה כזה, התובע זכאי להיפרע על פי השטר, בהיותו אוחז בעד ערך, ובתנאי שהשטר הוסב אליו בטרם נכשלה התמורה. אף אם ביום פרעון השטר או לאחר סיחורו נפל בו פגם מחמת הפרת החוזה בין המושך לנפרע, הרי הזמן הקובע לידיעה על פגם שנפל בשטר הוא השעה בה סוחר השטר. אם אותה שעה לא היתה זכות הקניין של המסחר פגומה, לא ניתן לחייב את האוחז בידיעה על הפגם שעדיין לא נוצר. ודוק: הלכת גויסקי אינה דורשת תום לב מצד האוחז על מנת לאפשר לו להתגבר על טענת ההגנה ולזכות בפרעון השטר, ולכן אין בטענה זו של הנתבע כדי לפגום בטיב אחיזת התובע.

במקרה זה אין כל טענה מצד התובע כי התמורה נכשלה, שכן לא רק שהדבר לא נטען בתצהיר אלא שברור כי הנתבע לא היה נותן לרמות שיקים חלופיים כנגד השיקים נשוא תיק זה, אילו היתה לו טענה ביחס לתמורה שקיבל או לעסקת היסוד במסגרתה ניתנו השיקים נשוא תיק זה.

גם אם תמצי לומר כי עסקת היסוד היא החלפת השיקים בין הנתבע לבין רמות וכי כשלון התמורה מתבטא באי השבת השיקים נשוא תיק זה מרמות לנתבע, הרי שכשלון התמורה היה לאחר שהשיקים סוחרו כבר לתובע שכן הנתבע עצמו טען בתצהירו כי רק לאחר שהשיקים חוללו הוא מסר את השיקים החלופיים. ברור כי חילול השיקים נשוא תיק זה לא יכול היה להתרחש אלא רק לאחר שהופקדו בחשבון רמות אצל התובע והוצגו לפרעון; מכאן, שבמועד הפקדתם, טרם נכשלה התמורה על ידי רמות, משום שבמועד ההצגה לפרעון טרם ניתנו השיקים החלופיים, וכפועל יוצא, רמות טרם הפרה את התחייבותה להשיב את השיקים לנתבע, כפי טענתו.

אף אם התובע אינו אוחז כשורה, אלא אוחז בעד ערך, הרי הוא מתגבר על כשלון תמורה שאירע לאחר סיחור השיק לידיו. וכבר נפסק כי: "שונה המצב, אם השיק סוחר בעד ערך לפני כישלון התמורה, שאז עובר לנסב קניין ללא פגם, אפילו ידע שהשיק הוצא נגד תמורה עתידית (כגון הבטחה לספק סחורה). משקיבל הנפרע על חשבון הסחורה אותה הבטיח לספק 'דמי קדימה' (הוא השיק), אין כל מניעה, שיסחר את השיק בקניין שלם ללא פגם. זמן הסיחור לעומת מועד הכישלון הוא אפוא קריטי לגבי אוחז בעד ערך (להבדיל מאוחז כשורה). אפילו סוחר לו השטר לא בעד ערך בפועל אלא בעד הבטחה מחייבת, מקנה לו מעמדו זה (עקב הסיחור שקדם לכישלון התמורה) זכות תביעה נגד המושך, אף על פי שלזה האחרון הגנה טובה נגד הנפרע: סעיף 26(ג) לפקודת השטרות... הטעם לכך הוא, ששטר הוא שווה כסף, והוא נמסר לנפרע (בדוגמא דלעיל), לא כדי שיהיה מוחזק במשמרתו אלא על מנת שינצלו כרצונו" (ראו: ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אליהו בן עליזה) .

באשר ל"ערך" שנתן התובע כנגד השיקים הרי שדוגמא קלאסית של "ערך" במישור הבנקאי, היא תשלום במזומן בעד השטר או זיכוי חשבון הלקוח ואפשרות למשיכה מיידית ל סכום השיק (ראו ש' לרנר "שטר בטחון וזיכוי חשבון בנק כמתן ערך בשטרות" משפטים כרך יז(1) תשמ"ז, 71-72; ש' לרנר "דיני שטרות" תשנ"ט-1999, 408-410). אפילו נמסר שיק לבנק לגוביינא, ייחשב הבנק לאוחז בעד ערך אם לבנק יש בטוחה בשיקים, ואם הלקוח מצוי במועד הרלוונטי ביתרת חוב (ראו: ע"א 590/82 גיברשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מג(1) 654, 658; וכן: לרנר בספרו, בעמ' 397). במקרה זה, אישר הנתבע בתצהירו כי רמות היתה בחובות וחרגה ממסגרת האשראי, ומשמע כי החשבון היה ביתרת חובה, ולכן ייחשב הבנק כמי שנתן ערך בעד השיקים שהופקדו בחשבון רמות אצלו. גם אם מדובר בשיקים דחויים במועד הפקדתם הרי שמדובר בדרך מקובלת להענקת אשראי, והדבר ייחשב גם הוא כערך.

לאור כל האמור לעיל, דין ההתנגדות להדחות. ההליכים בתיק הוצל"פ 2611773104 ישופעלו, והנתבע יישא בהוצאות בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ