אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי סניף רעננה עסקים נ' קבוצת ביקל יצוא וסחר בע"מ ואח'

בנק לאומי סניף רעננה עסקים נ' קבוצת ביקל יצוא וסחר בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/03/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2228-08
01/03/2010
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
בנק לאומי בע"מ - סניף רעננה עסקים
הנתבע:
1. קבוצת ביקל יצוא וסחר בע"מ
2. פרחי ביקל בע"מ

החלטה

בראשית הדברים אציין כי הדיון הקבוע ליום 3.3.10 בטל.

התיק הובא אלי לעיון, לקראת הדיון שנקבע על ידי המזכירות למועד כאמור.

לקראת הדיון עיינתי בבקשות שלפני ואני סבורה כי אין צורך לקיים דיון בבקשות.

שתי בקשות לפני, האחת בקשה לסלק על הסף את התביעה נגד הנתבעת 2 ו/או למחוק כותרת התובענה והבקשה החלופית ליתן למבקשות רשות להתגונן.

התובעת הגישה תביעה כספית על סך של 9,045,739 ₪ נגד שתי הנתבעות.

הנתבעת 1 ניהלה חשבון בנק אצל התובעת והנתבעת 2, שהיא חברה אחות לנתבעת 1, ערבה כלפי התובעת לחיובי הנתבעת 1 ללא הגבלה בסכום, כך לטענת התובעת.

בהתאם ליחסים החוזיים בין הנתבעת 1 לבין הבנק הועמד אשראי לזכות הנתבעת 1, אלא שהנתבעת 1 פיגרה, כך לטענת הבנק, בהחזרי ההלוואות, ועל כן יתרת האשראי הבלתי מסולק הועמד לפרעון ובצד העמדת החוב לפרעון חויב חשבון הנתבעת 1 בריבית הרלוונטית הנובעת מההסכמים עליהם חתמה הנתבעת 1.

כלפי הנתבעת 2 נטען כי היא ערבה לחובות הנתבעת 1 משכך גם היא נתבעת רלוונטית.

לטענת הנתבעת 2 יש למחוק התובענה נגדה על הסף מאחר שאין היא ערבה לחיובי הנתבעת 1 כי הערבות הנטענת חסרת תוקף על פניה, כי בהעדר פרוטוקול של החברה הנתבעת המאשר את החלטת החברה לחתום על ערבות אין תוקף לערבות, וכי הבנק ידע על כך ובכל זאת טוען כי הנתבעת 2 ערבה לחיובי הנתבעת 1 וגם כי החתימה של הנתבעת 2 על הערבות אינה משקפת את זכות החתימה המחייבת את הנתבעת 2.

התובעת התנגדה לבקשה למחיקה על הסף, לטענתה יש לברר את התביעה לגופה ומאחר שעל פניו נחזית הנתבעת 2 להיות ערבה- אין לסלק התובענה על הסף.

לאחר עיון בתגובת התובעת ובתשובת הנתבעת 2 ראיתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

בהתאם להלכות בית המשפט העליון, ישתמש בית המשפט בסמכותו לסלק תובענה על הסף רק במקרים קיצוניים, בהם ברור כי בשום אופן לא יוכל התובע לקבל את הסעד המבוקש בתובענה, על יסוד הנטען בה [ראו: ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (לא פורסם, 4.6.07); רע"א 359/06 מועין נ' פרג' (לא פורסם, 26.4.06)].

בענייננו ראוי לציין כי הטענות הנטענות בבקשה הן טענות משפטיות המשולבות בטענות עובדתיות ואלה מחייבות בירור לגופו של ענין, כמו למשל האם היה פרוטוקול שאשר את החתימה על הערבות, ואם לא היתה החלטה מעוגנת בפרוטוקול מה משמעות העדר הפרוטוקול, האם הבנק ידע שאין פרוטוקול כזה, באילו נסיבות נחתמה הערבות וכן אם ככל שיתקבלו טענות הנתבעת 2 כפי שהן האם המשמעות היא כי הערבות היא בטלה מעיקרא או ניתנת לביטול – כל אלה שאלות שיִדוֹנוּ בדיון לגופו; לא רק זאת אלא שמצאתי כי כתב התביעה אינו שולל באופן מוחלט קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעת 2 ועל כן אין להכריע כבר בשלב זה כי הנתבעת 2 אינה רלוונטית לתובענה בטרם ניתנה לתובעת האפשרות להוכיח תביעתה.

ודוק, די בכך שקיים סיכוי, ולו קלוש, כי תביעת התובעת תתקבל לאחר בירור הראיות הרלוונטיות על מנת שבית המשפט לא יורה על סילוקה של התובענה על הסף, בשלב מקדמי זה [רע"א 4499/06 ים אילת בע" מ נ' פייס (לא פורסם, 11.12.06)].

אשר על כן, לא ראיתי לסלק את התובענה נגד הנתבעת 2 על הסף.

אשר לבקשה לרשות להתגונן – אומר כבר כי במסגרת לימוד התיק לקראת הדיון בו בחנתי את התובענה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן, ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשה לנוכח פסיקת בית המשפט העליון ובעיקר פסקי דין שניתנו לאחרונה בסוגית רשות להתגונן (ב-9.12.09 ניתן פסק דין בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח' נ. בנק המזרחי ואח'; ביום 15.6.09 ניתן פסק דין בע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ וביום 5.1.10 ניתן פסק דין דומה שמגבש אותם עקרונות הלא הואע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ. דור אנרגיה).

בהנתן פסקי הדין האחרונים שרק הרחיבו ובססו את ההלכה הנוהגת, כי לא תנתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל) וכי אם בסופו של יום "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, בידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות, ולדידי במקרה כזה עליהן להיות כבדות. ראו גם ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד 62 (מהדורה 2, 2008); ע"א 9535/04 'סיעת ביאליק 10' נ. סיעת "יש עתיד לביאליק" פ"ד ס (1) 391 (2005)" (כבוד השופט רובינשטיין בע"א 10189/07 הנ"ל) - נדרשתי לתצהירים ולבקשות למתן רשות להתגונן.

עיינתי בכתב התביעה בסדר דין מקוצר שלפני, בבקשת הרשות להתגונן, בתצהיר שצורף אליה, והגעתי למסקנה כי בנסיבות התיק, ועל פי סמכותי בתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל רקע הפסיקה האחרונה הנזכרת לעיל יש מקום ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה ובלי לשמוע את חקירת המצהיר, וכדי לחסוך בזמנם היקר של הצדדים ובזמן שיפוטי.

מעיון בחומר שהוגש בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר התומך את הבקשה המפורטת מצאתי כי לנתבעים טענות כבדות משקל נגד התביעה, (ונגד הבנק), אם במישור כתב הערבות שלפחות לכאורה מבססות טענות נגד חיוב הנתבעת 2 אם כי לא עד כדי סילוק על הסף; אם באשר לנתבעת 1 שלטעמי יש לה, ולו לכאורה, טענות כבדות משקל המבססות לכאורה את הגנתה - אם בגלל התנהלות הבנק במישור היחסים עם הנתבעת, אם בקשר לבטחונות שהעמידה לכיסוי האשראי, כן מצאתי בבקשת הרשות להתגונן טענות נגד הבנק שלפחות יש מקום לבחון אותם בתשומת לב ראויה על רקע מערכת היחסים בין הנתבעת (הלקוח) לבין הבנק, כך מצאתי טענה להפרת הסכמים ולפרת הסכמות, טענה לחישובי ריבית חריגה בניגוד למוסכם, טענה כי לא היה מקום להעמיד את יתרת האשראי לסילוק מאחר שהנתבעת עמדה בהסכמים ודווקא היה זה הבנק שחרג מהמוסכם ופעל שלא בהתאם ליחסים שבין הבנק והלקוח בעיקר כשהנתבעת "עמדה בעודף בטחונות של כמעט 3 מליון ₪" (סעיף 12.3. לבקשה), כי סכומי הריבית החריגה שנגבו חורגים מהסכמה על רקע העובדה שחיוב הריבית החריגה נעשה שעה שעמדו לבנק בטחונות מעבר להלוואה - וככלל מצאתי טענות נכבדות נגד התנהלות הבנק ובין השאר טענות למצגים מטעים של הבנק, וכן כי התנהגות הבנק וסירובו לשחרר בטוחות שגרמו לנתבעת נזקים של ממש ופגעה קשות באינטרס של הנתבעים עד כדי גרימת נזק ועוד טענות שיש לנתבעות נגד התביעה הכספית – כל הטענות הללו יצטרכו להתברר בבוא היום וממילא אין זה השלב לקבוע אם יש בהן ממש, בעיקר כשחלק מהטענות מגובות במסמכים מכל אלה מצאתי כי יש לתת לנתבעות רשות להתגונן ביחס לתביעת הבנק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ