אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי סניף הסניף המרכזי נ' פרואקטיביטי סופטוור סולושנס

בנק לאומי סניף הסניף המרכזי נ' פרואקטיביטי סופטוור סולושנס

תאריך פרסום : 03/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1613-09
19/12/2009
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
פרואקטיביטי סופטוור סולושנס בע"מ
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

החלטה

בקשה לסילוק על הסף הובאה להכרעתי; כבר אציין כי אני מצרה על כך שהחלטה לא ניתנה בתיק הגם שהחומר היה בתיק בית המשפט.

נראה כי התיק, על הבקשות והתגובות שבו, לא הובא לפני המותב הקודם, אותו החלפתי, ומשכך לא ניתנה ההחלטה.

משהופנתה תשומת ליבי כי טרם ניתנה החלטה אני רואה לעשות כן.

לבית משפט הוגשה תובענה ובה מבוקש סעד הצהרתי.

מספר הצהרות מכיל הסעד ההצהרתי כמפורט ברישא לתובענה, ואביאם כלשונם:

"(א). להצהיר כי הבנק מימש את האופציות במלואן. וכן (ב). להצהיר כי במימוש האופציה נוצר חיוב לטובת הבנק, כאשר עפ"י הנתונים שהועברו לבנק החיוב הוא לפחות כמפורט בסעיף 4 להלן ; ["חוב אריתמטי של לפחות 6.3 מליון דולר" – מצוטט מסעיף 4 לתובענה- א.נ.ח] וכן (ג) להצהיר כי לבנק זכות לקזז את הסכומים להם הוא זכאי במימוש האופציות; וכן (ד) למנות כונס נכסים על נכסי החברה המשועבדים לבנק".

המבקשת עתרה לסלק על הסף את התובענה וביססה את טענותיה על תשלום בחסר של האגרה מאחר שמדובר לטענתה בתובענה כספית שהוגשה "במסווה של תביעה הצהרתית" וכן כי לא ניתן להצהיר על זכות לחיוב כספי שאינו מדויק (להצהיר כי החוב הוא "לפחות ...").

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה בדעתי לקבל את הבקשה בחלקה, קרי, אף אני בדעה כי התובענה אינה לסעד הצהרתי גרידא, וכי יש מקום לברר אותה על כל רכיבי העילה, הכוללים גם בירור רכיבי החוב הכספי ושיעורו, וסופו שהסעד הוא כספי; אף לטעמי אין לברר את התובענה בחלקה, קרי, בחלק המתייחס לסעד ההצהרתי בלבד אלא יש לברר את התובענה כולה לרבות הסעד האופרטיבי שינבע מההצהרה, ככל שתנתן, קרי, גובה החיוב.

אני סבורה כמו שהציעה המבקשת כי אופן ניסוח התובענה והסעד נועדו, לכאורה, לעקוף את החיובים לשלם אגרת בית המשפט אותה יש לשלם כשמדובר בתביעה שהיא למעשה תביעה כספית, ובעיקר כשהסכומים השנויים במחלוקת הם גודל של מיליוני דולרים.

יחד עם זאת, אין לסלק על הסף את התובענה כשניתן לתקן את הפגם ואני מאפשרת לתובעת לתקן את כתב התביעה, בדרך של הוספת הסעד הכספי אותו היא תובעת, קרי, גובה החיוב שנוצר לטובת הבנק עם מימוש האופציה כטענתו, וכן עליה לנקוב בתובענה את שיעור הקיזוז לו זכאי הבנק לטענתו, שאף הוא שיעור כספי מדויק; הסכומים אותם תנקוב התובעת בכתב התביעה המתוקן יהיה סכום התביעה לצורך קביעת שיעור האגרה אותה יהיה על הבנק לשלם בטרם ימשכו ההליכים.

אכן, אין ספק כי מדובר בסכומים כספיים בעלי היקף לא מבוטל, והטעם לבקש סעד הצהרתי הוא ברור, אם כי אינו יכול לעמוד במבחן המשפטי הנוהג.

במסגרת החלטה זו אינני רואה להכנס לשאלות הרלוונטיות לגוף התביעה, שאלות שהבנק הביא בגדר תשובתו, מאחר שאלה מחייבים התייחסות למסגרת עובדתית ומשפטית השלובה זו בזו ואשר דינה להתברר במהלך התובענה; גם אין בדעתי לברר שאלות המחייבות התייחסות לגוף המחלוקת ולשאלות שהועלו במסגרת ההליכים הקודמים שהיו בין בעלי הדין במספר ערכאות.

אולם ראיתי לציין כי אף השופטים האחרים שנדרשו במהלך ההליכים לסוגיה שעמדה בין הצדדים בהליכים קודמים קבעו כי "יש לנקוט בהליכים לבירורו של החוב, ככל שקיים, וכן לעמוד על שיעורו", כך כבוד השופטת קרת (עמ' 8 לפסק הדין) ו"אינני רואה לנכון להתייחס בפירוט לשווי זכויות הבנק אם תמומש האופציה ..." כך כבוד השופטת רונן (סעיף 72 לפסק דינה), כך גם עמדת כבוד השופטים ה"ה גרוניס ומלצר שמצאו להפנות את הבנק להליך של בירור החוב שיש למבקשת אל הבנק 'ככל שקיים ויוכח ומה שיעורו', מאלה אני מוצאת אחיזה איתנה לדעתי כי גם העמדה הברורה של כבוד השופטים שדנו כבר בחלק מהסוגיות היא כי יש לברר את עצם החוב ואת שיעורו – קרי, תביעה כספית.

ברור לי כי שאלות נכבדות שיעלו במסגרת התובענה משמעותן הכספית היא נכבדה, גם ברור לי כי שאלות אלה אינן נכנסות לגדר סעד הצהרתי אלא לגדר תובענה כספית וכחלק מבירור התובענה תעמוד גם שאלת זכות הבנק לקבלת הסכומים להם הוא טוען וכן זכות הקיזוז לה הוא טוען, במסגרת התובענה גם תבחנה השאלות האם מומשו מלוא האופציות ואם כן מהו שיעור החוב שנוצר לטובת הבנק; לא רק זאת אלא שטענת הקיזוז לה טוען הבנק יכולה להתייחס לסכום כסף קצוב ולא כטענה ערטילאית לזכות לקזז כספים המצויים אצל הבנק לפי הודעת קיזוז שניתנה; מכאן שגם סכום הקיזוז הנטען צריך לבוא בגדר התובענה הכספית ולא בדרך של סעד הצהרתי ערטילאי שמצהיר כי לבנק זכות קיזוז.

הכלל הוא כי אין להיעתר לתובענה לסעד הצהרתי אם התובע יכול להשיג את מבוקשו בתובענה לסעד אופרטיבי.

טענת הבנק, אותה אני דוחה מכל וכל, כי "עם קבלת הסעדים המבוקשים, לא יהיה צורך בתביעה כספית, בין היתר לנוכח זכות הקיזוז של הבנק המונעת את הצורך בתביעה הכספית" מצביעה בעדה כי מדובר בתביעה כספית שהרי "טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים שעליה היא מבוססת" (ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 320 ואילך); אני סבורה כי העובדה שהבנק מחזיק בכספים ועל כן ממילא אין הוא צריך לתבוע אותם בגלל שמסר הודעת קיזוז, היא טענה מקוממת ומעניקה עדיפות לבנק מעצם אחזקת הכסף בידיו ולא בגלל שהוכיח את זכותו המשפטית.

מאחר שלטעמי הסעד ההצהרתי המבוקש לא ימצה את זכות המבקשים, והוא למעשה פתח לבאות קרי, תובענה לבירור שווי האופציות שמומשו, אם בכלל, גובה הקיזוז, וכו'...אין מקום להעתר לבקשה מקום בו התובע יכול להשיג את מבוקשו בתובענה שבה יתבע את מלוא הסעד הממשי.

כפי שכבר אמרתי התובענה למתן סעד הצהרתי נועדה כולה להיטיב עם התובע ולהגן על האינטרס הכלכלי שלו שלא להשקיע באגרת בית המשפט מעבר לסכום פעוט ביותר של סעד הצהרתי, לעומת הנדרש במקרה של תביעה כספית לסכומים הנטענים.

לא מצאתי באלה אינטרס לגיטימי והתובענה לסעד הצהרתי היא למעשה 'שריון' זכות הבנק לתבוע את המבקשת לסעד כספי בהמשך, וממילא יאלץ בית המשפט להדרש לתובענה שתוגש על בסיס הסעד ההצהרתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ