אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי סניף הסניף המרכזי נ' עגיב יעוץ וניהול בע"מ ואח'

בנק לאומי סניף הסניף המרכזי נ' עגיב יעוץ וניהול בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
168545-09
10/07/2011
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
1. עגיב יעוץ וניהול בע"מ
2. עגיב רפאל

הנתבע:
1. בנק לאומי
2. הסניף המרכזי ע"י ב"כ עו"ד מיכל ויסמן

החלטה

ההחלטה ניתנת בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב במסגרת בקשת המבקשים ליתן להם רשות להתגונן כנגד תביעה כספית על סך של 2,446,660 ₪ שהגיש נגדם המשיב בסדר דין מקוצר.

המבקשת 1 הינה חברת אחזקות בבעלותו ובניהולו של המבקש 2, שהינו כהגדרתו בבקשת הרשות להתגונן, רו"ח ואיש עסקים מוכר.

על פי כתב התביעה, המבקשת 1 פתחה חשבון בנק אצל המשיב ביום 15/8/07, והמבקש 2 ערב אישית לסילוק חובותיה של המבקשת 1 כלפי המשיב במסגרת החשבון הנ"ל בהתאם להסכם תנאי ניהול שנחתם, וזאת עד לסכום של 500,000$ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כעולה מכתב הערבות אשר צורף לתביעה. בנוסף נטען כי עוד קודם לכן ערבו המבקשים כלפי המשיב לחובותיה חברה בשם "שארפר אימאג' בע"מ" (להלן "שארפר") - המבקשת 1 בערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום והמבקש 2 בערבות מתמדת מוגבלת בסכום של 500,000$ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית - וזאת יחד עם מר נוחם קלינסקי וחברה שבשליטתו (להלן "קלינסקי"). מכתב התביעה עולה כי בשלב מסוים נדרשו כלל הערבים לפרוע את חובותיה של שארפר כלפי המשיב, וביום 30/12/05 נחתם הסכם בין המבקשים לבין המשיב שלפיו היה על המבקשת 1 לשלם מתוך החשבון שלה 1,000,000$ בפריסה לכיסוי חלק מחובותיה של שארפר, ולאחר מכן הגיש המשיב תביעה כנגד קלינסקי תוך התייחסות לכך שהגיע להסדר הנ"ל עם המבקשים.

בהמשך כתב התביעה תואר כיצד המבקשים עיכבו את התשלומים וכיצד הגיעו להסדרים נוספים מוסכמים עם המשיב להצמיד את סכומי ההלוואות בפריסת החוב למטבע מסוג פרנק שוויצרי. בעניין זה הפנה המשיב, בין היתר, להסכם נוסף החתום על ידי המבקש 2 מיום 31/7/07 ולערבות מתמדת מוגבלת בסכום הנ"ל שעליה חתם המבקש 2 ביום 1/8/07. על פי כתב התביעה, מאוחר יותר לא עמדה המבקשת 1 בהתחייבויותיה, ועל כן המשיב רשאי היה להעמיד את כל סכום החוב לפירעון מיידי, ומכאן התביעה נגד המבקשים.

המבקש 2 הגיש תצהיר בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן אשר הטענה המרכזית העולה ממנו היא כי המשיב הפר את ההסכמות שקיבלו ביטוי בהסכם שנחתם ביום 30/12/05, ולפיהן התחייב לשחרר את המבקש 2 מערבותו האישית לבנק כנגד ויתור של המבקשים על כל טענה העומדת להם בנוגע לחוב הנטען ובנוגע לערבותם לבנק, וכנגד התחייבותה של המבקשת 1 לקחת על עצמה מחצית מסכום החוב של שארפר שתכוסה באמצעות הלוואות שיועמדו למבקשת 1 על ידי המשיב. לדבריו של המבקש 2, במסגרת ההסדר הנ"ל שיפר המשיב את עמדתו ביחס לחוב בשניים: (1) בכך שהעביר את החוב לגורם בעל יכולת פירעון גבוהה, המבקשת 1, אשר בין היתר מחזיקה במניותיהן של חברות רבות בעלות מחזור של עשרות מילוני ₪ בשנה; ו- (2) בויתור טענות מלא וסופי של המבקשים כנגד החוב הנטען, כך שלא ניתן יהיה לחלוק על גובה החוב. לתמיכה בטענותיו לגבי שחרור מערבותו האישית הפנה המבקש 2 למבוא להסכם מיום 30/12/05 ולסעיף 4.2 שבו, והצהיר כי סעיף 5 להסכם הנ"ל שלפיו הוא ערב להלוואות, סותר את האמור במבוא ובסעיף 4.2, כאשר בפועל לא נדרש המבקש 2 לחתום בסמוך לאחר חתימת ההסכם מיום 30/12/05 על כתב ערבות כלשהו. עוד הצהיר המבקש 2 כי ההסכם נשוא התביעה מיום 1/8/07 הינו למעשה מחזור של ההסכם מיום 30/12/05 ואין בו כל שינוי עקרוני פרט לנושא טכני של סוג המטבע שאליו תוצמד ההלוואה, כאשר רק בדיעבד הסתבר למבקש 2 כי כל מטרתו של ההסכם מיום 1/8/07 הייתה לטמון לו פח ולהחתימו, ללא הסכמתו או ידיעתו ותוך הפרת ההסכם הקודם, על כתב ערבות אישית.

לטענתו של המבקש 2 בתצהירו, בהתאם להסכם מיום 30/12/05 העמיד המשיב למבקשת 1 עוד באותו יום הלוואה על סך של 4.6 מליון ₪ בחשבונה בבנק הפועלים וסכום זה הועבר לחשבונה של שארפר אצל המשיב, אולם בהמשך העביר המשיב את כל הסכומים שהופקדו בחשבונה של המבקשת 1 לחשבון של שארפר במטרה לכסות את יתרת החוב בו, כאשר היה עליו לזקוף כל הפקדה לחשבונה של המבקשת 1 לשם הקטנת יתרת ההלוואה הנ"ל.

בהמשך הצהיר המבקש 2 כי למבקשים טענות כנגד החוב הנטען, לרבות טענות בנוגע לגביית ריבית ביתר וכן לנזק שנגרם עקב זקיפת סכומים שהופקדו לחשבון של שארפר ולא של המבקשת 1, כאמור לעיל. עוד הצהיר המבקש 2 כי רק עם קבלת מסכמים נוספים מהמשיב אשר נדרשו על ידי המומחה מטעם המבקשים וטרם הומצאו, ניתן יהיה לכמת ולבסס את הטענות הנ"ל.

לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן הנ"ל הוגשה והתקבלה בקשה לצירוף ראיה מטעם המבקשים, וכן הוגשה בקשה נוספת למתן רשות להתגונן בשל אי המצאת מסמכים. בסמוך לפני הדיון בבקשות הרשות להתגונן הוגשה מטעם המבקשים גם חוות דעת של מומחה, מר גיא אורן, אשר לדבריו ערך ניתוח של ההלוואות שהועמדו בחשבון של שארפר אל מול מסגרות האשראי שהוקצו לאורך ניהול החשבון, תוך השוואת הריבית בין שני כלי האשראי הללו.

במהלך הדיון נחקרו המבקש 2 והמומחה מטעם המבקשים בחקירה נגדית. לאחר הדיון הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בכתב.

דיון

טענתו המרכזית של המבקש 2 הינה כאמור כי במסגרת ההסכמות אשר באו לידי ביטוי בהסכם שנחתם ביום 30/12/05, התחייב המשיב לשחרר את המבקש 2 מכל ערבות אישית שלו לבנק, דהיינו לא רק מערבותו לחובותיה של שארפר אלא גם מערבות לחובותיה של המבקשת 1.

במבוא להסכם מיום 30/12/05 שאליו מפנה המבקש 2 ישנה התייחסות לערבותם של המבקשים כלפי המשיב לכל התחייבויותיה וחובותיה של שארפר, ולכך שהערבים מעוניינים להגיע להסדר לגבי שחרורם מערבויותיהם לבנק, כאשר על פני הדברים מדובר בערבויות של המבקשים לחובותיה של שארפר אשר פורטו קודם לכן. המבקש 2 מפנה גם לסעיף 4.2 להסכם הנ"ל הקובע כי עם העברת מלוא סכום ההלוואות לחשבונה של שארפר "... ישחרר הבנק את הערב 2 מערבותו, ובכל מקרה אחר יהיה זכאי הבנק לתבוע מהערב את מלוא סכום ערבותו", אך גם כאן מדובר על פניו בשחרור המבקש 2 מערבותו לחובותיה של שארפר אשר הוזכרה במבוא להסכם ולא בערבותו של המבקש 2 לחובותיה של המבקשת 1. יתר על כן, בסעיף 5 להסכם הנ"ל התחייבה המבקשת 1 לעמיד למשיב כבטוחה לפירעון חובותיה לפי ההסכם, בין היתר, גם ערבות אישית מוגבלת בסכום של המבקש 2. בסעיף 5 הנ"ל נקבע כי "להבטחת הסילוק המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים, שיגיעו ושעשויים להגיע לבנק מהערבה 1 ... ישמשו למשיב בטוחות וערובות שניתנו ו/או יינתנו לטובת הבנק ע"י הערבה 1 ו/או צד שלישי כלשהו בעבורה, וכן בטוחות וערובות נוספות כלהלן: הערב 2 יחתום על ערבות מתמדת מוגבלת לסכום של 0.5 מליון דולר ארה"ב להבטחת כל חובותיה והתחייבויותיה של הערבה 1 לבנק".

אף המבקש 2 עצמו מודה בתצהירו כי לפי סעיף 5 הנ"ל קובע שהינו ערב כלפי המשיב להלוואות שנטלה המבקשת 1 (ראו סעיף 31(ג) ו- 32 לתצהיר), אך לטענתו סעיף זה סותר את האמור במבוא להסכם ובסעיף 4.2. ואולם, נראה כי אין כל סתירה בין הסעיפים שכן המבוא וסעיף 4.2 עוסקים כאמור ועל פני הדברים בשחרור המבקש 2 מערבותו האישית לחובותיה של שארפר ואילו סעיף 5 עוסק בהעמדת ערבות אישית של המבקש 2 להבטחת הסכומים המגיעים למשיב מהמבקשת 1. מכל מקום, סעיף 5 הנ"ל אינו מתיישב עם טענתו של המבקש 2 שלפיה הוסכם לפטור אותו לחלוטין מערבותו האישית, גם כלפי המבקשת 1.

זאת ועוד, אין חולק כי ביום 1/8/07 חתמו המבקשים על הסכם נוסף עם המשיב שכלל, בין היתר, סעיפים זהים לאלה שבהסכם מיום 30/12/05 לגבי ערבותו האישית של המבקש 2 לחובותיה של המבקשת 1. כמו כן חתם המבקש 2 באותו יום על שני מסמכים נוספים: (1) "כתב ערבות מתמדת ושיפוי מוגבל בסכום" לחובותיה של המבקשת 1 אשר המבקש 2 חתם בסופו וכן ליד סעיף 2(א)(2) שלו הקובע כי סכום הערבות מוגבל לסך של 500,000$ - סכום אשר נרשם בכתב יד; ו- (2) "הודעה לערב בגין ערבות מתמדת מוגבלת בסכום" להבטחת חובותיה של המבקשת 1 – מסמך שבו סומן כי "נכון לתאריך מכתב זה קיימים חובות של החייבים לבנק" והמבקש 2 אישר בחתימתו, בין היתר, כי "הפרטים דלעיל הובאו לידיעתי לפני חתימת כתב הערבות".

לטענת המשיב בסעיף 7 לכתב התביעה, ההסכם מיום 1/8/07 נחתם לאחר דחיות חוזרות ונשנות של ההסכם מיום 30/12/05, ולאחר שהבנק הסכים לבקשת המבקשים להצמיד את סכומי ההלוואות למטבע אחר. לעומת זאת, על פי תצהירו של המבקש 2, ההסכם מיום 30/12/05 נכנס לתוקפו ואף יושם בפועל, שכן עוד באותו יום הועבר סך של 4.6 מליון ₪ לחשבונה של שארפר בהתאם להלוואה שהועמדה על ידי המשיב, אולם המבקש 2 לא נדרש לחתום על כתב ערבות כלשהו (סעיפים 29-30). עוד הוצהר כי ההסכם מיום 1/8/07 נחתם לאור בקשתו של המבקש 2 בקשר לתנאי ההצמדה של ההלוואות, ולנוכח דרישת המשיב כי המבקשים יחתמו על העתק נוסף וזהה של ההסכם פרט לתנאי ההצמדה, אך בדיעבד לטענת המבקש 2 הסתבר לו כי הבנק פעל בתרמית כדי להחתים אותו יחד עם ההסכם על כתב ערבות, ללא הסכמתו וללא ידיעתו תוך הפרת הסכם קודם (סעיפים 35-36).

טענתו של המבקש 2 כי הוחתם על כתב הערבות מיום 1/8/07 ללא הסכמתו וללא ידיעתו הינה למעשה טענת "לא נעשה דבר", כאשר נקבע בשורה של פסקי דין כי על פי רוב אדם לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ועל מה התחייב, אלא במקרים חריגים (ראו למשל, ע"א 1548/95 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, בפסקאות 10-12). עוד יצוין כי במקרה זה, כאמור לעיל, חתם המבקש 2 גם על מסמכים נוספים (ההסכמים מיום 30/12/05 ומיום 1/8/07 וכן ההודעה לערב מיום 1/8/07) המעידים לכאורה על כוונה או ידיעה מצידו בנוגע לערבותו האישית לחובותיה של המבקשת 1.

יחד עם זאת, המבקש 2 העלה טענה נוספת שלפיה היה על המשיב להעמיד הלוואות בחשבונה של המבקשת 1 ולזקוף כל תשלום שיבוצע על חשבון הלוואות אלה, אולם בפועל נזקפו התשלומים לחשבונה של שארפר לצורך כיסוי החוב בחשבון זה. על פי סעיף 24 לסיכומים מטעם המשיב, הלכה למעשה לא הייתה כל העמדה של הלוואה למבקשת 1 אלא הועברו כספים מחשבונה של שארפר לחשבון של המבקשת 2 ובחזרה לחשבון של שארפר, וזאת בשל רצונה של המבקשת 1 לציין בדוחותיה הכספיים כי בוצע חילוט של ערבותה. דא עקא, מהוראות ההסכמים מיום 30/12/05 ומיום 1/8/07 עולה כי אכן היה על המשיב להעמיד את ההלוואות בחשבונה של המבקשת 1, אשר אמורה הייתה להעביר כספים אלה לחשבונה של שארפר ולפרוע את ההלוואות שקיבלה בתשלומים שיבוצעו לחשבונה אצל המשיב. לפיכך, בשלב זה לא נסתרה טענתו של המבקש 2 כי המשיב הפר את ההסכמות עימו בכך שלא זקף את התשלומים שבוצעו מטעם המבקשת 1 על חשבון פירעון ההלוואות שהעמיד למבקשת 1 או שצריך היה להעמיד לה לפי תנאי ההסכמים.

בנוסף לכך, לא נסתרה טענתם של המבקשים כי טרם הומצאו להם כל המסמכים שהתבקשו על ידי המומחה מטעמם. בסעיף 30 לסיכומי המשיב נטען כי חלק הארי מהמסמכים שנדרשו הומצאו למומחה, ודרישת המבקשים להשלמת מסמכים עסקה רק בבקשות להקצאת מסגרות אשראי ולדוחות על פיגורים בהלוואות. מכאן שגם על פי סיכומי המשיב לא הועברו למבקשים כל המסמכים שדרש המומחה, כאשר לא ברור מדוע לא הומצאו מסמכים אלה והאם ניתן להמציאם, ובשלב זה אין לשלול את האפשרות שמסמכים אלה עשויים להיות רלוונטיים לצורך קביעות המומחה לעניין סכום החוב.

אשר על כן, יש ליתן למבקשים רשות להתגונן בשתי הטענות האחרונות אשר הוזכרו לעיל. לגבי הטענה כי הוסכם שהמבקש 2 ישוחרר מכל ערבות אישית למשיב, לרבות ערבות אישית להתחייבויותיה של המבקשת 1, מדובר בטענה בעל פה אשר על פני הדברים אשר אינה מתיישבת עם הוראות ההסכמים והמסמכים שעליהם חתם המבקש 2, ועל כן נראה שמדובר בטענה חלשה שהסיכוי להוכיחה נמוך. יחד עם זאת, משהועלו טענות בדבר תרמית והטעיה של נציגי הבנק ולנוכח ההלכות שלפיהן יש ליתן רשות להתגונן גם כאשר מדובר בהגנה דחוקה ובטענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב, כאשר ממילא כאמור יש ליתן למבקשים רשות להתגונן בגין הטענות האחרות, הנני מקבל את בקשת הרשות להתגונן במלואה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ