אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי סניף הסניף המרכזי ואח' נ' רב בריח מוצרי ביטחון בע"מ ואח'

בנק לאומי סניף הסניף המרכזי ואח' נ' רב בריח מוצרי ביטחון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1690-08
20/06/2013
בפני השופט:
ורדה אלשייך

- נגד -
התובע:
עו"ד רונן מטרי ועו"ד דן פרידמןבתפקידם כמנהלים מיוחדים של קבוצת רב בריח
הנתבע:
1. אברהם בחרי
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

מונחות בפני שתי בקשות נגדיות, אשר עניינן למעשה אחד: גורלם של כספים אותם מחוייבים המנהלים המיוחדים של חברת רב בריח הגנה לרכב בע"מ להעביר לידי מר אברהם בחרי, אחיו של בעל השליטה הרשמי, לשעבר, בחברה. זאת, לאחר שהלה שילם את הסכום לו ערב כלפי אחד הבנקים, אשר נשה בחברה נשיה מובטחת, ותבע את מה ששילם מכוח זכות הסוברוגציה.

אין חולק, כי ביום 7.6.09 ניתן תוקף החלטה להסכמה בין הצדדים בכל הנוגע לתשלום זה, וההחלטה הפכה חלוטה זה מכבר. יוצא, כי על-פניו זכאותו של מר בחרי לכספים דלעיל אינה שנויה, לכשעצמה, במחלוקת. מנגד, הגישו המנהלים המיוחדים, מאוחר יותר, כנגד מר בחרי ונתבעים אחרים, בקשה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, לפיה מתבקש ביל המשפט לחייבם באורח אישי בסכום של כ-65 מיליון ₪. סכום זה עולה עשרות מונים על הסכום שבמחלוקת.מכאן שתי הבקשות הנגדיות שבפני;

מחד גיסא, עותרים המנהלים המיוחדים להותיר בידיהם את הסכום, הן בהסתמך על פרשנות שיקול הדעת שהותירה להם ההסכמה לעניין מועד התשלום, והן ובעיקר נוכח קשיי גביה אפשריים, היה ותצלח התביעה האישית שהגישו. מנגד, טוען מר בחרי כי התביעה האישית כנגדו לוקה ומופרכת, דינה להדחות על הסף, ואף שהוא מודה כי ההלכה הפסוקה מתירה, לעיתים, לבצע מעין עיקול אגב בקשה למתן הוראות, לשיטתו אין כל מקום לכך בנסיבות המקרה הנוכחי.

עניין לנו בשאלה העולה במקום בו נטען קיומם של "חיובים צולבים" נגדיים לכאורה, כאשר מחד גיסא חבה החברה כספים לבעל מניות לשעבר, ואילו מאידך גיסא, עולות כנגד אותו בעל מניות טענות קשות אודות התנהלותו, בגינו לכאורה יתכן והוא חב כספים רבים לחברה.

סוגיה זו נידונה על-ידי בעבר, באורח כללי, בפש"ר 1987/00 בש"א 11100/01 פסי גולדנברג נ' עו"ד דן פרידמן בתפקידו כמפרק מולטימדיה קיד בע"מ; שם מדובר היה בכספים שהגיעו למנהל לשעבר בכובעו כעובד החברה שפוטר מתפקידו, כאשר מנגד העלה המפרק חשדות בדבר דרך התנהלותו. באותו עניין נקבע, בין היתר, כי ראוי להבחין בין "חשדות כלליים" שאין קשר ישיר בינם לבין הזכות בכספים (אך אם יוכחו ניתן אולי לבצע קיזוז של החיובים הנגדיים), לבין חשדות הנוגעים ספציפית לגבי הזכות בכספים שהמנהל לשעבר מבקש לקבל. במקרה של חשדות כלליים, מוגבלים בעלי התפקיד בהרבה בכל הנוגע ליכולתם לבצע מעין עיקול, וודאי בדרך של סעד עצמי.באותו מקרה, ממש כמו במקרה הנוכחי, עסקינן בחשדות "כלליים", בעוד שהזכות לכספים הספציפיים אינה שנויה במחלוקת – וודאי במקרה הנוכחי, בה עוגנה בהסכמה מפורשת בין הצדדים. לעניין זה, ראוי להוסיף ולהעיר כי בכל הנוגע לפרשנות שיקול הדעת המוקנה לבעלי התפקיד לעניין מועד התשלום, עדיפה בעיני, במלוא הכבוד הראוי, עמדתו של מר בחרי: אך ברור הוא, לשיטתי, כי אף שיקול דעת כללי שלא הוגדר ונחתם באורח ספציפי אינו מאפשר פררוגטיבה מוחלטת לדחות את התשלום לתקופות של שנים; נכונה בהרבה בעיני, בנסיבות המקרה, הינה הפרשנות לפיה שיקול הדעת קושר בין מועד התשלום למועד בו יכנסו, לשיטת בעלי התפקיד, כספים מספיקים לקופה בכדי לאפשר את ביצוע התשלום בלא לרוקן את קופת הפירוק.

עד כאן, לכאורה, קיימת חפיפה בין עובדות המקרה הנוכחי לבין האמור בפרשת מולטימדיה קיד. אלא מאי? הבדל מהותי בין הפרשיות נוצר נוכח העובדה, כי בפרשת מולטימדיה קיד העלה המפרק חשדות גרידא, אולם אף אם לשיטתו היו מבוססים מאד, הרי שבפועל לא ננקט כל הליך. אי לכך, נקבע שם שלא יתכן צעד שהוא מעין-עיקול, בלא שהוגשה תביעה ובלא לעמוד בדרישות היסוד הנוגעות לסעדים שכאלו, שעצם חיותם יונק מהגשתו של הליך עיקרי.בנסיבות המקרה, לעומת זאת, הוגש אף הוגש הליך, בעל "שורה תחתונה" כספית נכבדה ביותר, ומבוסס לכאורה על דו"ח רחב היקף; מר בחרי, לעומת זאת, תוקף את הבקשה לכל אורך החזית, הן בטענות סף – כולל בעיקר אי התאמה למסגרת הליך של "ה למתן הוראות", והן לגופה, וכן מנסה הוא להביא ראיות משלו בכדי לקעקע את הדו"ח עליו נשענת התובענה.

מהו הדין, אם כן?

אין ספק, ואף מר בחרי אינו חולק על כך, כי מקום בו כבר הוגשה תביעה, להבדיל מעובדות המקרה בפרשת מולטימידיה קיד, קיימת באורח עקרוני האפשרות להחזיק כספים המגיעים לנתבע, בצעד של מעין-עיקול; אולם מנגד, הוא מעלה טענות רבות הנוגעות לקלישות התביעה, באורח כזה שאינו מצדיק, לשיטתו, פגיעה בזכויותיו, וודאי שלא לאחר שנים ממועד ההסכמה לפיה הוא זכאי לאותם כספים.מנגד, ספק גדול אם יכולה אני, והאם ראוי כלל ועיקר, לבצע מהלך של כמעט הכרעה אגב-אורחא בבקשה מורכבת בהתאם לסעיף 373 ו-374 לפקודת החברות, מקום בו מר בחרי עצמו הוא הטוען, לצד טענות סף אחרות, כי הוא כלל אינו הולם דיון "מקוצר" במסגרת בית המשפט של חדלות פירעון, זאת נוכח מסכת עובדתית רחבה ביותר שיש לשיטתו לברר באותה מסגרת, לרבות שמיעת עדויות רבות. יוצא, כי ממה נפשך – אם אכן עסקינן בהליך מורכב, אשר כלל אינו הולם בירור בפני, כיצד אוכל, באותה נשימה כמעט, להכריז מראש כי ההליך גובל בלהיות מוכרז כמופרך על-פניו. כך, עד כדי שהמנהלים המיוחדים אינם רשאים להחזיק או לדרוש בטוחות בכל הנוגע לכספים, אשר לא ניתן להתעלם מהחשש להחזרתם, אם בכלל, היה ועניינו של מר בחרי לא יוכרע בדרך שהוא טוען לה? בנסיבות אלו, נוכח חומרת החשדות (ואין אני קובעת מאומה בעניין נכונותם), העובדה כי כבר הוגש הליך, ומאידך גיסא, העובדה כי זכאותו של מר בחרי לכספי המחלוקת עצמם אינה נתונה לכשעצמה למחלוקת, דומה כי הדרך הנכונה להילך בה, הינה להתיר את שחרור הכספים לטובת מר בחרי. אולם זאת בתנאי שיפקיד ערבות בנקאית בסכום זהה לסכום הבקשה. לחלופין, אם אין מר בחרי מעוניין להפקיד ערבות בנקאית, יוותרו בשלב זה הכספים בידי המנהלים המיוחדים, בכפוף להחזקתם בנאמנות ובאורח נפרד משאר כספי החברה בפירוק, למצער עד להכרעה בטענות הסף של מר בחרי בבקשה לחיובו האישי. כך כולל טענת האי-התאמה לדיון במסגרת בית המשפט של חדלות פירעון; היה וטענה זו תתקבל, הרי צודק כונס הנכסים הרשמי בהערתו, כי במצב כזה ממילא תועבר ההכרעה בעניין המשך החזקת הכספים או שחרורם לערכאה האזרחית אליה תועבר, אם אכן תועבר, תביעת בעלי התפקיד כנגד מר בחרי.אי לכך, דין הבקשה להתקבל באורח חלקי, הכול כאמור בהחלטתי זו.בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות.

פסקי הדין אשר צוטטו בידי המנהל המיוחד, והיו נשוא מחלוקת רבתי בכתבי בית הדין, התייחסו למעשה, כולם, לסוג החשדות הראשון. לאחר עיון בעמדות הצדדים, נחה דעתי כי דין עמדת המבקש בעניין זה להתקבל. אין זה מן הדין, כי המנהל המיוחד יוכל להפעיל את "הסנקציה" כלפי המבקש מראש, וזאת לא רק בטרם הוגשה תביעה כדין, אלא אף בטרם החלה חקירה. לעניין זה יוער, כי צודק המבקש בטענתו, כי אף אם בסעד זמני עסקינן, לא יכול היה המנהל המיוחד לקבלו טרם הגיש תביעה והוכיח את נחיצותו למניעת הכבדת ביצוע פסק הדין, לכשינתן.

אמור מעתה; אין די בחשד בעלמא, אף אם הוא מבוסס לדעת המעביד או המפרק, בכדי לשלול מהעובד זכויות אשר אינן קשורות קשר ישיר לנזק הנטען נשוא החשד. הלכה אחרת לא רק שתתנגש בהגנה החוקתית על זכות הקניין הנפרשת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אלא שהיא עשויה, במידה רבה של וודאות לתת תמריץ למעבידים להעלות חשדות סרק כנגד עובדים שאין הם חפצים לשלם להם את המגיע להם עם ניתוק יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. מן הראוי לזכור, לעניין זה, כי בעוד סעד זמני כגון עיקול זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט, הרי כאן עסקינן ב"סעד עצמי" הנתון לשיקולו המוחלט של המעביד, ועשוי לגרום לעובד נזקים קשים שלא כדין.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ