אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי סניף בית וגן נ' פרידלנד

בנק לאומי סניף בית וגן נ' פרידלנד

תאריך פרסום : 24/03/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
707516-06
23/03/2010
בפני השופט:
אורי פוני

- נגד -
התובע:
גפרי פרידלנד
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ- סניף בית וגן

החלטה

המבקש ניהל חשבון עו"ש בסניף בית וגן של המשיב בירושלים.

ביום 13.8.06 נותרה יתרת חוב בחשבון בסך של 22,112 ₪. משלא נענה המבקש לדרישת המשיב לסלק את החוב הנ"ל הוגשה התביעה.

בתצהירו בתמיכה לבקשה לרשות להגן מודה המבקש כי ניהל חשבון אצל המשיב כאמור לעיל. יחד עם זאת הוא מעלה את הטענות הבאות:ראשית, הוא ורעייתו התגוררו בנפרד החל מחודש ינואר 04 ובחודש אוגוסט 04 הם התגרשו. עוד בטרם נפרדו דרכיהם הנפיק המשיב לאשתו כרטיס אשראי וזאת בחודש דצמבר 03. לאחר הגירושין נשאר כרטיס האשראי ברשות גרושתו והיא עשתה בו שימוש לא ראוי. לפיכך הוא פנה למנהל הסניף ביום 24.5.04 וביקש לחסום את כרטיס האשראי וכן לא לכבד שיקים שמשכה גרושתו. למרות בקשתו זו משכה גרושתו שיקים אשר כובדו על ידי המשיב.לטענתו חויב חשבונו בגין פעולותיה של גרושתו בסך של 15,187 ₪. חיוב זה חרג ממסגרת האשראי שהעמיד לרשותו המשיב.שנית, בסופו של יום נחסם כרטיס האשראי רק בתאריך 14.6.04 ואף זאת בדרגת חסימה 2 שאפשרה משיכת סכומים קטנים. חסימה מלאה של הכרטיס נעשתה רק ביום 1.7.04.שלישית, המשיב החתימו על מסמך לפיו ישולם לו סך של 2,300 ₪ בגין פיצוי עבור הפעולות שבוצעו בחשבונו עובר לחתימת הכרטיס. לשיטתו הוא הוטעה על ידי נציגי המשיב בחתימתו על כתב הויתור כתנאי לקבלת הפיצוי הנ"ל.רביעית, הנזק הנומינלי שנגרם לו כתוצאה ממחדלו של המשיב הינו בסך של 15,178 ₪ והוא אף דורש פיצוי בסך של 20,000 ₪ עבור עוגמת נפש.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הגיעו הצדדים לידי הסכמה כי בית המשפט יכריע בשתי סוגיות במסגרת הבקשה. האחת, חיוב חשבון המבקש בגין השימוש בכרטיס אשראי החל מיום 24.5.04 ואילך לרבות הריביות והעמלות הכרוכות בכך. השניה, חיוב חשבון המבקש בגין שיקים שנמשכו מעבר למסגרת האשראי בסך של 5,000 ₪ לרבות העמלות והריביות הכרוכות בכך.

סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים מתייחס למועד בו פנה המבקש למנהל הסניף וביקש לחסום את כרטיס האשראי. לטענת המבקש נעשתה פניה למנהל הסניף ביום 24.5.04 ואילו בפועל החסימה הסופית של הכרטיס נעשתה רק ביום 1.7.04.המשיב טוען כי החיובים בכרטיס האשראי הינם חיובים בגין פעולות שנעשו באמצעות כרטיס האשראי עוד בטרם פנה המבקש לראשונה למנהל הסניף וביקש לחסום את הכרטיס. בגין חיובים אלה לא יכולה להיות למבקש כל טרוניה כלפי המשיב.מנגד עומד המשיב על גירסתו כי רק ביום 1.6.04 ביקש המבקש לחסום את כרטיס האשראי. בהתחשב בנתון זה מסכים למעשה ב"כ המשיב בסעיף 8 לסיכומיו כי יש ליתן למבקש רשות להגן בגין החיוב בכרטיס האשראי החל מיום 1.6.04.

על פי החומר שבתיק, אין מחלוקת כי לגרושתו של המבקש לא היתה זכות חתימה בחשבונו של המבקש וממילא לא יכלה למשוך שיקים, וככל שנמשכו שיקים מחשבונו של המבקש פעולה זו נעשתה על ידיו בלבד. מכאן שההוראה שנתן המבקש למנהל הסניף התייחסה אך ורק לענין חסימת כרטיס האשראי. העובדה כי המשיב נהג לכבד שיקים שנמשכו על ידי המבקש חרף החריגה ממסגרת האשראי אין בה כדי לפטור את המבקש מלכסות את החוב שנוצר מכיבוד השיקים, שכן הניסיון להתנער מחיובים אלה הינה פועלה שלא בתום לב.

לאור האמור לעיל ובהתייחס לשתי הסוגיות שסוכמו על ידי ב"כ הצדדים כמפורט לעיל, אני קובע כי לגבי חיוב השיקים אין ליתן למבקש רשות להגן.לגבי הסוגיה הראשונה ניתנת למבקש רשות להגן לעניין החיובים שבהם חוייב חשבונו החל מיום 1.6.04.

לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

 

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן:

המשיב יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, לרבות תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות האמורות, בתוך 30 יום עם העתק ישירות למבקש.

כמו כן יפרע המשיב את הפרשי האגרה החלים עליו על פי דין בתוך פרק הזמן האמור.

היה ולא יבצע המשיב את האמור לעיל, בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתו.

המבקש יגיש השלמת מסמכים ותצהיר מטעמו בהתאם להוראות התקנה האמורה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב, עם העתק ישירות למשיב.

לעיוני ביום 5.5.10.

ניתנה היום, ח' ניסן תש"ע, 23 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ