אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי. נ' מלכה

בנק לאומי. נ' מלכה

תאריך פרסום : 27/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום כפר סבא
46524-10-12
17/10/2013
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
לילך וקנין (המבקשת בת"ט 30307-09-12)איילה מלכה (המבקשת בת"ט 46524-10-12)גבריאל מלכה (המבקש בת"ט 46430-10-12)

החלטה

רקע

1.בפני 3 התנגדויות לביצוע 2 תביעות, שהדיון בהן אוחד. התובע, בכל 2 התביעות, הוא בנק לאומי לישראל. באחת התביעות (46430-10-12, על סך 16,150 ₪) הנתבע הוא מר גבריאל מלכה (להלן – "גבריאל"); בתביעה השניה (על סך 19,445 ₪) הנתבעות הן הגב' איילה מלכה (להלן – "איילה") והגב' לילך וקנין (להלן – "לילך"). כל אחת מהן הגישה התנגדות נפרדת (התנגדותה של איילה נדונה בתיק 46524-10-12, והתנגדותה של לילך נדונה בתיק 30307-09-12).

2.הרקע לכל ההליכים הוא זה: איילה ולילך ניהלו במשותף גן ילדים (להלן – "הגן"). גבריאל, בעלה של איילה, היה מיופה כוחן, עד שבשלב מסוים, באמצע שנת 2010, עקב מחלוקות שהתגלעו, ביטלה לילך את יפוי הכוח שניתן לגבריאל. איילה ולילך ניהלו אצל המשיב חשבון בנק משותף לצורך ניהול הגן, ואילו גבריאל ניהל באותו סניף חשבון של חברה שבבעלותו, מלכה גבריאל הנדסה ויעוץ חשמל תקשורת בע"מ (להלן – "החברה"). עד כאן, אין מחלוקת בין הצדדים.

3.מכאן מתחילה סדרת פעולות בנקאיות, שהן עצמן אינן שנויות במחלוקת, אך הן יסוד המחלוקות כולן: ביום 11.11.2010 הפקיד גבריאל לחשבון החברה שיקים משוכים לפקודת הגן בסך כולל של 66,150 ₪ (להלן – "השיקים השגויים"). ביום 19.12.2010 העביר גבריאל מחשבון החברה סך 50,000 ₪ לחשבון הגן. ביום 23.2.2012 זיכה המשיב – מכספים שלו – את חשבון הגן בסך של 16,150 ₪, בהתבסס על ההנחה, שהסך שהעביר גבריאל ביום 19.12.2010 היה ע"ח תמורת השיקים השגויים.

הטענות

4.עקב הפעולות האמורות הגיש המשיב תביעה נגד גבריאל, בסך 16,150 ₪, למעשה עבור השבת הסך בו זיכה את החשבון המשותף, ונגד לילך ואיילה הגיש תביעה ע"ס 19,445 ₪ - היא יתרת החוב בחשבון הגן לאחר הזיכוי האמור.

5.בהתנגדות שהגישה לילך היא טוענת, כי גבריאל ואיילה מעלו בכספי הגן, וכי בעקבות בירורים ומחלוקות שהתגלעו, העביר גבריאל את הסך של 50,000 ₪ לחשבון הגן ללא שום קשר לשיקים השגויים. דבר הפקדת השיקים השגויים לחשבון החברה נתגלה רק מאוחר יותר, והוביל למכתב שנשלח למשיב ע"י ב"כ לילך ביום 28.3.2011, כ-3 חודשים לאחר שגבריאל ביצע את ההעברה. המשיב התמהמה בהשלמת בדיקת עניין השיקים השגויים, ובסופו של דבר זיכה את חשבון הגן בסכום הנומינלי של ההפרש בין סכום השיקים השגויים לבין סכום ההעברה שביצע גבריאל רק כ-14 חודשים לאחר מועד ההפקדה השגויה, בלא לזכות את החשבון גם בשיעורי הריבית בהם חויב חשבון הגן כל אותה תקופה. לא זו אף זו – שהנחת המשיב, כי העברת הסך של 50,000 ₪ ע"י גבריאל היא ע"ח השיקים השגויים אינה נכונה, ולמעשה היה על המשיב, שעקב רשלנותו הצליח גבריאל להפקיד את השיקים השגויים מלכתחילה, לזכות את חשבון הגן במלוא הסך של 66,150 ₪, בצירוף הפרשי הריבית כדין, ובאופן זה היה חשבון הגן אמור להימצא ביתרת זכות, ולא ביתרת חובה.

6.בהתנגדות שהגישה איילה היא טוענת, כי החוב בחשבון הגן הוא אמנם חוב, אולם כי עומדת לה טענת קיזוז. הפקדת השיקים השגויים היא ברשלנות של המשיב, וכשנתגלה הדבר פנה גבריאל בעצמו למשיב, וביקש לשחזר את פרטי השיקים, על מנת לגלות אם אמנם היו משוכים לפקודת הגן, אך המשיב טען שלא ניתן לעשות כן בשלב זה. גבריאל העביר, איפוא, סך של 50,000 ₪ לחשבון הגן, על חשבון השיקים השגויים, ודרש כי המשיב ישלים בדיקתו. המשיב התמהמה, וכל אותה עת נוצר בפני לילך ואחרים מצג, כאילו גבריאל ואיילה מעלו בכספי הגן. לאחר שהתבררה האמת, כי השיקים כלל לא היו מוסבים לטובת גבריאל, דרש גבריאל כי המשיב לא יתערב במחלוקות שבין איילה וגבריאל לבין לילך, וטען בפניו, כי לראשונים יש זכות עיכבון בסכום ההפרש כלפי האחרונה, מחמת המחלוקות שביניהם. חרף הודעתו זו, זיכה המשיב בסופו של יום את חשבון הגן בהפרש, ובכך גרם נזק לאיילה ולגבריאל, בהתחשבנויותיהם מול לילך.

7.בהתנגדות שהגיש גבריאל הוא טוען להעדר יריבות, שכן השיקים השגויים הופקדו לחשבון החברה ולא לחשבונו. בנוסף, הוא מצטרף לטענותיה של איילה בהתנגדותה-שלה.

8.בדיון שהתקיים, הסכים המשיב למתן רשות להתגונן לגבריאל וללילך, אולם עתר לדחות את התנגדותה של איילה, תוך שהוא מוותר על חקירתה. לילך עתרה לפסיקת הוצאות ולקבלת רשות להגיש תביעה שכנגד (לכך אין המשיב מתנגד). איילה והמשיב טענו לעניין ההתנגדות שהגישה איילה.

9.איילה חזרה על טענותיה שבהתנגדות, והוסיפה רק את זאת – שמאחר שמדובר בחשבון משותף, ומאחר שהגנתה של לילך מסתמכת על הטענה שבחשבון אמורה להיות יתרת זכות, והמשיב הסכים למתן רשות להתגונן על יסוד טענה זו, הרי שלא יעלה על הדעת ששותפה אחת תנהל הליך שבסופו יכול ויימצא כי החשבון אמור להיות ביתרת זכות, בעוד השותפה השניה תימצא חייבת בתשלום יתרת חובה באותו חשבון. במאמר מוסגר אעיר, כי איילה גם טענה לעניין נפקות עצם איחוד הדיון בין 3 ההתנגדויות, אולם לא מצאתי בטענה זו ממש.

10.המשיב טען, כי אין מניעה משתי תוצאות סותרות לגבי שני נתבעים שונים, ולגוף העניין – כי טענות הקיזוז שהעלתה איילה אינן מכומתות ואינן מפורטות דיין, ולא ניתן להשתית עליהן רשות להתגונן, ועוד כי הן מתבססות למעשה על נזקים נטענים שנגרמו לגבריאל, או לחברה, ועל כן אין לאיילה ממילא זכות קיזוז על יסוד נזקים אלה.

דיון והכרעה

11.דעתי כדעת המשיב, ודין ההתנגדות שהגישה איילה – להידחות.

12.לא זו בלבד שאין מניעה שנגד נתבעים שונים באותה תביעה תהיינה תוצאות שונות, אלא שהאפשרות אף עולה מיניה וביה מתקנות 98, 201 (סיפא) ו-209 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יתר על כן, במקרה דנן, הרשות להתגונן הניתנת בהסכמה ללילך מבוססת על טענה עובדתית המנוגדת קוטבית לטענתה העובדתית של איילה. אין זה מתקבל על הדעת, כי איילה תטען בהתנגדות, כי הסך של 50,000 ₪ הוא על חשבון השיקים השגויים, בעוד הרשות להתגונן שתינתן לה תתבסס על הטענה ההפוכה, כי אין קשר בין סכום זה לבין סכום השיקים השגויים. למעלה מהדרוש אעיר, כי ממילא תוצאה זו עשויה למצוא את ביטויה במסגרת ההתחשבנות שבין איילה לבין לילך, בהליכים המתנהלים ביניהן.

13.ובאשר לטענת הקיזוז, הרי שכלל ידוע בפסיקה, כי על המבקש רשות להתגונן להיכבד ולהיכנס לפרטי טענותיו (ר', לדוגמא, ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית, פ"ד מ"ב (1) 721, 722); כלל זה נכון הוא במיוחד בטענת קיזוז, אותה יש לפרט ולפרש כדרך שמנסחים כתב תביעה, ובלשון בית המשפט העליון: "טענת קיזוז... חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה." (ע"א 579/85 אריאן נ. בנק לאומי, פ"ד מ' (2) 765, 767).

14.במקרה דנן, תצהירה של איילה אמנם מפרט את המקרה היטב, אולם אינו מציג כלל "את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז" ואינו מציג "במדויק את המערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת". מדובר בטענת קיזוז ערטילאית, לא מכומתת, וסתמית למדי, וכלל אין זה ברור מהם הנזקים שנגרמו לאיילה, לפי דידה, כתוצאה מהתנהלות המשיב.

15.באשר להוצאות הדיון בהתנגדות שהגישה לילך – איני סבור שיש מקום לפסוק הוצאות בשלב זה, מקום בו הסכים המשיב, בלא עוררין, למתן רשות להתגונן, ואף הסכים להגשת תביעה שכנגד; נכון יותר יהיה להורות, כי הוצאות הבקשה והדיון תילקחנה בחשבון בעת פסיקת הוצאות בתום ההליך העיקרי.

תוצאה אופרטיבית ומתן הוראות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ