אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי משכ. סניף משרד ראשי נ' פרץ ואח'

בנק לאומי משכ. סניף משרד ראשי נ' פרץ ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
57268-06
29/01/2012
בפני השופט:
ורדינה סימון

- נגד -
התובע:
בנק לאומי ל משכ נתאות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ארז בצלאל
הנתבע:
1. גבריאל פרץ
2. אבלין פרץ

פסק-דין

פסק דין

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק" ו/או "התובע") הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד פרץ גבריאל (להלן: "גבריאל" או "הנתבע") ופרץ אבלין (להלן: "אווה" או "הנתבעת"). להלן יכונו הנתבע והנתבעת גם: "הנתבעים".

אליבא דכתב התביעה, בין הנתבעים לבין עמרם אזולאי (להלן: "המוכר") נחתם ביום 22.11.98, הסכם לרכישת דירה מספר 54 א', בגוש 3946, חלק מחלקה 100, בפרויקט הידוע בשם "טורקיז בראשון לציון" (להלן: "הדירה ראשונה" "הסכם המכר הראשון"- ת/1). הנתבעים פנו לתובע בבקשה לקבלת הלוואה בסך 470,000 ₪ למימון רכישת הדירה הנ"ל. ביום 26/11/98 חתמו הנתבעים על חוזה הלוואה (להלן "חוזה ההלוואה" ו/או "ת/2" -בכתב התביעה נכתב שמועד החתימה היה 26.11.99, אך זו הייתה טעות קולמוס, שכן מחוזה ההלוואה ת/2 למדים שמדובר בשנת 1998 – ו.ס.) ועל התחייבות להמציא לבנק ערבות מצד המוכר לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה 1974 (להלן: "חוק המכר- דירות") בגובה סכום ההלוואה ולהסבתה ע"ש התובע לא יאוחר מיום מ- 30 יום ממועד העמדת ההלוואה (ת/4). בנוסף, משכנו הנתבעים את זכויותיהם בדירה הראשונה לטובת פירעון ההלוואה. בהתאם לכך, העמיד הבנק לנתבעים הלוואה בסך 470,000 ₪ והנתבעים נתנו לבנק הוראות בלתי חוזרות לשלם את מלוא סכום ההלוואה ישירות למוכר. הבנק העביר הסך הנ"ל למוכר.

ביום 12.12.00 חתמו הנתבעים והמוכר על הסכם מכר נוסף (להלן: "הסכם המכר השני" - ת/7), בו הוסכם, כי המוכר מוכר לנתבעים דירה אחרת המצויה באותו פרויקט וידועה כבית מס' 49 ב' בגוש 3946 חלק מחלקה 100 (להלן: "הדירה השנייה"). התובע נעתר לבקשת הנתבעים לגרור את ההלוואה והמשכון לדירה השנייה. ביום 1.1.01 (בכתב התביעה נכתב בטעות 1.1.02 – ו.ס.) חתמו הנתבעים אצל התובע על "שטר משכון על זכויות חוזיות" (להלן: "שטר הגרירה") בדבר גרירת המשכון מהדירה הראשונה לדירה השנייה (ת/9) ועל הודעה למשכון הדירה השנייה (ת/10). ביום 19.2.01 נרשם לטובת התובע משכון בלשכת רשם המשכונות על זכויות הנתבעים בדירה השנייה. ביום 27.4.02 ביטלו הנתבעים והמוכר את ת/12 הסכם המכר השני, ולאחר מכן חזרו וביטלו את הסכם המכר השני ביום 9.7.03 בהסכם נוסף (ת/16). רק ביום 12.5.04 נתקבל אצל התובע הסכם ביטול המכר השני, הנושא תאריך 27.4.02.

התובע לא הסכים מעולם בעל פה או בכתב לביטול הסכם המכר, לא עובר לביטולו, ואף לא לאחר ביטולו.

הנתבעים לא עמדו בתנאי חוזה ההלוואה ונוצרה יתרת פיגורים בחשבונם בבנק. כמו כן, בניגוד להתחייבותם בחוזה ההלוואה, לא המציאו הנתבעים לתובע ערבות מטעם המוכר. לטענת הבנק, בנסיבות אלה, ובהתאם לתנאי חוזה ההלוואה, רשאי היה להעמיד לפירעון מיידי את כל יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת לרבות הסכומים, שמועד פירעונם טרם הגיע, הריבית עליהם והפרשי הצמדה. יתרת החוב נכון ליום 31.8.06 עמדה לפי תדפיס החשבון נספח ט' לכתב התביעה על 542,157.22 ₪. מסכום זה נוכה סך 14,704 ₪, שהוא הסכום המשוערך נכון ליום 31.8.06 של חלק החוב בסך 11,908 ₪, אשר נגבה מהנתבעים לאחר שבמסגרת ת.א. 14663/05 (בימ"ש שלום ת"א) ניתן נגדם פסק-דין. לפיכך הוגשה התביעה ע"ס 527,453.22 ₪.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן. לבקשת הרשות להגן צורף תצהיר הנתבע, אשר העיד על עובדות המקרה בשמו ובשם רעייתו הנתבעת. ביום 18.3.07 ניתנה לנתבעים רשות להגן ונקבע, כי תצהיר הנתבע ישמש כתב הגנה.

גרסאות וטענות התובע

לטענת ב"כ התובע, טענות ההגנה, שהעלו הנתבעים בתיק זה, נטענו כבר על ידם במסגרת תביעה, שהגיש נגדם בעבר התובע בת.א. 14663/05 בבית המשפט השלום בת"א, ביחס לפיגורים שהיו אותה עת בהחזרי ההלוואה. לטענת התובע, מלוא טענות הנתבעים בתביעה הקודמת נדחו, כאשר הנתבעים לא טרחו להתייצב בבית המשפט, לא ביקשו לבטל את פסק הדין ואף שילמו את מלוא החוב, ומשכך קיים מעשה בית דין בין הצדדים והנתבעים מושתקים מלהעלות טענותיהם בשנית במסגרת תביעה זו.

לגרסת עדי התביעה, נטלו הנתבעים הלוואה מהבנק בסך 470,000 ₪, לצורך רכישת הדירה הראשונה, לאחר שהתחייבו להבטיח את פירעונה בדרכים הבאות:

להמציא לתובע כבטוחה להלוואה, לא יאוחר מ-30 יום ממועד העמדת ההלוואה, ערבות עפ"י חוק המכר (דירות), שיקבלו מהקבלן הבונה את הפרויקט בו מצויה הדירה הראשונה, שתוסב לטובת הבנק (ת/4).

למשכן את זכויותיהם בדירה הראשונה לטובת התובע (ת/3), תוך מתן התחייבות, בהסכם המשכנתא ובחוזה ההלוואה, שלא לבטל את הסכם רכישת הדירה המשועבדת הראשונה לטובת התובע, אלא אם יקבלו את הסכמת התובע

עדי התביעה העידו, כי בהתאם לנוהלי הבנק, לא ייתכן, שהנתבעים לא קיבלו הסברים מפורטים על המסמכים עליהם חתמו, ועל זכותם וחובתם לקרוא את המסמכים ולשאול שאלות בנוגע למסמכים, אם דבר מה לא מובן להם. עדת התביעה אלה לוין (להלן "העדה לוין") אף הוסיפה והעידה, כי מכך שחתימתה מצויה על הסכם ההלוואה למדה, שהיא זו אשר בפניה חתמו הנתבעים על חוזה ההלוואה. לדבריה לא היה מקרה בו נמנעה מלהודיע ללווה על זכותו וחובתו לקרוא את המסמכים, מעולם לא החתימה מקבלי הלוואות על מסמכים מבלי שאישרו בפניה, כי קראו אותם ומבלי שנתנה תשובות לשאלותיהם, אם היו להם שאלות, תמיד דאגה לברר, שהלווה הבין את תוכן המסמכים. בנוסף העידה העדה לוין, כי הנתבעים קיבלו "תדריך ללווים בנושא קבלת הלוואה" וחתמו עליו (ת/20).

העדה הבהירה, כי אין כל אפשרות שלווה חתם על הסכם הלוואה מבלי שהיה לו ברור, כי אינו רשאי לבטל את חוזה רכישת הדירה כרצונו מבלי לקבל אישור בכתב מראש של התובע.

על אף ההתחייבויות הנ"ל של הנתבעים, ביטלו הנתבעים את הסכם המכר הראשון, ללא הסכמת התובע, וערכו הסכם מכר חדש לדירה שנייה בלא שנלקחה ערבות בנקאית מהקבלן.

ביום 24.12.00 פנו הנתבעים לתובע וביקשו לגרור לדירה השנייה, את המשכון הרובץ על הדירה הראשונה, באופן שפירעון ההלוואה יובטח באמצעות משכון הדירה השנייה. הבנק נעתר לבקשת הנתבעים לגרור את ההלוואה והמשכון לדירה השנייה, אולם זאת בכפוף להתחייבות הנתבעים לא לסכן או לגרוע מזכויות הבנק בה (ת/9 ע' 6 סעיף 4). ביום 19.2.01 נרשם לטובת התובע משכון בלשכת רשם המשכונות על זכויות הנתבעים בדירה השנייה (ת/11).

למרות זאת, ביטלו הנתבעים את הסכם המכר השני ביום 27.4.02 (ת/14) ולאחר מכן חזרו על הביטול בהסכם נוסף ביום 9.7.03 (ת/16).

לגרסת עדי התביעה, התובע לא הסכים מעולם בעל פה או בכתב לביטול הסכם המכר השני, עובר לביטולו, ואף לא בדיעבד,לאחר ביטולו. התובע נוהג לפי נהליו לנהל תרשומת בספריו באשר לכל שיחה טלפונית, תכתובת וכל מידע שהוא מקיים עם לווים וכך נהג גם ביחס לנתבעים. בספרי התובע אין כל תרשומת על קבלת הודעה מצד הנתבעים בדבר ביטול הסכם המכר, עובר למועד קבלת הסכם הביטול ת/14 ביום 13.5.04. בספרי התובע אין גם כל תרשומת על מתן אישור בעל פה לנתבעים.

עדת התביעה, פקידת הבנק חדד (להלן: "הגב' חדד" ו/או "העדה חדד") הוסיפה והעידה, כי ביום 16.5.04 התייצב אצלה הנתבע וסיפר לה על השתלשלות העניינים. הנתבע סיפר לה, כי בשל העובדה, שלא הצליח למכור את הדירה בה התגורר, ביקש מהקבלן, ממנו רכש את הדירה הראשונה, לבטל את הסכם הרכישה על מנת שהקבלן יחזיר את כספי הרכישה לסילוק ההלוואה שקיבל מהתובע. הקבלן ביקש ממנו להמתין עד שיצליח למכור את הדירה הראשונה, ובינתיים חתמו הנתבעים על הסכם פיקטיבי עם הקבלן, לפיו רכשו הנתבעים כביכול דירה אחרת בפרויקט וכי הסכם הרכישה של הדירה ראשונה בוטל. העדה חדד העידה, כי מיד לאחר הפגישה הנ"ל ערכה תכתובת בדבר הודעת הנתבע (ת/19(א).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ