אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי למשכנתאות נ' מקמילן

בנק לאומי למשכנתאות נ' מקמילן

תאריך פרסום : 19/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
700356-09
11/12/2013
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
יעקב חי מקמילן
פסק-דין

פסק דין

בהתאם להסכמי הלוואת משכנתה שנחתמו בין בעלי הדין, לווה הנתבע מהתובע (להלן גם – הבנק) סכום כולל של 500,000 ₪. להבטחת פירעון ההלוואה מושכנו זכויותיו של הנתבע בנכס, שבעת מתן ההלוואה מחצית הזכויות בו היו בבעלותו ומחציתן בבעלות אחותו ובעלה. משלא עמד הנתבע בפירעון תשלומי החזר ההלוואה, הגיש הבנק נגדו תביעה לתשלום סכומי החזרי ההלוואה שפיגר בתשלומם. מאוחר יותר נקט הבנק גם בהליך למימוש המשכון, מונה כונס נכסים על זכויות הנתבע בנכס והוצא צו לפינויו. אין מחלוקת על כך שהנתבע פינה את הנכס ומסר לכונס הנכסים את מפתחותיו, אך למרות זאת, בשל הליכים המתנהלים בין אחיו של הנתבע לבין התובע, עד היום לא מומש הנכס.

בתביעה הנדונה, שהוגשה נגד הנתבע בהליך של סדר דין מקוצר, נתבע הוא לשלם את מלוא החוב הנובע מאי סילוקה של יתרת ההלוואה ובסך הכול 364,263 ₪ בתוספת ריבית כמתחייב מהוראות הסכמי ההלוואה. לטענת הנתבע, תביעת התובע התיישנה משהוגשה למעלה משבע שנים לאחר שנולדה לתובע עילת התביעה נגדו ולפיכך יש לדחותה על הסף. התובע חולק על כך ומוסיף שטענת ההתיישנות אף לא הועלתה בהזדמנות הראשונה.

השאלות הטעונות הכרעה הן אפוא, אלו: מה המועד שבו נולדה עילת התביעה; האם הנתבע הודה בקיום זכותו של הבנק באופן הדוחה את המועד שהחל ממנו תימנה תקופת ההתיישנות; האם נקבע בהסכם מועד המאריך את תקופת ההתיישנות; האם אמנם לא הועלתה טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה.

א. עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

2.הסכם הלוואה ראשון בין הבנק לבין הנתבע נחתם ביום 2.4.1995 ועל-פיו לווה הנתבע מהבנק סך של 260,000 ₪. הסכם ההלוואה השני בין הצדדים נחתם ביום 21.1.1999 ועל-פיו לווה הנתבע סך של 240,000 ₪ (הסכמי ההלוואה והסכמי המשכנתה – נספחים א1 עד א4 של כתב התביעה). להבטחת פירעון ההלוואות, משכן הנתבע לטובת התובע את זכויותיו בנכס שברחוב הערבה 8 בגבעת זאב, מגרש 403 בגוש 63730 ( להלן – הנכס). קודם למתן ההלוואות, בחן התובע את זכויות הבעלות במגרש, שהועמד כבטוחה לפירעון ההלוואות ומצא כי הנתבע הוא בעל מחצית זכויות הבעלות במגרש ואילו אחותו של הנתבע ובעלה, הם בעלי המחצית השנייה של הזכויות בו.

3.משלא עמד הנתבע בתשלומים שנקבעו להחזר ההלוואה, הגיש התובע ביום 11.9.2002 תביעה לבית משפט זה נגד הנתבע בת"א 9499/02 על סך של 8,809 ₪, אשר היווה את סכום החזרי ההלוואה שהנתבע פיגר בתשלומם (תביעה זו תכונה להלן – תביעת הפיגורים).

ביום 18.11.2002 הגישה התובעת אל לשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש המשכנתות שנרשמו לטובתה (תיק הוצל"פ ירושלים 03-2616802-6) (להלן – הליך המימוש). במסגרת הליך זה מונה עו"ד אהרון רשף להיות כונס הנכסים על זכויותיו של הנתבע בנכס וביום 21.5.2003 ניתנו הודעות פינוי לפינוי הנכס.

בעקבות הליכי המימוש, הודיע הנתבע לתובע במכתב מיום 24.7.2003, שפינה את הנכס ואף צירף את המפתח של הנכס. במקביל פנה הנתבע אל הרשות המקומית במכתבים שבהם הודיע על כך שפינה את הנכס (עובדות אלו לא היו שנויות במחלוקת והן עולות בין השאר ממספר מכתבים שצירף הנתבע אל בקשת הרשות להתגונן, ובהם מכתבים אל התובע מתאריכים 24.9.2003, 25.12.2003, 25.3.2004, 14.7.2004).

4.לאחר שנפתח הליך המימוש, הגיש אחיו של הנתבע, דניאל מקמילן, תביעה שבמסגרתה טען כי הזכויות בנכס שייכות לו ולא לנתבע. תביעה זו נדונה בבית-משפט זה ונדחתה (ת"א 8669/03), וגם ערעור שהוגש אל בית המשפט המחוזי נדחה (ע"א 27651-10-11). עתה תלויה בעניין זה בקשת רשות ערעור שהוגשה אל בית המשפט העליון (רע"א 5654/12). הליכים אלו אינם רלוונטיים לתביעה הנדונה, אך לא מן הנמנע כי הקשיים שבהם נתקל הבנק במימוש הנכס בשל אותם הליכים, תרמו להחלטתו להגשת התביעה הנדונה.

5.התביעה הנדונה הוגשה ביום 17.9.2009 בהליך של סדר דין מקוצר, שבמסגרתו נתבע כאמור, סך של 364,263 ₪ בצירוף ריבית, המהווה את יתרת החוב של הנתבע כלפי התובע. משלא ביקש הנתבע להתגונן מפני התביעה, ניתן ביום 28.12.2009 פסק-דין שלפיו חויב במלוא סכום התביעה ובתשלום שכר-טרחת עורך-דין והוצאות משפט.

עוד נוסיף, כי בפסקה 6 בכתב התביעה טען התובע, כי חרף פניות חוזרות אל הנתבע לסילוק חובו, הוא לא עמד בתשלומים ופיגר בסילוק חובו וכי מטעם זה נפתח הליך המימוש ביום 18.11.2002. עם זאת, בתצהירו של עו"ד אהרון רשף, כונס הנכסים, מיום 4.10.2010 (צורף לתגובת התובע לבקשת הנתבע לביטול עיקולים בתיק ההוצאה לפועל), נאמר שהליך המימוש נפתח ביום 31.10.2002 (פסקה 11). כך או אחרת, לא צורף כל מסמך בעניין זה ובדומה, התובע עף לא צירף בשום שלב אף לא מסמך אחד בעניין פניותיו ודרישותיו אל הנתבע לסילוק חובותיו.

6.ביום 15.6.2010 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדו כאמור, ובה טען שלא היה מודע להליכים שהתקיימו ולפסק הדין שניתן, שלטענתו הומצא לו רק ביום 23.5.2010. בקשה נוספת הגיש הנתבע ביום 18.7.2010 ובה ביקש להורות על ביטול העיקולים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל. על-פי החלטת הרשם, הגיש התובע ביום 4.10.2010 שתי תגובות לכל אחת משתי הבקשות האמורות, וביום 2.12.2010 הגיש הנתבע את תשובותיו לשתי תגובותיו של התובע.

דיון בעניין שתי הבקשות התקיים לפני כבוד הרשם א' פוני ביום 24.2.2010 ובמהלכו הסכימו הצדדים לביטול פסק הדין ולביטול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. כן נקבע, שעד יום 31.3.2011 יגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן.

7.עד שלב זה של ההליכים במסגרת התביעה הנדונה, לא היה הנתבע מיוצג בידי עורך-דין. ביום 29.3.2011 הגיש הנתבע, באמצעות באת-כוחו, בקשת רשות להתגונן מפני התובענה הנדונה. בבקשה זו טען הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה והוסיף וטען עוד, כי יש לדחותה אף בשל מעשה בית-דין ובשל שיהוי בהגשתה וכן כי עומדת לו טענת קיזוז. כל זאת מהטעמים שפורטו בבקשתו.

באשר לטענת ההתיישנות טען הנתבע, כי התביעה התיישנה משהוגשה למעלה משבע שנים לאחר שעילת התביעה נולדה. שכן לטענתו, עילת התביעה התגבשה לכל המאוחר ביום 11.9.2002 במועד הגשת תביעת הפיגורים ואף קודם לכן, בעת שהבנק שלח אל הנתבע מכתבים שבהם דרש ממנו את סילוק החוב.

דיון בבקשת הרשות להתגונן התקיים ביום 4.5.2011 ולאחריו סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב. בהחלטת כבוד הרשם מיום 27.8.2012 נדחתה בקשת הרשות להתגונן למעט באשר לטענת ההתיישנות, שלגביה נקבע שתתברר בפני המותב שלפניו תידון התביעה.

לשלמות התמונה נוסיף כי בין מועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן לבין מתן ההחלטה, הגיש אחיו של הנתבע, דניאל מקמילן, מספר בקשות, שבהן ביקש להצטרף אל ההליך הנדון. בקשות אלו נדחו בהחלטת הרשם מיום 8.7.2012 ובהחלטה נוספת מיום 15.7.2012.

8.בדיון שהתקיים ביום 20.1.2013 (לפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס) נקבע שתחילה תתברר טענת ההתיישנות ושהנתבע ייחקר לעניין זה על תצהירו. ביום 17.10.2013 הועברה התביעה להמשך שמיעתה לפניי ובדיון שהתקיים ביום 29.10.2013 נחקר הנתבע על תצהירו. לבקשת הצדדים, סיכומי טענותיהם הוגשו בכתב. מטעם הנתבע הוגש ביום 11.11.2013 ומטעם התובע הוגש ביום 24.11.2013.

ב.עיקרי טענות הצדדים בעניין טענת ההתיישנות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ