אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' כהן ואח'

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חדרה
8054-11-09
29/11/2009
בפני השופט:
קרן אניספלד

- נגד -
התובע:
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
הנתבע:
1. אבישי כהן
2. לימור לנגבורד

החלטה

בפני בקשתם של המשיבים לביטול צו עיקול זמני אשר ניתן, לבקשת המבקש ובמעמד צד אחד בלבד, ביום 9.11.2009.

העובדות הצריכות לעניין

המבקש הגיש נגד המשיבים תובענה כספית על סך של 819,563 ₪. בד-בבד עם הגשת התובענה עתר המבקש למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבים (להלן: "בקשת העיקול"). ביום 9.11.2009 נתתי צו עיקול במעמד צד אחד בלבד, על-פי הבקשה (להלן: "צו העיקול"). בצו העיקול נקבע כי על המבקש להמציא למשיבים את הצו ביחד עם מסמכים נוספים הקשורים בו, במסירה אישית, כל זאת בתוך שלושה ימים, שאם לא כן יפקע צו העיקול.

ביום 17.11.2009 פנה המבקש בבקשה להאריך את המועד שנקצב לו לשם המצאת צו העיקול למשיב 1 וכן לארבעה מבין המחזיקים שאליהם הופנה הצו (להלן: "בקשת הארכה"). בקשת הארכה נסמכה על הטענה כי המבקש פעל למסירתו של צו העיקול, בתוך המועד שנקבע בו, אלא שאף-על-פי-כן לא עלה בידו לאתר את המשיב 1 ואת המחזיקים האמורים, ועל כן התבקשה ארכה נוספת לשם איתורם ולשם מסירת צו העיקול לידיהם. לבקשת הארכה צורפה תצהיר חתום על-ידי נציגת המבקש לאימות העובדות שעליהן נסמכה הבקשה. ביום 17.11.2009 נעתרתי לבקשה באופן שלמבקש ניתנה ארכה בת עשרה ימים לשם מסירת צו העיקול ויתר המסמכים למשיב 1 ולמחזיקים הללו.

ביום 19.11.2009 הגישו המשיבים בקשה לביטול צו העיקול (להלן: "בקשת הביטול"). משהוגשה בקשת הביטול הוריתי על קיום דיון, במעמד שני הצדדים, כמצוות תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). מועד הדיון נקבע ליום 26.11.2009.

במועד הדיון התייצבו בפני באי-כוחם של הצדדים וכן המשיב 1, שתצהירו ניתן לתמיכתה של בקשת הביטול. המצהיר מטעם המבקש, שתצהירו ניתן לתמיכה בבקשת העיקול, לא התייצב. בנסיבות אלה נשמעו בפני טיעוני הצדדים, ללא חקירת מצהירים.

טוען בא-כוח המבקש כי המצהיר מטעם המבקש לא התייצב מחמת מחלה, וכי מאחר שאין בין הצדדים מחלוקת עובדתית מתייתר ממילא הצורך בחקירת מצהירים, בגדרה של הבקשה לביטול העיקול. לחלופין ביקש בא-כוח המבקש לדחות את הדיון במספר ימים, על מנת ליתן למצהיר מטעם המבקש שהות להחלים ולהיחקר על תצהירו. לא הוגשה אסמכתא כלשהי לתמיכת הטענה בדבר מחלת המצהיר מטעם המבקש.

בא-כוח המשיבים התנגד לדחיית הדיון בבקשה, בין השאר בשל כך שלא הוגשה על-ידי המבקש בקשה מבעוד מועד לדחיית מועד הדיון, לאור מחלתו הנטענת של המצהיר מטעמו. עמדת בא-כוח המשיבים היא כי יש להורות על ביטולו של צו העיקול על-יסודם של שני טעמים מקדמיים, חלופיים: האחד, כי משלא הומצא צו העיקול למשיב 1 בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות פקע צו העיקול; השני – כי משלא התייצב לחקירה המצהיר מטעם המבקש דינו של צו העיקול להתבטל. בנוסף העלה בא-כוח המשיבים טענות לגופה של בקשת הביטול, בין השאר בכך שהמשיבה 2 הינה בעלת מעמד של ערב מוגן כהגדרתו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, כי למבקש עומדים בטחונות מספיקים לפירעון החוב הנטען נשוא התובענה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם בקשת העיקול, וכי בנסיבות העניין לא הראה המבקש כי מתקיים חשש ממשי להברחת נכסים שיש בו כדי להצדיק את צו העיקול. בא-כוח המשיבים הטעים כי בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות רבות לגבי נושאים שהועלו בבקשת העיקול.

פקיעת צו עיקול מחמת איחור בהמצאתו

מסגרת הזמנים להמצאת צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד נקבעה בתקנה 367(ב) רישא לתקנות. על-פי מצוות מחוקק המשנה יומצאו צו עיקול והמסמכים הנלווים אליו למשיב, במסירה אישית, "[...] בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו".

להשלמת המסגרת הנורמטיבית בעניין זה מורה תקנה 370, שעניינה פקיעת הסעד הזמני, כי "סעד זמני יפקע – [...] (3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

ההסדר הקבוע בתקנה 370(3), אשר יוחד על-ידי מתקין התקנות להארכת מועד שנקבע בחיקוק (דהיינו, בתקנה 367(ב)) למסירת צו זמני למשיב, עולה בקנה אחד עם ההסדר הכללי בעניין הארכת מועדים המצוי בתקנה 528 סיפא לתקנות. הסדר זה מקנה לבית-המשפט סמכות כללית להאריך מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, בהתקיים טעמים מיוחדים לכך.

בא-כוח המשיבים סמך טענותיו בעניין פקיעת צו העיקול על הכלל לפיו בית-המשפט אינו מוסמך להאריך את המועד שנקבע להמצאת צו עיקול למשיב אלא בתוך המועד שנקבע, אך לא לאחר שחלף מועד זה. לתמיכת טענתו היפנה לאמור בספרו של ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 589 (מהדורה שביעית). אלא שהכלל האמור נסמך על המצב המשפטי שהיה קיים בעת שעמדה בתוקף תקנה 373(1) לתקנות. תקנה זו עסקה באופן ספציפי בפקיעתו של צו עיקול זמני וקבעה במפורש כי צו יפקע אם "התובע לא הגיש לבית המשפט, תוך שבעה ימים לאחר מתן הצו או תוך מועד ארוך מזה שנקבע לפני תום שבעת הימים האמורים, את כל המסמכים [...]". הסדר מיוחד זה אכן שלל, במפורש, את סמכותו של בית-המשפט להאריך תוקף של צו עיקול שפקע. ההסדר הספציפי שנקבע בתקנה 373(1) הנ"ל עבר מן העולם בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), התשס"א-2001, והוחלף בהסדר הקבוע כיום בתקנה 370 שעליו עמדתי לעיל [וראו גם בע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(3) 132, 139-138 (2004); להלן: "עניין פלונית"].

בהסדר הקבוע בתקנה 370 בנוסחה דהיום אין למצוא מקבילה לנוסח שהיה קיים בתקנה 373(1), ואשר הגביל את סמכותו של בית-המשפט להאריך את המועד שנקבע להמצאתו של צו עיקול אך ורק אם הוגשה בקשת הארכה בטרם חלף המועד שנקבע. מכך יש ללמוד כי מתקין התקנות ויתר על סייג זה לסמכותו של בית-המשפט וכי עתה אין עוד מניעה להאריך את המועד, בין שזה טרם חלף ובין לאחר שתם, ובלבד שמבקש הארכה הצביע על טעם מיוחד המצדיק זאת.

כלל נוקשה, אשר קובע את פקיעתו של צו זמני אם לא הוארך המועד למסירתו בתוך תקופת שלושת הימים, אינו עולה בקנה אחד עם שיקולים של יעילות שיפוטית. החלטה המעניקה סעד זמני במעמד צד אחד בלבד אינה יוצרת מעשה בית-דין, והוא הדין בפקיעת תוקפו של צו זמני מחמת אי-המצאתו במועד. כפועל יוצא, ככל שיפקע תוקפו של צו זמני בשל אי-המצאתו למשיב בתוך התקופה הקצרה הנקובה בתקנה 367(ב), לא יהא מבקש הצו מנוע מלשוב ולפנות לבית-המשפט בבקשה חדשה, שעניינה מתן אותו סעד זמני עצמו על יסודם של אותם נימוקים שבגינם ניתן הצו מלכתחילה. ככל שבית-המשפט ייעתר לבקשה עם הגשתה המחודשת, יחל מחדש מניין הימים על-פי תקנה 367(ב). התוצאה תהא העמסה והכבדה מיותרת הן על מערכת בתי-המשפט, הן על ציבור המתדיינים והן על באי-כוחם. תוצאה זו אינה רצויה, והיא עומדת בניגוד למטרה של קיום דיון מהיר ויעיל בבקשות המוגשות בענייני סעדים זמניים, לגופו של עניין.

קביעת כלל נוקשה אשר מפקיע תוקפו של צו זמני אך בשל כך שחלף המועד שנקבע בתקנה 367(ב), ללא אפשרות של הפעלת שיקול-דעת שיפוטי והתחשבות במכלול נסיבות העניין, יחטא לצורך לקיים ולשמר את האיזון העדין בין זכויות הצדדים המתדיינים, על רקע עובדותיו הקונקרטיות של המקרה שהובא לדיון. מועד שלושת הימים שנקבע בתקנה 367(ב) הוא קצר, ומטרתו לאפשר למי שאליו מופנה צו זמני להתוודע במהירות האפשרית לעצם קיומו של הצו הזמני וכפועל יוצא להיערך ולפעול להגנה על זכויותיו במציאות החדשה אשר נוצרה לאור העובדה כי ניתן סעד זמני במעמד צד אחד בלבד. הסדר זה נועד לאזן בין זכויותיו של מבקש הסעד הזמני, שעל יסודן הוענק לו צו ארעי במעמד צד אחד בלבד, לבין זכויותיו של מי שאליו מופנה הצו, שאף הן זכו להכרה ולהגנה לאור חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. האיזון האמור מושג על-ידי קביעת תקופת המצאה קצרה בת שלושה ימים מחד גיסא, ומתן סמכות שבשיקול-דעת לבית-המשפט להאריך מועד זה, אף אם חלף ועל יסודו של טעם מבורר, מאידך גיסא.

בענייננו, לא התעלם המבקש מן המועדים שנקבעו בצו העיקול. המבקש פעל על-פי מועדים אלה, אלא שנתקל בקושי באיתורו של המשיב 1 ושל כמה מן המחזיקים שאליהם הופנה הצו. משכך, פנה המבקש לבית-המשפט בבקשה להאריך את המועד שנקבע מלכתחילה לביצוע המסירה. לבקשת הארכה צורף תצהיר אשר תמך את נימוקי המבקש שעל יסודם הוגשה הבקשה. נימוקים אלה, של קושי עובדתי באיתור מי שאליו הופנה הצו, מהווים טעם מיוחד להארכת המועד שנקבע למסירת הצו. הם עולים בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בבש"א 3452/01 מינהל מקרקעי ישראל נ' סלע חברה לשיכון בע"מ (לא פורסם, 3.5.2001). לגופו של עניין, לא קופחו זכויותיו של המשיב 1 בשל כך שלמבקש ניתנה ארכה להמצאתו של צו העיקול. צו העיקול והמסמכים הקשורים בו נמסרו למשיב 1 בפועל, ועד יסודם פנה המשיב 1 לבית-המשפט בבקשה לביטול העיקול, כל זאת בתוך המועד הקבוע בתקנה 367(ג) לתקנות.

סיכומם של דברים, על יסוד האמור לעיל אני קובעת כי צו העיקול לא פקע, וכי במועד שנקבע לדיון בבקשה במעמד שני הצדדים עמד הצו בתוקפו.

ביטול צו עיקול בהיעדר חקירת מצהיר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ