אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' גולדשטיין ואח'

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' גולדשטיין ואח'

תאריך פרסום : 19/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום עפולה
4515-09-07
19/10/2010
בפני השופט:
יוסף בן-חמו

- נגד -
התובע:
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
הנתבע:
אריק ג'ובי
פסק-דין

פסק דין

פתח דבר:

התובע בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הערבים לחוב של לווה, לאחר שמוצו ההליכים מול הלווה. התביעה הוגשה נגד מר אלון גולדשטיין ומר אריק ג'ובי (להלן: "הנתבעים").

על פי הנטען בתביעה, בחודש ינואר 2001 חתמו הנתבעים כערבים למר פחצדזה עמירן (להלן: "הלווה") בגין הלוואה שניתנה לו על ידי הבנק ביום 19/01/01, המורכבת ממספר הלוואות (להלן: "ההלוואה"). בשל פיגורים בהחזר ההלוואה על ידי הלווה העמיד הבנק את יתרת ההלוואה לפירעון מיידי ונקט נגד הלווה בהליכי מימוש הנכס ששימש כבטוחה להחזר ההלוואה (להלן: "הנכס"). ביום 18/12/03 נמכר הנכס במסגרת הליכי מימוש השעבוד בסך של 233,000 ₪, אשר לא כיסה את יתרת הלוואותיו של הלווה. ביום 26/07/04 הגיש התובע תביעה בגין יתרת ההלוואה נגד הלווה וביום 26/10/04 ניתן נגדו פסק דין על סך 194,230 ₪. לאחר שמוצו כל הליכי הגבייה נגד הלווה, לרבות בהוצל"פ, ולא נפרע החוב, הגיש הבנק בקשה למיצוי הליכי הגביה כנגד הלווה בהתאם לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). בקשתו של הבנק נתקבלה ועל כן הוגשה התביעה שבפניי על סך 231,665 ₪, נגד הערבים להלוואה.

ביום 16/12/07 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד מר ג'ובי וביום 27/01/08 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד מר גולדשטיין. לבקשת מר ג'ובי בוטל ביום 25/05/08 פסק הדין שניתן נגדו ועל כן נותר לדון בתביעה נגד מר ג'ובי בלבד.

ביום 02/06/08 הגיש מר ג'ובי (להלן: "הנתבע") בקשת רשות להתגונן. בקשתו התקבלה ונקבע כי תצהירו שצורף לתמיכה בבקשה ישמש כתב הגנה.

הנתבע טען כי חתם ביום 19/01/01 יחד עם מר גולדשטיין על כתב הערבות מבלי שגילו לו לפני כריתת חוזה הערבות איזה סוג ערב הוא, יחיד ו/או מוגן, את היקפה של הערבות ומהו חלקו בה, ולכן על פי חוק הערבות הוא פטור מערבותו. הנתבע טען עוד כי הבנק לא עדכן אותו לגבי אי קיום הסכם ההלוואה ולא הודיע לו על מכירת הנכס ואף לא ניתנה לו הזכות להיכנס בנעליו של הלווה ולפרוע את החוב, בין היתר על ידי רכישת הנכס, אשר עבר למכירה. הנתבע הוסיף וטען כי הסכומים הנתבעים מייצגים את יתרת החוב שהצטברה בחשבונות בגין חובו של הלווה ולכן חושב חובו שלא בהתאם לחוק הערבות. כמו כן, לטענתו, הערבות עליה חתם היתה להבטחת ההלוואה לרכישת הדירה בלבד ולא להבטחת חשבונותיו ו/או חיוביו של הלווה כפי שהיו מפעם לפעם והסכומים בהם חויב כוללים ריבית פיגורים בניגוד לאמור בסעיף 25(א)(2) לחוק הערבות.

במהלך ניהול התביעה תוקן סכום התביעה נגד הנתבע. התובעת הסכימה כי אכן הנתבע הינו במעמד של "ערב מוגן" וסכום התביעה הועמד על חלקו היחסי מסכום הערבות, דהיינו על מחצית מהסכום המקורי בסך של 115,500 ₪.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם הבנק הוגשו תצהיריהם של גב' מאיה ויינברג, עובדת הבנק אשר עבדה במועדים הרלוונטיים לתביעה כנציגת משכנתאות בנציגות הבנק בנצרת, של מר משה ולך, פקיד במחלקה לגבייה משפטית בסניף המרכזי של הבנק, ושל מר משה שימל, מנהל אגף תביעות ושירות לקוחות של הבנק, והנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

דיון:

האם הפר הבנק את חובת הגילוי על פי סעיפים 22(ב)(1) ו-(2) לחוק הערבות?

הנתבע טען כי הבנק לא גילה לו טרם כריתת חוזה הערבות כי הוא ערב יחיד או מוגן ואת חלקו היחסי בערבות ולכן על פי חוק הערבות הוא פטור מערבותו.

סעיפים 22(ב)(1) ו-(2) לחוק הערבות קובעים כי על נושה לגלות לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בין השאר, את היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן (ס"ק(1)) ואת מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב (ס"ק(2)). לא גילה הנושה את הפרטים המנויים בס"ק(1), פטור ערב יחיד מערבותו (סע' 23(א)(5)). לא גילה הנושה את הפרטים המנויים בס"ק(2), ימלא הערב היחיד את ערבותו בהתאם לאומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות (סע' 23(א)(4)). אולם, אם "הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף 22, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט". (סע' 23(ב) לחוק הערבות).

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והעדויות שבפניי נחה דעתי כי הנתבע ידע עובר לחתימתו כערב על חוזה ההלוואה כי הוא ערב יחיד או מוגן, את מספר הערבים להלוואה ואת חלקו היחסי בחיוב ועל כן יש לדחות טענתו זו.

בטופס "הודעה לחותם ערבות" (להלן: "הודעה לערב") (נספח ב' לתצהירה של גב' ויינברג) מפורט כי הנתבע הוא ערב מוגן, כי מספר הערבים הוא 2 וכי חלקו של כל ערב בחיוב הינו 50%. מסמך זה עונה על דרישת סעיף 22 הנ"ל וכן על דרישת תקנה 1 לתקנות הערבות, התשנ"ח-1998, לפיה על מסמך הגילוי לפי סעיף 22 להיות נפרד מחוזה הערבות.

הנתבע טען כי המידע שנמסר לו בהודעה לערב ניתן לו לאחר שחתם כערב להסכם ההלוואה, שכן, לטענתו, הוא הגיע פעמיים לבנק – פעם ראשונה ביום 19/01/01, אז חתם כערב להסכם ההלוואה ופעם שנייה ביום 01/02/01, אז חתם על ההודעה לערב. (ר' עדותו, עמ' 22 לפרוטוקול, ש' 19-28) אולם, מעיון בחוזה ההלוואה (נספח א' לתצהירה של גב' ויינברג) נלמד כי גב' ויינברג אימתה את חתימתו של הנתבע על הסכם ההלוואה ביום 01/02/01 ולא ביום 19/01/01, כטענתו, וכי ביום 19/01/01 אימתה גב' וינברג אך את חתימתו של הלווה על גבי ההסכם. גב' ויינברג אף העידה בפניי כי היא זו שאימתה את חתימתו של הנתבע וכי לא ייתכן שפקידת בנק אחרת מלבדה החתימה אותו על הסכם ההלוואה או כי הדבר בוצע במועד שאינו 01/02/01. (ר' עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 38; עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 27-28, 31-32, 41) כמו כן, לטענתה, הלווה הוא שדאג להבאת הערבים והם לא תמיד נוהגים לבוא לחתום באותו מועד איתו (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 13-16) ולא בהכרח אישור החתימה שבו הפרטים כולל התאריך מופיע בכל העותקים (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 25-26).

גב' ויינברג אמנם הודתה כי לא חתמה על הדף האחרון של חוזה ההלוואה (ר' נספח א' לתצהיר הנתבע מיום 15/11/09) אלא מישהו מהנהלת הבנק, אך לדבריה, הדבר לא קשור לאימות החתימה של הערב (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 33-37), ואכן נראה כי מדובר באישור הבנק לצרכי ביול, ללא כל קשר לאימות החתימות אשר נעשה ביום 29/01/01 (ר' נספח א' לתצהיר גב' ויינברג). גב' ויינברג העידה, ועדותה לא נסתרה, כי למיטב זכרונה באותה תקופה היו מביילים את החוזים ביום חתימת החוזה על ידי הלווה וכי הביול נעשה גם אם לא היתה חתימה של הערב, שכן הוא נובע מהתחייבות הלווה (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 3-6, 8) ובענייננו נעשה הדבר לאחר חתימתם של הלווה ושל מר גולדשטיין עליו.

הנתבע טען כי הבנק לא זימן לעדות את גב' אורלי בן עמי, אשר, לטענתו, בפניה חתם על הסכם ההלוואה עובר לחתימתו על ההודעה לערב ויש להסיק מכך שאילו הובאה לעדות היתה גרסתה סותרת את גרסת הבנק אודות מועד החתימה וזהות המחתימים. הנני דוחה טענתו זו, שכן הבנק הביא לעדות את גב' ויינברג, אשר העידה כי הנתבע חתם בפניה על המסמכים ודי היה בכך מבחינתו ואם רצה הנתבע להוכיח אחרת, יכול היה אף הוא לזמן את גב' בן עמי לעדות ומשלא עשה כן עשויה אי העדתה לפעול לרעתו.

הנתבע אמנם אישר את חתימתו על גבי ההודעה לערב, אך טען כי חתם רק על דף 2 ולא על דף 1 של ההודעה וכי לא ניתן לו כל העתק ממנה ולכן לא הובא לידיעתו האמור בעמוד 1. כמו כן, לטענתו, הוא לא קרא את האמור בהודעה ולא הסבירו לו דבר אלא רק ביקשו שיחתום עליה. (עמ' 22 לפרוטוקול, ש' 32) הנני דוחה טענתו זו, שכן בחתימתו על גבי טופס ההודעה אישר הנתבע כי "קיבלתי עותק ההודעה הנ"ל הכוללת 2 דפים, קראתי אותה לפני שחתמתי על חוזה ההלוואה כערב, וניתנה לי הזדמנות סבירה לעשות כן". (ר' עמ' 2 להודעה, סעיף א' לאישור הערבים) כך שאף אם אכן, כטענתו, לא הוצג בפניו הדף הראשון להודעה, דבר קיומו הובא לידיעתו והיה עליו לדרוש מהבנק להראות לו אותו. באשר לטענתו כי לא חתם על הדף הראשון העידה גב' ויינברג כי הדף הראשון לא מיועד לחתימה וכי אין זה הכרחי לחתום על שני הדפים (ר' עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 40-42)

יתרה מכך, נפסק כי "אדם מוחזק כמי שיודע את תכנו של מסמך שעליו הוא חותם, ולא תשמע מפיו הטענה, שלא כך הם פני הדברים מן הטעם שאין הוא מסוגל לקרא את המסמך מסיבה כלשהי. מקורה של חזקה זו בכך, שמי שאינו מסוגל לקרא מסמך, נושא בחובה להבטיח שתכנו של אותו מסמך יובא לידיעתו, על ידי פלוני המהימן עליו, לפני שיחתום עליו; ועל כן הוא זה הנושא בתוצאות אי קיומה של החובה". (ע"א 2119/94 צפורה לנדאו נ' ברוך וין, פ"ד מט(2)77, 84-85) ועל כן מוחזק הנתבע כמי שידע את תוכן ההודעה לערב עליה חתם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ