אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' בן זאב ואח'

בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' בן זאב ואח'

תאריך פרסום : 15/12/2011 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
12036-06-11
11/12/2011
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
הנתבע:
1. יאיר בן זאב
2. מרים בן זאב

החלטה

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט נ. עדוי) מיום 04/05/11 בה.פ 3054-11-10.

2.המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") הגיש נגד המבקש (להלן: "הבנק") ונגד המשיבה מס' 2 תביעה לבטול פסק דין הצהרתי שנתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים, מתאריך 5.1.03 ולמתן פסק דין הצהרתי בדבר ביטול הסכם הלוואה שנחתם עם הבנק.

3.הבנק הגיש לבית משפט קמא בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות, מעשה בית דין וטעמים נוספים. הבנק טען כי התביעה התיישנה, מאחר וממועד חתימת הסכם הפשרה חלפו למעלה מ- 7 שנים, כל העובדות והנסיבות היו ידועות למשיב , וטענותיו היום ממחזרות טענות שטען כבר בעבר. הבנק טען למעשה בי-דין, כאשר המשיב היה מיוצג ובהסכם הפשרה ויתר על כל טענה נגד הבנק. הבנק טען גם להשתק עילה מאחר ושני ההליכים מתבססים על אותן טענות וכן טען למניעות מכוח עקרון תום הלב.

4.בתגובתו טען המשיב כי הבנק הסתיר ממנו מידע וכי העובדות לא היו ידועות לו במועד החתימה על הסכם הפשרה. המשיב טען כי הבנק פעל בחוסר תום לב, לאחר שהחתים אותו על הסכם הפשרה כשהוא מודע לרשלנות עובדיו ולעובדה שהוסתר ממנו מידע מהותי.

5.בהחלטה מיום 4.5.11 דחה בימ"ש קמא את הבקשה בקובעו כי סעד של מחיקה על הסף הינו סעד מרחיק לכת והחלטה על חסימת דרכו של התובע מפאת התיישנות צריכה להעשות בזהירות. בית משפט קמא גם קבע כי לאור המסמכים שהוצגו בפניו, ובטרם הונחה בפניו התשתית העובדתית המלאה, קמה למשיב עילת תביעה לכאורית. בית משפט קמא קבע כי בשלב זה קיימות טענות הדורשות בירור עובדתי , לרבות בטענת המשיב לפיה לאחר הסכם הפשרה התגלו לו עובדות מהותיות חדשות.

6.בבקשתו טען הבנק כי שגה בימ"ש קמא בהחלטתו. הבנק חזר בהרחבה על טענותיו בפני בימ"ש קמא ובמיוחד העובדה שמאז חתימת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, חלפו כמעט 8שנים עד להגשת התובענה, ומאז חתימת הסכם ההלוואה ועד להגשת התובענה חלפו יותר מ 14 שנים. הבנק טען כי אין כל עובדה חדשה, ובטח לא עובדה מהותית, הרלוונטית לעילת התביעה הנוכחית, ואשר יכולה להצדיק את התביעה וגם אין המדובר בנסיבות חדשות אשר לא היו ידועות למשיב ו/או הניתנות לבירור בעת מתן ההלוואה ההיסטורית או בסמוך לכך, עוד טוען הבנק כי טענות המשיב, שעל בסיסן הוא מנסה לבטל את הסכם הפשרה ואת הסכם ההלוואה, הן טענות ממחוזרות ודומות לחלוטין לטענות שכבר הועלו על ידו במסגרת התביעה הקודמת.

בנוגע למעשה בית דין הבנק טען כי פתיחת פתח לדיון נוסף, כפי שמנסה המשיב בהגשת התביעה, מנוגדת לעיקרון סופיות הדיון ופוגעת בזכותו של הבנק שלא להיות מוטרד שוב ושוב באותן טענות.

בנוגע להשתק ומניעות מכוח עיקרון תום הלב – הבנק טען כי לאור התחייבויותיו והצהרותיו של המשיב בהסכם הפשרה, כולל ויתור על כל טענה ותביעה נגד הבנק, ובייחוד לאחר שהבנק ביצע את חלקו בהסכם הפשרה, המשיב מנוע מלהגיש את תביעתו, גם מכוח עיקרון תום הלב,החולש על כל פעולה משפטית ולפיכך, גם מטעם זה יש לדחות את התביעה על הסף.

המשיב טען כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בימ"ש קמא. המשיב טען לעניין התיישנות כי הבנק הגיש ביום 12.05.04 תביעת נזיקין כנגד השמאי שלו, במסגרת ת.א 9658/04 והעובדות בתביעה זו לרבות נספחי התביעה לא היו בידיעתו, אלא רק לאחר מועד הגשתה. המשיב טען כי הבנק ממשיך להסתיר מידע וכי העובדות נודעו לו רק לאחר שבמסגרת התביעה הנ"ל ניתן צו גילוי מסמכים. לטענת המשיב, בעקבות חשיפת המסמכים הנ"ל הוא חדל לשלם לבנק את ההלוואה וביקש להגיש תביעה זו נגד הבנק, אלא שהבנק הקדימו והגיש תביעה לתשלום חוב הפיגורים. המשיב טען כי דווקא הבנק הוא זה שנהג בחוסר תום לב מתמשך, כאשר החתים אותו בכוונת זדון על סעיף לפיו הוא מוותר על כל טענותיו כנגדו ופעולה זו יש בה חוסר תום לב ותרמית מאחר והבנק ידע כבר אז אודות רשלנות פקידיו והשמאי מטעמו. המשיב טען כי לא התקיים מעשה בית דין בעניינו, מאחר והטענות לא נידונו לגופן ובית המשפט לא קבע בעניין זה אף ממצא פוזיטיבי החיוני להכרעה במחלוקת. המשיב טען כי עיון בכתב התביעה דנן ובכתב התביעה של הבנק מעלה כי אין המדובר באותו סוגיות מהותיות ואין כל דמיון בסיפור המעשה העולה מעיון בכל אחד מהם.

7.לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בימ"ש קמא ודין הבקשה להידחות.

8.בע"א 2582/09 ‏הדייה גנאים נ' בית החולים רמב"ם (טרם פורסם), ניתן ביום 8.8.2010 נקבע:

"סילוק תובענה על הסף קשה מאוד לתובע, שהרי שערי המשפט ננעלים בפניו עוד טרם שטרוניותיו כלפי בעל דינו יישמעו לגופן. בהקשר זה חמור במיוחד הוא סילוק תובענה בדרך של דחייתה, דבר היוצר מעשה בית דין, וכמוהו כמסר לתובע כי לא רק ששערי המשפט נעולים בפניו והוא נדרש לשוב כלעומת שבא, אלא שאל לו לחזור עוד אל היכל המשפט. בתוך תת-קבוצה זו של דחייה קשה לתובע עוד יותר ומכבידה היא דחיית תובענתו על הסף מחמת התיישנות, שאז נמנעת ממנו האפשרות לממש את זכותו המהותית-הנטענת, רק מן הטעם שנמצא כי התמהמה דיונית יתר על המידה בהגשת תביעתו. כל אלה מחייבים את בית המשפט לנהוג בבקשות לסילוק על הסף "בזהירות רבה ולהשתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724 (1983) (השופט ד' לוין); כן ראו: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 672-671 (1986); עע"ם 5116/04 נידר כוכב הצפון - חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו ([פורסם בנבו], 7.9.2004); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות בע"מ ([פורסם בנבו], 4.6.2007)). הלכות אלו אמורות לחול ביתר שאת בדחיית תובענה על הסף, שם מוטב לו לבית המשפט: "שלא לנקוט באמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה" (ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 582 (השופט, כתארו אז, א' ריבלין)) – זאת מבלי לגרוע, כמובן, מחובתו של בית המשפט לעשות כן במקרים המתאימים. הנה כי כן החלטה של בית משפט לחסום את דרכו של תובע בנימוק של התיישנות, חייבת איפוא, מהשיקול שפורט לעיל, להתקבל בזהירות מיוחדת ומפליגה, ועל יסוד מכלול הנתונים הרלבנטיים – שעל בעלי הדין להציגם".

9.לאחר עיון בטענות הצדדים ובהחלטת בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי אכן טענותיהם של הצדדים מורכבות ומצריכות בירור עובדתי שאינו מתאים להתברר במסגרת בקשה סילוק התובענה על הסף. באם אכן התגלו למשיב עובדות חדשות שהיו בידי המבקשת בטרם נחתם הסכם הפשרה, אין לקבל את טענת ההתיישנות ו/או את טענת מעשה בית דין.

10.אשר על כן, הבקשה נדחית.

11.בשים לב לנסיבות, איני עושה צו להוצאות בשלב זה. בימ"ש קמא יקח בחשבון בפסק דינו גם את הוצאות הליך זה.

ככל שהופקד פקדון על ידי הבנק , הוא יוחזר לידיו באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ