אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' פוסטוביט

בנק לאומי לישראל בעמ נ' פוסטוביט

תאריך פרסום : 02/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
3397-11-09
02/05/2010
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בעמ
הנתבע:
ולדימיר פוסטוביט

החלטה

התנגדות לביצוע שטר חוב על סך 10,657 ₪ שעשו שניים בשם נוביצקי ולרי ואינה ביום 20.8.99 ובערבות הנתבע וערבה נוספת, לפקודת הבנק התובע.

הנתבע טען בהתנגדות כי עלה לארץ בחודש דצמבר 1998. התובע הציע לו לקחת הלוואה בתנאים מועדפים לעולים, והוא ונוביצקי סרו לסניף הבנק. הנתבע ונוביצקי נטלו הלוואות וכל אחד מהם חתם ערבות לשני. בעת החתימה על המסמכים לא קרא אותם ולא ידע על מה הוא חותם, מאחר ובקושי ידע עברית באותה תקופה. את המסמכים לא תרגמו לרוסית והוא פשוט סמך על הסברים שניתנו לו על ידי פקידי הבנק שהיו אמינים עליו. לדבריו, לא זכור לו שחתם על שטר חוב, ובמעמד החתימה כערב להלוואה של נוביצקי כל מה שהסכים הוא להיות ערב לחצי מהחוב ולא יותר. הוא לא הסכים להיות חייב עיקרי או יחיד ולא למלוא החוב. חבותו כחייב עיקרי היא לכל היותר על שטר החוב שחתם כנגד ההלוואה שהוא עצמו קיבל.

את הלוואתו שלו שילם כסדרה ולא שמע שיש בעיה כלשהי עם ההלוואה של נובצקי. בשנת 2003 קיבלו הודעה מהבנק כי יש בעיה עם הלוואת נוביצקי, והוא אמר לבנק כי ייתכן ומדובר בבעיה עם הוראת הקבע כפי שהיתה בחשבון שלו בעבר, אך לא שמע יותר מהבנק. אילו היו פונים אליו כבר אז בדרישה היה פועל מיידית וגורם לנובצקי לשלם, בעוד שכיום אין לו כבר קשר עימו, בחלוף השנים.

הנתבע טוען כי עומדת לו טענת התיישנות, שיהוי ומניעות מאחר והבנק היה צריך להודיע לו מיידית ולא יאוחר מ – 90 יום מיום שהו"ק של נוביצקי לא נפרעת לראשונה; הפטר מערבות, מאחר והבנק לא טרח להודיע לו במועד מה מצב החשבון לו ערב, כי הוא חב רק במחצית הסכום; כי מדובר בחוזה אחיד ובתנאי מקפח.

בעדותו בבית המשפט אישר הנתבע את חתימתו של שטר החוב. שוכנעתי כי הוא מבין היטב מהי ערבות וגם במעמד נטילת ההלוואה והמסמכים הבין מהי ערבות. כך עולה גם מסעיף 13 לתצהיר בו מציין מפורשות כי הסכים להיות ערב לחצי מהחוב של נוביצקי. בנקודה זו אין צורך להכנס להבחנה בין ערבות רגילה לבין ערבות שטרית, ואין לכך נפקות לצורך המסקנה כי הנתבע מבין מהו מוסד משפטי זה. במובן זה אין ספק כי הנתבע ידע שהוא חותם כערב.

סעיף 26 (א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967: "לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך" (ההדגשה שלי – צ.א.); הפסיקה מבחינה בין טענה לנזק הנטענת במסגרת בקשת רשות להתגונן לבין טענה כזו המועלית במסגרת התיק העיקרי. במסגרת בקשת רשות להתגונן נפסק כי "בשלב זה של בקשת רשות להגן, די בטענה זו, כל עוד לא הופרכה, כדי לאפשר מתן רשות להגן, משום שניתן להניח כי ערב המקבל הודעה כזו פועל כדי יכולתו בפנייה לחייב כדי ללחוץ עליו לקיום החוב, או פועל באופן כלשהו לצמצומו". שותפה אני לדעה זו של השופט הנכבד. באופן בסיסי ניתן להניח....שהנזק כולל את סך הערבות, שכן, לא ניתן לבטל, בשלב זה, את האפשרות שלחצו של הערב, ובעיקר כשמדובר באביו של בעל החברה שהערבות ניתנה לטובתה, היה מניב תוצאה טובה ומונע את הצורך של המערער לפנות לכספי הערבות. במסגרת הדיון עצמו וטענת ההגנה בדבר הפרת סעיף 26(א) לחוק הערבות יוכל המערער להעלות טיעונים שונים, וביניהם גם כאלה המתייחסים לשאלת הנזק בפועל." (ע"א (ת"א) 1564/02 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ר.ע.מ כלי עבודה בע"מ (לא פורסם)). לעומת זאת, כאשר נבחנת הטענה במסגרת התביעה העיקרית "הגישה מחמירה יותר, במובן זה, שעל הערב להוכיח טענתו לפרטי פרטיה, ואין הוא יכול להסתפק בגרסה סתמית ומעורפלת, שאיננה אלא בגדר "אולי" ו"שמא"." (ת"א (ירושלים) 6121/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יוני ינוקא עצים בע"מ (לא פורסם)). בשים לב לרף הנמוך יחסית שנקבע לעניין העלאת טענת הנזק בשלב דיוני זה אני סבור שיש מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בטענה זו.

אשר לטענות בדבר שיהוי התיישנות ומניעות: תיק ההוצאה לפועל נגד החייבים העיקריים בשטר (ה"ה נוביצקי) נפתח בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה ביום 15.12.03. בשים לב למועד עשיית השטר, נפתח התיק בתוך תקופת ההתיישנות על פי הדין. ביום 21.9.08 ו – 29.7.08 ניתנו צווי כינוס כנגדם על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. במקרה כזה, קובע סעיף 27(ב)(1) לחוק הערבות כי ניתן להגיש תובענה כנגד הערב אף בלא לקבל תחילה אישור כי ההליכים כנגד החייב העיקרי מוצו, כפי שמורה סעיף 27(א); יוצא איפוא כי לצורך חישוב תקופת ההתיישנות יש למנות את מועד מתן צוי הכינוס, ובמועד זה לא התיישנה זכותו של הבנק התובע לנקוט בהליכים כנגד הנתבע. יוער, כי לפי ההלכה הפסוקה מועד תחילת ההתיישנות ייקבע רק לאחר התקיימות מלוא התנאים הקבועים בסעיף 27 לחוק הערבות, לרבות קבלת אישור מיצוי הליכים (ע"א (ת"א) 4098/04 בנק אוצר החייל בע"מ נ' שלם אליהו). אלא שבנסיבות דנן, בהם החייבים העיקריים נכנסו להליכי פש"ר, אין צורך באישור מיצוי הליכים. על כן לא מצאתי כי יש ממש בטענות ההתיישנות השיהוי והמניעות. יש גם לדחות את הטענה בדבר חוזה מקפח שכן הנתבע לא פירט בתצהירו אילו תנאים הם מקפחים ובמה הם מקפחים.

לאור כל זאת אני מקבל את ההתנגדות חלקית ונותן לנתבע רשות להתגונן רק בטענה לפי סעיף 26(א) לחוק הערבות.

א. התיק נקבע לשמיעת ההוכחות בפני כב' השופטת חנה קלוגמן ביום 1.12.10 שעה 8.30. הצדדים יפעלו לפי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בתקנה זו.

ב. הואיל ומדובר בתביעה בעילה שטרית, יוגשו תחילה תצהירי עדות ראשית על ידי הנתבע עד 45 יום לפני מועד ההוכחות. תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד 30 יום לפני מועד ההוכחות.

ג. כל אחד מהצדדים יעביר עותק מתצהיריו ישירות לצד שכנגד, במקביל להגשתם לבית המשפט. עד למועד הגשת תצהירי העדות הראשית, יוגשו ע"י כל אחד מהצדדים כל הבקשות לעניין הזמנת עדים שלא בשליטתם. הצדדים יהיו ערוכים להשמיע את כל עדיהם במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות וכן לסכם בעל פה.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ