אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' סוללית אגודה חקלאית בע''מ

בנק לאומי לישראל בעמ נ' סוללית אגודה חקלאית בע''מ

תאריך פרסום : 07/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חיפה
8667-05-09
06/12/2010
בפני השופט:
שלומית פומרנץ

- נגד -
התובע:
סוללית אגודה חקלאית בע''מ
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע " מ

החלטה

הבנק – התובע אוחז בשני שיקים חתומים ע"י החב' – החייבת 1 ומשוכים מחשבונה לטובת החב' – החייבת 2 – הנפרעת – אשר חוללו בהעדר פרעון עקב הוראת ביטול.

בתצהיר התומך בהתנגדות שהגישה החייבת 1, טוען מנהלה כי סחירותן של ההמחאות נשוא ההתנגדות הוגבלה, מאחר שנכתב בהן: "שלמו ל.." ולא "שלמו לפקודת", וכו'.

ההמחאות נמשכו אפוא ספציפית לנפרעת באופן שלא היו עבירות ולכן, לגישתו, אין למשיב עילת תביעה נגד המבקשת, אלא רק נגד הנפרעת.

המצהיר ממשיך וטוען כי כוונת הצדדים היתה לאסור את הסבת ההמחאות, וככל שקיבל המשיב את ההמחאות חרף הגבלת סחירותן, היה עליו לנהוג משנה זהירות, שכן אין יריבות בינו לבין המבקשת.

המצהיר מוסיף וטוען בתצהירו כי עפ"י סעיף 28 לפק' השטרות, אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, ואילו ההמחאות דנן לא היו אמורות להיות מוסבות למשיב, ונוכח הספק לגבי סחירותן, אין המשיב יכול להחשב כאוחז בעד ערך או אוחז כשורה. המבקשת רשאית אפוא להעלות אותן טענות הגנה שיכולה היתה להעלות במסגרת עיסקת היסוד שנערכה בין הצדדים הקרובים לשיק, דהיינו בין המבקשת לנפרעת.

להלן ממשיך המצהיר בקו זה ומפרט כי ההמחאות נמסרו לנפרעת על חשבון סחורות אשר התחייבה לספק למבקשת, ומאחר שהיא לא סיפקה את הסחורות כמובטח – בוטלו ההמחאות.

ולבסוף, השאלה אם המשיב הוא אוחז כשורה, טעונה ליבון והבהרה לאחר שהמבקשת הציגה, לדעתה, הגנה לכאורה, באופן המאפשר כאמור, לטעון טענות הנוגעות לכשלון עיסקת היסוד.

ב"כ המשיב ויתר על חקירת המצהיר מבלי להודות בטענותיו.

לדבריו, בעת הסבת השיקים והפקדתם בחשבון הנפרעת שעמד ביתרת חובה, לא יכול היה המשיב לדעת כי השיקים פגומים ו/או כי עיסקת היסוד נכשלה.

ב"כ המשיב טוען כי לא די במחיקת המלה "לפקודת" כדי לבטל את סחרות השיקים.

לדבריו, בהעדר המלים "למוטב בלבד", או "לא סחיר", לא הוגבלה עבירותו של השיק, וכי בהעדר כיתוב מפורש המגביל את סחירותו, הריהו שיק סחיר, ולא נפל בו פגם כלשהו האמור לגרום למשיב להיזהר בנטילתו.

ב"כ המשיב מוסיף וטוען כי לטובת הבנק רובץ שעבוד שוטף על שטרות בחשבון הלקוחה – הנפרעת בהתאם לאגרת חוב מובטחת, לפיה שועבדו השיקים נשוא ההתנגדות לטובת המשיב. משהופקדו השיקים בחשבון הנפרעת ושועבדו לטובת המשיב, רשאי המשיב לפעול לגבייתם מידי המושך, כדרך שבעל משכון רשאי לממש משכון שקיבל אם לא נפרע החוב שנותן המשכון חב לו.

לשיטתו, אין כל הגבלה על סחרות השיקים, ומשנתן המשיב לנפרעת את תמורתם באמצעות זיכוי חשבונה בסכום השיקים, הרי שנתן תמורה עבורם - תמורה שאינה מצטמצמת רק בזיכוי חשבונו של הלקוח, אלא נכללת בה נכונותו לאפשר פעילות שוטפת בחשבון.

הנני סבורה כי הגנתה של המבקשת דחוקה למדי, באשר נראית לי עמדתו של ב"כ המשיב, לפיה לא די בהשמטת המלה "לפקודת", וכי אין על השיקים נשוא ההתנגדות כל כיתוב המגביל את סחירותם, ו/או מתנה את פרעונם בהתמלא תנאי כלשהו.

ב"כ החייבת צירפה לאחרונה את החלטתו של כב' הרשם מורני מבימ"ש השלום בקריות, הסבור כי נוכח השמטת המלה "לפקודת" מן השיקים, יש לעמוד תחילה על כוונת הצדדים ואומד דעתם, ומן הראוי שתינתן למבקשת רשות להתגונן לצורך ליבון טענותיה ושמיעת עדויותיהם של כל הצדדים המעורבים.

לאור החלטה זו ונוכח הצורך לשמור על אחידות הפסיקה, הגעתי בסופו של דבר למסקנה, כי על אף הבעייתיות שבהגנת המבקשת, תינתן לה רשות להתגונן, והתצהיר התומך בהתנגדות ישמש ככתב הגנה.

אשר לבקשה לביטול העיקולים שהוטלו בלישכת הוצל"פ במסגרת ת. הוצל"פ 02-15382-09-9, הרי שהשיקים הינם כשלעצמם ראיה מהימנה לכאורה לצידקת התביעה, ונוכח סכום החוב העומד על

כ – 250,000 ₪ - הרי שקיים חשש סביר כי אי השארת העיקולים על כנם עלולה להכביד על ביצוע פסק הדין, אם ובמדה שיינתן.

משהחלטתי על קבלת ההתנגדות, והעברת התביעה לסדר דין רגיל, סבורתני שמן הראוי להשאיר את העיקולים על כנם למימוש פס"ד עתידי, ככל שיינתן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ