אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' סאלח קוידר בע"מ ואח'

בנק לאומי לישראל בעמ נ' סאלח קוידר בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 18/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
41220-07-11
03/03/2013
בפני השופט:
רגד זועבי

- נגד -
התובע:
1. סאלח קוידר בע"מ
2. זכי קוידר
3. סאלח קוידר
4. ויסאם קוידר
5. זכריה קוידר
6. פידא טאטור

הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

כללי

עניינה של החלטתי זו בקשת המבקשים ליתן להם רשות להתגונן בפני תביעה כספית שהוגשה נגדם על ידי המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ.

במסגרתה של התביעה, עתר המשיב (להלן אף: "הבנק"), לחיוב המבקשים מס' 1-5 לשלם לו סך של 1,687,069 ₪ המהווה, על פי הנטען וכפי שעולה מהמסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, יתרת חובה של המבקשת מס' 1 , סאלח קוידר בע"מ (להלן אף: "החברה"), לבנק. המבקשים מס' 2-5 נתבעו בתוקף חתימתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, להבטחת סילוק יתרת חובה של החברה לבנק. המבקשת מס' 6 נתבעה לשלם למשיב סך של 38,551 ₪, המשקף יתרת החוב בחשבון חש"ק אשר נפתח על שם המבקשים מס' 2 ו-6.

הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, אשר נתמכה בתצהירי המבקשים ובחוות דעת חשבונאית של מומחה. בדיון שנערך בפני נחקרו המבקשים מס' 3,2 ו-4 על תצהיריהם. בשל ריבוי התצהירים ולצורך ייעול הדיון הוסכם בין הצדדים כי יתר המצהירים וגם המומחה לא ייחקרו, וזאת מבלי לפגוע בטענות של מי מהצדדים.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב ולאחר הגשתם התיק הועבר לעיוני לצורך מתן החלטתי זו.

טענות המבקשים בבקשה למתן רשות להתגונן

במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, ביקשו המבקשים לחייב את הבנק להמציא להם את המסמכים החסרים, אשר נדרשו וטרם הומצאו וכן לאפשר להם להגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת, ככל שיידרש. מאידך, ככל שהמסמכים לא יומצאו, ביקשו המבקשים לתת להם רשות להתגונן עקב אי המצאת המסמכים.

טענות ההגנה של המבקשים בבקשה למתן רשות להתגונן, הינן, בקליפת האגוז, כדלקמן:

יתרת החוב בחשבון אינה משקפת את החוב האמיתי של המבקשים, שכן עריכת חישוב מדוייק בהתחשב בטענות המבקשים, לעניין הריבית בחשבון, תנאי האשראי ו/או ההלוואות, הפרת הסכמות הצדדים בעניין הריבית, התניית שירות בשירות בפתיחת תוכניות חסכון ורכישת פקדונות, מובילה למסקנה כי אילו הבנק היה פועל כדין, לא היתה סיבה לפתיחת חשבונות פיגורים וחיוב בריבית פיגורים ואף לא להעמדת החוב לפירעון מיידי והפסקת האשראי, כפי שנעשה בפועל.

הבנק הפר את הבטחתו, אשר ניתנה באמצעות סגן מנהל הסניף מר ג'האד אבו דבאי, ומנהלי סניף אחרים, לפיה החברה תוגדר כ"לקוח מועדף" וכפועל יוצא מכך תזכה בהנחה של 50% בריביות ובעמלות. בשל יחסי האמון ששררו בין הצדדים וחוסר הבנתם של המבקשים אודות מרווחי הריבית המקסימליים בבנק, סמכו האחרונים על הבטחות מנהלי הסניפים ביחס לגובה הריבית, ורק בדיעבד התברר להם כי הבטחות אלו לא קויימו על ידי הבנק וחשבונם חוייב לאורך השנים במרווחי הריבית המקסימליים.

בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה החברה, הופעל עליה לחץ כבד מטעם הבנק, לאגד את האשראי בחשבון תחת הלוואות ארוכות טווח. הדבר אירע במהלך סוף חודש מרץ 2010 ותוך ימים ספורים לא נותרה בפני החברה ברירה אלא להסכים לדרישות הבנק, אשר לא הותיר בפני המבקשים אפשרות לשינוי התנאים ו/או קבלת שהות לבדיקת חלופות אחרות. המבקש מס' 2 נתבקש להפקיד את כל ההפקדות שביקש לבצע רק לחשבון החברה, בטענה כי לאחר מכן יתבצע איזון בין החשבונות. הבנק לא סיפק למבקשים הסבר כלשהו אודות תנאי ההלוואות וההשלכות המשפטיות של נטילתן. הליך ההחתמה על המסמכים ארך דקות ספורות בלבד וללא גילוי מידע מהותי.

במהלך חודש יולי 2010 פתח הבנק לחברה חשבון פיגורים מבלי לקבל לכך אישור, מבלי שהיה בכך הכרח ומבלי שנבחנו חלופות אפשריות אחרות ולמן אותו מועד החל לחייב את החברה בריבית פיגורים. יחסו של הבנק כלפי המבקשים אף הוא השתנה לרעה במהלך תקופה זו. לעניין ריבית הפיגורים, המבקשים טוענים כי מדובר בפיצוי מוסכם עונשי ולפיכך, יש להפחיתו.

התנהלות הבנק, המתבטאת, בין היתר, בהפסקת האשראי שנכפתה על החברה ללא שקילת חלופות הדרגתיות אחרות שיאפשרו המשך פעילות שוטפת, ובניגוד לפרקטיקה שהיתה נהוגה משך שנים, לפיה אפשר הבנק לחברה לחרוג ממסגרות האשראי, הביאה לפגיעה קשה בחברה, עד לקריסתה הכלכלית. בגין טענה זו בכוונת המבקשים להגיש תביעה שכנגד לאחר קבלת הבקשה למתן רשות להתגונן.

הבנק פעל לאורך שנים בניגוד לדין מתוך מטרה להשיא את רווחי הבנק, אך זאת ללא היגיון כלכלי עבור המבקשים, ותוך התניית שירות בשירות. המבקשים חוייבו לפתוח ולרכוש תכניות חסכון ופקדונות וזאת כתנאי לקבלת אשראי לחשבון.

חוות דעת המומחה, אשר הוגשה בתמיכה לבקשה, משקפת חישוב יתרת החוב בחשבון החברה, אילו הבנק היה נוהג כהלכה, מחייב בריבית לפי הסכמים ולא מתנה שירות בשירות. בהתאם לחישוב בחוות הדעת, אמור היה חשבון החברה לעמוד על יתרת זכות של 33,987 ₪. במצב דברים זה, לא היה צורך לעבור לפיגורים ולשלם ריבית פיגורים. המומחה הדגיש כי הסכומים בחוות הדעת אינם סופיים מאחר וחלק מהמסמכים שנדרשו לצורך ביצוע החישוב, לרבות דפי חשבון המשקפים גביית עמלות פירעון מוקדם וכן הסכמי הלוואות, טרם הומצאו על ידי הבנק.

ההסכמים שנחתמו עם הבנק לאורך השנים רצופים בתנאים מקפחים בחוזה אחיד ולפיכך מן הדין לבטלם. טענה זו מכוונת, בין היתר, לסעיפים העוסקים בקבילות מכרעת של ספרי הבנק ויצירת השתק כנגד הלקוח וכן לסעיפים העוסקים בהפסקת האשראי, בפירעון מייד ומוקדם וכן במתן פטור גורף מנזק עקב פעולות הבנק.

מעבר לטענות החברה, העומדות אף לזכות הערבים, בפי הערבים טענות נוספות. המבקש מס' 3 טוען כי אינו בעל מניות ואינו מנהל ולפיכך, אינו עונה להגדרת בעל ענין בתאגיד ועל כן הינו ערב יחיד ופטור מערבותו עליה הוחתם בניגוד להוראות חוק הערבות. המבקש 3 לא קיבל כל הסבר במעמד החתימה, לא קיבל כל מסמך לידיו, לרבות לא טפסי גילוי ואף לא קיבל הסברים על ערבותו ועל החיוב הנערב. בנוגע למבקשים מס' 4 ו-5, אלה אמנם משמשים בעלים ומנהלים רשומים, אך ידוע לבנק היטב כי הם עובדים שכירים בחברה ואינם מעורבים בפועל בניהול החברה.

ביחס לחשבונות החש"ק, המבקשים מס' 3,2 ו-6 טוענים כי חשבונות אלה היוו חלק ממארג חשבונות אותם ראה הבנק כחשבונות קשורים ואת כלל התחייבויות המבקשים ראה כאובליגו משותף. הבנק לא אפשר למבקשים להפקיד כספים לחשבונות אלו, אשר נפתחו למטרות פרטיות, מתוך טענה כי בהמשך יתבצע איזון כולל בין כלל החשבונות. המבקשת מס' 6 טוענת כי הפעולות בחשבון, לרבות נטילת האשראי, נעשו ללא ידיעתה וללא אישורה ומבלי שנתנה הרשאה לביצוע פעולות ללא חתימתה ולפיכך היא פטורה מהחיוב הנטען כלפיה באופן אישי.

בהסתמך על טענות המבקשים כאמור, נטען כי פעולות הבנק מהוות הפרת ההסכמים בין הצדדים, הפרת חובת הנאמנות החלה על הבנק, עשיית עושר ולא במשפט, התנהגות בחוסר תום לב, הצגת מצג כוזב ומצגים רשלניים מטעים ומוטעים. הפרת חובת הזהירות המוטלת על הבנק וגרימת נזקים למבקשים בהתרשלות רבתי. הפרת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ולרבות עוולה בנזיקין עקב כך וכן העמדת אשראי לפירעון מיידי שלא כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ