אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' נמצ'ינוב

בנק לאומי לישראל בעמ נ' נמצ'ינוב

תאריך פרסום : 12/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חדרה
7345-09-09
18/01/2010
בפני השופט:
קרן מרגולין-פלדמן

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע " מ
הנתבע:
אלכסנדר נמצ'ינוב

החלטה

ראשית ראוי להקדים ולהבהיר כי ההלכה קובעת שמקום שבו לא נמסרה האזהרה לידי המבקש, לא החל מניין הימים להגשת ההתנגדות. הטעם לכך נעוץ בעובדה שבמסגרת האזהרה מובהר לחייב בתיק הוצל"פ שנפתח לביצוע שטרות, כיצד עליו לפעול אם בפיו טענה כלשהי כנגד השטר.

אכן, יש ורואים בנסיבות המקרה הצדקה לתחילת מניין המועדים להגשת ההתנגדות אף כאשר אין הוכחה לכך שהאזהרה אמנם נמסרה לידי המבקש, ויש להניח כי לו היה מדובר במבקש שהוא ישראלי, דובר השפה העברית ובעל ניסיון בהליכים משפטיים, ניתן היה לראות בנסיבות מקרה זה הצדקה למניין מועדי ההתנגדות, ללא הוכחה של מסירת האזהרה.

המבקש ידע אודות העיקול שהוטל על חשבונו, פנה בכתובים אל ב"כ המשיב לקבלת מסמכים, פנה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת עזרה, ולכאורה ניתן היה לראות בו כמי שבקיא בחובתו להגיש התנגדות, אם בפיו טענת הגנה כנגד השטר נשוא התיק.

אלא, שבמקרה זה, מדובר באדם קשיש, ככל הנראה ללא ניסיון בהליכי הוצאה לפועל ובכלל, שאינו בקיא בשפה העברית, ויש להניח שבפנותו אל הלשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע, היה מוטרד בראש ובראשונה מעצם הטלת העיקול על חשבונו ובפתרון לבעיה זו.

מדברי המבקש בחקירתו היום עלה כי לא ידע מדוע למעשה נפתח התיק, עד אשר עלתה סוגיית החתימה ע"י מי מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

נראה אם כן, כי המבקש פנה במצוקתו ללשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע בהתמודדות עם תיק הוצל"פ והליכים המבוצעים בו, ועל פניו נראה שלא ביקש את סיוע הלשכה בשלב הראשוני בהתמודדות עם עצם הגשת השטר לביצוע.

בנסיבות מיוחדות אלו ונוכח קשייו האישיים של המבקש, ספק בעיני אם ניתן למנות את המועדים להגשת התנגדות ממועד הטלת העיקול או ממועד היוודע העניין למבקש, או אפילו ממועד הגשת בקשות מטעמו בתיק ההוצל"פ.

אוסיף על כך את העובדה שהמבקש לא ניסח בעצמו את בקשותיו ללשכת ההוצל"פ ועל כן אין לראות לטעמי בעובדה שלא ציין על גבי הבקשות כי בפיו טענה נוספת, היא טענת ה"זיוף", משום תמיכה בטענה כי מדובר בהגנת בדים, כפי שמבקש המשיב לטעון בסיכומיו.

אוסיף ואומר, כי גם אם נרצה לומר שבמועד הגשת בקשותיו ללשכת ההוצל"פ ידע המשיב שעליו להגיש התנגדות עפ"י דין לביצוע השטר, וכי מניין המועדים החל כבר אז, הרי שאין די בכך שהוגשה הבקשה באיחור כדי להצדיק סגירת הדלת בפני המבקש.

הלכה היא כי רשמי ביהמ"ש נדרשים לפתוח את הדלת, מקום שנראה הדבר "נכון וצודק".

בשאלה מהם קריטריונים שעל רשם בימ"ש לשקול בסוגייה זו, נהוג להכליל את הסוגיות הבאות:

מידת האיחור, שיעור החוב, משקלה של טענת ההגנה, וכיו"ב.

ממילא מובן לטעמי כי הטעם לאיחור נשקל אף הוא ובמקרה זה יש לקחת בחשבון בסוגיה זו גם את שליטתו של המבקש בשפה המדוברת כאן, ביכולתו לעיין במסמכים משפטיים בנסיבות אלו, ביכולתו הכלכלית, ובמשך הזמן שנדרש לקבלת מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אשר מייצגת את המבקש בהליך.

בשים לב לכל אלו, נראה בעיני כי גם אם נמנה את המועדים להגשת ההתנגדות ממועד הטלת העיקול בבנק הפועלים, נכון וצודק יהיה להאריך את המועד.

המבקש טוען כי חתימתו על-גבי השטר מזוייפת, ובחקירתו היום טען טענה דומה, גם לענין החתימות ע"ג כתב הערבות והשיפוי, אשר מן הסתם מכוחו נחתם שטר החוב נשוא התיק.

ראוי לציין כי על אף קשיי השפה והגיל, המבקש אישר חתימות שאין מחלוקת שהן שלו, ובאשר לחתימות מסויימות ע"ג כתב הערבות – טען בכנותו שבהעדר משקפי קריאה אין הוא יכול לאשר או להכחיש את החתימות. בסה"כ נראה אם כן כי מדובר בטענה עקבית והגיונית ואם יש ממש בטענתו, הרי שעוול ייעשה לו אם תידחה הבקשה בשל הטעם הפרוצדוראלי של האיחור בהגשתה.

אינני מתעלמת מהעובדה שחלף זמן רב ממועד פתיחת התיק, ממועד מסירת האזהרה, ממועד הטלת העיקול בבנק הפועלים וממועד הגשת הבקשות ע"י המבקש בתיק ההוצל"פ – עד להגשת ההתנגדות נשוא הדיון שבפניי, ואולם איניי מוצאת כי שיקול זה הוא שיקול יחיד שיש בגינו להכריע את הבקשה לכאן או לכאן.

בשים לב לכל אלו, אני רואה לנכון לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד ולכל היותר כי יש להאריך את המועד עד להגשתה בפועל, וכי יש ליתן למבקש רשות להגן.

המסמך מש/1 שהוגש היום, נמסר לידיה הנאמנות של עו"ד ינקוביץ' לשם הגשה במזכירות ביהמ"ש וסריקתו לתיק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ