אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' יקב טפרברג 1870 בע"מ

בנק לאומי לישראל בעמ נ' יקב טפרברג 1870 בע"מ

תאריך פרסום : 11/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חיפה
50985-09-12
03/12/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
יקב טפרברג 1870 בע"מ
פסק-דין

פסק דין

העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לבקשה לביצוע שטר.

נתוני יסוד

השטר אשר הוגש לביצוע, הינו המחאה מס' 1005271, עשויה לפקודת "פיק אפ נמרכז ללוגיסטיקה ושינוע בע"מ" (להלן:"הנפרעת) ע"ס 360,000 ₪, ז.פ. ההמחאה 16.7.2012, וסחרותה אינה מוגבלת.

על פי הנתונים אשר הוצגו בפני ביהמ"ש בכל הנוגע לסיחור ההמחאה, ההמחאה נוכתה כנגד קבלת תמורה ביום 4.3.2012, כארבעה וחצי חודשים בטרם מועד פירעונה. כמו כן, יתרת החובה בחשבון הנפרעת עלתה על סכום ההמחאה, הן לפני עסקת הניכיון והן לאחריה.

טענות הנתבעת

הנתבעת טענה כי התקשרה עם הנפרעת בהסכם הפצה לפני שנים, עוד בשנת 2005, ובמסגרת ההתקשרות שהייתה לנתבעת עם הנפרעת, נמסרה לנפרעת המחאה לביטחון ע"ס 360,000 ₪; ומשנפרעה המחאת הביטחון, הופקדה המחאה בסכום זהה מטעם הנפרעת אצל הנתבעת;

זאת, בחודש מאי 2011, והליך זה של הפקדת סכום של 360,000 ₪ והפקדה נגדית של 360,000 ₪, חזר לפחות עוד פעמיים, כאשר למעשה הפעם השלישית בה בוצעה מסירת ההמחאה, הייתה מסירת ההמחאה הרלוונטית להליך זה. מציינת הנתבעת כי ההמחאה נמסרה ביום 29.2.2012.

בשלב זה, נטען כי ביום 16.7.2012 התקשרה מנהלת הנפרעת אל מנהל הנתבעת, וביקשה שההמחאה שנמסרה לנתבעת לא תופקד, שכן הנפרעת אינה מתכוונת להפקיד את ההמחאה שבידיה.

בשל האמור טוענת הנתבעת כי אין לתובע זכות בהמחאה אשר נוכתה אצלו, וזאת משום שהתובע ידע או אמור היה לדעת כי מדובר בהמחאה לביטחון בלבד, ומעצם כך כי לכאורה הופקדה ההמחאה לאחר מועד פירעונה; עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובע היה צד קרוב לעסקה, ומודע לכך כי לא ניתנה תמורה להמחאה; כמו כן נטען כי הסיחור פגום ומעיד על היעדר התמורה, והפקדת ההמחאה באיחור מהווה ראיה לחוסר תום ליבו של התובע;

דיון והכרעה

אקדים ואציין, כי דינה של ההתנגדות להידחות, ואבהיר טעמי.

כאשר הנתבעת מצביעה על עובדה, שאם בבית המשפט תוכל להוכיחה ייראה השטר כפגום, חובת ההוכחה עוברת אל התובע, שהוא אוחז את השטר כשורה או בעד ערך, וזאת יש לעשות בעת בירור התובענה וקביעת ממצאים עובדתיים ולא בשלב ההתנגדות (ע"א 466/59 ליברמן נ' מטלון, פ"ד יד (1) 346).

השאלה אם היה אוחז השטר אוחז כשורה, מקומה אינו בשלב ההתנגדות, אלא בשלב שמיעת הראיות. החזקה שבסעיף 29 (ב) לפק' השטרות הינה חזקה הניתנת לסתירה, ודי בהעלאת הטענה כנגד התובע, על מנת שיהא עליו להוכיח כי קיבל את השטר בתמורה ובתום לב – בכפוף לכך כי התובענה מגלה הגנה לכאורה (ע"א 506/59 נאמן נ' זלבסקי, פ"ד י"ד (1) 596).

הפסיקה הרחיבה כללים אלה, ונקבע כי בדיון בהתנגדות אין לדון בשאלה האם התובע אוחז כשורה בשטר אם לאו, אלא אך ורק בשאלה אם הנתבע הראה הגנה לכאורה שבה יכול היה להתגונן מפני תביעתו של הנפרע, ושאלת האחיזה כשורה ראויה להיות מוכחת בפני בית המשפט, שכן הדבר מחייב גביית עדות האוחז להוכחת תום ליבו (ע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור, פ"ד יח (1) 80), או להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות (כאמור בהלכת גויסקי, קרי, שמקבל השטר ידע על פגם קניינו טרם הסיחור אליו).

התובע, מצדו, הציג את הנדרש בדבר מתן תמורה בעד ערך; ועל כך נפסק, "אילו רכש הבנק את השטר מידי לקוחו על דרך של נכיון (דיסקונט) ושילם לו תמורתו את הסכום המוסכם, אם במזומנים, ואם על-ידי זיכוי חשבונו, היה במעשהו זה נותן לו ערך בעד השטר, ובהתקיים שאר התנאים המפורטים בסעיף 28(א) לפקודה, היה גם אוחז כשורה." ע"א 389/67 בנק פ.ק.או. בע"מ נ' קיבוביץ, פ"ד כב(1) 264, 265.

לפיכך, כאשר שאלת מתן ערך בפועל – על בסיס הנתונים הרלוונטיים אצל הנפרע (קרי, האם בוצע ניכיון, או האם זוכה חשבון המצוי ביתרת חובה, או שמא היו התחייבויות אשר לא הועמדו לפירעון מכח הפקדת אותה המחאה) – אינה שנויה במחלוקת, מוחזק התובע כ"אוחז בעד ערך", החשוף לטענות של כישלון תמורה מלא רק בהתקיים הנסיבות המיוחדות שבהלכת גויסקי (קרי, אי התקיימות התנאי לפני המסירה בצירוף לידיעה אקטיבית על אי התקיימות התנאי).

ולגבי שאלת אי התקיימות התנאי: לפי תצהירו של מר ויינברגר, נודע לו על אי רצון הנפרעת להציג ההמחאה לפירעון רק ביום 16.7.2012, ואולם מתברר כי ההמחאה הייתה בידי התובע כבר ארבעה וחצי חודשים קודם לכן! משמע, החריג להלכת גויסקי, בדבר אי התקיימות התנאי לפני הסיחור, אינו מתקיים במקרה זה, ולפיכך לא ניתן אלא לראות בתובע כ"אוחז בעד ערך", ודי בכך כדי לדחות את ההתנגדות, המושתתת על טענה לפגם קנייני ולא לפגם חפצי בשטר.

ב"כ הנתבעת, בסיכומי טענותיו, הבהיר והפנה לפסקי דין רבים הבוחנים את הלכת גויסקי ותקפותה, לרבות הפנייה למילות ביקורת רבות אשר הועלו בהקשר זה, ואולם עדיין עומדת הלכה זאת בעינה.

לגבי הטענה כי מדובר היה בשטר לביטחון, ועל הבנק היה להיות מודע לכך, הרי שהטענה לא רק שאינה מועילה לנתבעת (ואינה רלוונטית ככל שהתובע הינו "אוחז בעד ערך"), אלא שהטענה רפה עד מאוד. היות השטר לכאורה לביטחון, לא נרשמה על גבי השטר, אלא על גבי ספח השטר (דברי מר ויינברגר, שורה 9: "גם השיק הזה ניתן בלי כיתוב או הגבלה של השיר למוטב בלבד או לביטחון"), וברור כי ספח השטר אינו חלק מהשטר אשר הופקד או חלק מהשטר אשר מצוי בבסיס מחלוקת זאת. העובדה כי מדובר בסדרה של המחאות לביטחון ע"ס 360,000 ₪ אשר הופקדו, פעם אצל הנתבעת ופעם אצל הנפרעת, מרמזות על "גלגול המחאות", אולם בנסיבות עניין זה, אין צורך לקבוע האם כך הם פני הדברים, אם לאו. דברי מנהל הנתבעת, בהקשר זה, בעמ' 4 לפרוטוקול שורות 22-28, אינם מחמיאים לנתבעת, בלשון המעטה, ואולם כאמור, איני נדרש לקביעה בנושא זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ