אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' טרבי ואח'

בנק לאומי לישראל בעמ נ' טרבי ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
42279-12-11
22/01/2014
בפני השופט:
אילת דגן

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בעמ
הנתבע:
1. חוסאם טרבי
2. איאד חסן

פסק-דין

פסק דין

עניינה של התביעה, עתירת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "התובע" או "הבנק"), לחייב את הנתבעים ביתרת חוב בחשבונם, העומדת נכון ליום הגשת התביעה על סך 202,630 ₪.

במסגרת בקשת הרשות להתגונן שהגישו הנתבעים הם הודו בחוב שנוצר בחשבון העו"ש אך טענו נגד החוב שנוצר בגין הלוואה שהועמדו בחשבון. בהתאם, ביום 14/03/12 ניתן פסק דין חלקי, בגין סכום החוב בו הודו (סך של 20,833 ₪ בתוספת ריבית בנקאית בשיעור 17.65% לשנה).

לטענת התובע, בחשבונם של הנתבעים הועמדו 2 הלוואות, הראשונה מיום 10/01/11 על סך 50,000 ₪ לגביה מודים הנתבעים כי נלקחה על ידם אך טוענים כי טרם הגיע מועד פירעונה. השנייה הלוואה מיום 11/07/11 על סך 150,000 ₪ לגביה טוענים הנתבעים כי לא חתמו על כל מסמך לשם קבלת ההלוואה.

התובע טוען כי עמדת הנתבעים ביחס להלוואה הראשונה תמוהה. תשלומים ראשונים על חשבון ההלוואה נפרעו כסדרם, ברם מחודש 12/11 ועד היום התשלומים לא נפרעים כלל. בהתאם להסכם ניהול החשבון, לתובע הזכות לדרוש פירעונה המידי של ההלוואה מאחר ופיגור בתשלום אחד מתשלומי ההלוואה מעמיד לתובע את הזכות לדרוש פירעונה המלא לאלתר.

ביחס להלוואה השנייה, ההלוואה הועמדה בחשבון לבקשתם ורצונם של הנתבעים, הם אף ביקשו אותה בדחיפות. הנתבעים משכו מחשבונם כמעט את מלוא סכום ההלוואה כפי שניתן לראות בטופס המשיכה החתום ע"י הנתבע 1. הנתבעים יודעים כי מסמכי ההלוואה אינם מאותרים בסניף התובע שעשה הכל על מנת למצוא /לשחזר אותם. אך אין באי המצאת המסמך כדי לאיין את ההלוואה. מכל מקום חשיבותם של מסמכי ההלוואה פוחתת לאור הקבוע בתנאי ניהול החשבון לפיהם מסמכי הבנק ודפי הבנק יהוו ראייה לתוכנם. ואכן בדפי הבנק מופיעה ההלוואה בפועל. הנתבעים אף נשאו בתשלומים הראשונים על חשבון ההלוואה כפי שניתן לראות מדפי החשבון.

הנתבעים כאמור מודים בנטילת ההלוואה הראשונה בסך 50,000 ₪ שמועד פירעונה הינו 01/16. אך לדידם, לא היה מקום להגשת התביעה, על התובע היה לפנות אליהם, לעדכן אותם בדבר הפיגור בתשלום בטרם הגשת התביעה והם היו דואגים להסדיר את העניין. לטענתם עסקנן בחוזה אחיד, בו קיימים יחסי כוחות ופערים לא מאוזנים בין הבנק ללקוח והיה על פקיד הבנק להסביר להם חלק מהתנאים העיקריים בהסכם לרבות המשמעות של אי עמידה אחד מתשלומי ההלוואה.

ביחס להלוואה השנייה, לטענתם, לא חתמו על כל הסכם ו/או מסמך לשם נטילת ההלוואה. התובע מתעלם מכך כי לא הוצג כל מסמך המעיד על תנאי התקשרות או ההלוואה. התובע אף לא צרף תצהיר מטעם פקיד הבנק שביצע את הפעולות הנדרשות לשם מתן ההלוואה ולא הביא ככל ראייה בנוגע לנסיבות מתן אותה הלוואה.

ביחס למשיכת הכספים מהחשבון, לטענת הנתבע 1, הוא בירר עם הפקידה בבנק את יתרת הכספים בחשבונו, ובהתאם לתשובתה ביקש לבצע משיכה של כל הסכום, מבלי שידע מקור הכספים שהיו בחשבון. לגבי הנתבע 2, הוא לא ביצע משיכה של הסכום ולא קיבל סכומים כלשהם.

דיון והכרעה

הצדדים הסכימו לקבל פסק דין על סמך סיכומים בכתב והחומר שבתיק, תוך ויתור על חקירות עדים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים תצהיריהם וסיכומיהם, החלטתי כי דין התביעה להתקבל, כפי שאפרט להלן;

ההלוואה הראשונה

אין מחלוקת כי ההלוואה נלקחה על ידי הנתבעים וכי הם לא עמדו בתשלומים החודשיים. בהתאם לסעיף 13.26.1 (ב) להסכם ניהול החשבון עומדת לתובע הזכות לדרוש פירעונה המידי של מלוא ההלוואה.

למעשה לנתבעים אין טענת הגנה בענין זה. לראשונה העלו בסיכומיהם טענה לפיה אם הבנק היה פונה אליהם היו דואגים להסדיר את הפיגורים בטרם הגשת התביעה. מעבר להיות הטענה הרחבת חזית אסורה, הנתבעים לא הרימו את הנטל להוכחתה, ולא הביאו כל ראייה כי נעשתה פנייה שלהם להסדרת התשלום השוטף עם קבלת התביעה וכי התובע סרב לפנייתם. למעשה, הנתבעים מאחרים בפירעון התשלומים החודשיים באופן משמעותי וממושך, והחל מ 12/11 ועד היום לא דאגו להסדיר את הפיגורים. ההיתממות של מי שלא משלם וחושב שעל הבנק לפנות אליו ולבקש אותו לשלם את שהוא יודע שהוא חייב היא טענה מוזרה.

ויודגש כי עמידה על זכות חוזית, כשלעצמה, אינה נחשבת ברגיל לחוסר תום לב (ראו למשל: ע"א 158/80 שלום נ' מוטה, פ"ד לו(4) 793, 812 (1982)). רק במקרים מיוחדים של איחור קל בתשלום אשר לא פגע באינטרסים של הנושה הכיר בית המשפט באפשרות לטעון שסירוב לקבל קיום של חייב חרף האיחור עשוי לעלות כדי חוסר תום לב (רע"א 1233/91 ג'רבי נ' בן דוד, פ"ד מה(5) 661, 666 (1991)). לא אלה הם פני הדברים במקרה דנן.

בנוסף ראו גם קביעת כב' השופט א' גרוניס בעא 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ (ניתן ביום 03/12/06): "קשה לראות קיפוח כלשהו בהוראה חוזית המאפשרת לנושה לדרוש פירעון מידי של כל החובות המגיעים לו, כאשר החייב אינו פורע במועד סכום משמעותי" (ראו והשוו, ע"א 57/89 בנק הפועלים בע"מ נ' מכבשים הדרום בע"מ, פ"ד מה(3) 182, וכן ע"א 102/83 ל.ג.ל כרמיאל בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פ"ד מא(1) 253, 258).

ההלוואה השנייה

אני סבורה כי אין באי המצאת מסמכי ההלוואה, כשלעצמה, לאיין את נטילת ההלוואה ע"י הנתבעים ונראה כי במקרה זה עושים הנתבעים שימוש לרעה בטענה.

התובע צרף לתצהירו את תנאי ניהול החשבון ודפי החשבון. בדפי החשבון מופיע מועד לקיחת ההלוואה, סכומה וכאמור התשלומים הראשונים לפירעונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ