אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' דיצ'נקו

בנק לאומי לישראל בעמ נ' דיצ'נקו

תאריך פרסום : 09/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום חיפה
16687-07-09
05/01/2012
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בעמ
הנתבע:
ילנה דיצ'נקו

החלטה

עניין זה הועבר כעת לטיפולי, לאור פרישתה של כב' הרשמת (בדימוס) ש. פומרנץ.

בתיק זה נערך דיון ללא חקירת הצדדים, ביום 23.2.2010 ואף הוגשו סיכומי טענות, ואולם לאור חלוף הזמן ממועד פרישתה של כב' הרשמת פומרנץ, ולאור הוראות סעיף 15 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984, נבצר ממנה ליתן ההחלטה במסגרתו של הליך זה.

לפי דנ"א 21/89, אורית כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה (3) 499, בעמ' 508:

"משנכנס השופט לדון לגופם של דברים והחל בשמיעת ראיות - החלפתו בשופט אחר, אך ורק משום שתמה תקופת כהונתו, אינה רצויה כלל ועיקר ועלולה היא ליצור בעיות קשות ולגרום לתקלות לא רצויות ולעינוי הדין. לפיכך הדין הוא, ששופט שהחל בדיון במובן הנ"ל יסיים את הדיון שהחל בו, אלא אם כן נמנע הדבר ממנו, שאז, ורק אז, יוכל להמשיך בדיון - בתנאים מסוימים - שופט אחר וגם לסיימו (לשאלה אימתי יוגדר שופט כמי שנמנע ממנו להמשיך בדיון ראה: על"ע 11/86 [3]). במקרה כזה, משנמנע מהשופט להמשיך, מסורה בידי השופט המחליף הסמכות להחליט, אם מבכר הוא להמשיך את הדיון מן השלב אליו הגיע קודמו או שמוצא הוא לנכון לשמוע את העדויות מחדש (תקנה 177לתקנות סדר הדין האזרחי, רע"א 79/89 [2] הנ"ל; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 481). ראוי ומקובל במקרים כאלה שהשופט יגבש החלטתו לאחר שישמע טענות בעלי הדין בעניין. לא למותר לציין, כי השאלה אותה ישווה לנגד עיניו השופט המחליף בעומדו להחליט בין שתי האפשרויות דלעיל היא, אם בכוחו ליתן פסק-דין לאחר שיירד לעומקה של המחלוקת בין הצדדים (ראה ע"א 387/74 [4], בעמ' 357), ובכלל זה, אם יוכל לבסס מימצאים עובדתיים בדוקים על-פי עדויות שנשמעו לא לפניו אלא לפני שופט אחר, ושלו אישית לא הייתה ההזדמנות להתרשם מהן. רק אם יהיה משוכנע שהוא מסוגל לכך, יוכל להמשיך בדיון מהשלב אליו הגיע."

בנסיבות הענין, משלא נערכה חקירת הצדדים, וההחלטה ניתנת על בסיס כתבי הטענות בלבד, לא ראיתי טעם בעטיו לא ניתן ליתן את ההחלטה ע"י מותב אחר מזה אשר בפניו הוגשו כתבי הטענות.

השתלשלות ההליכים

תיק זה נפתח במסגרת ביצועה של תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, כנגד הנתבעת שהינה "ערב מוגן" לפי חוק הערבות תשכ"ז 1967, אשר לכאורה חתמה על כתב ערבות מוגבל בסכום לטובת התחייבותה של צד ג' (ליזה פרהוד ת.ז. 40565947) כלפי התובע.

על פי הנטען, כתב הערבות נחתם ביום 10.6.03, מוגבל לקרן חוב בסך 2,000 ₪.

ביום 22.10.06 ניתן פסק דין כנגד צד ג' הנ"ל, וביום 29.10.08 ניתן אישור רשם ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים כנגד צד ג' הנ"ל, כאמור בהוראות סעיף 27 לחוק הערבות.

לאור האישור כאמור, הוגשה תובענה לסכום קצוב, במסגרתו של תיק 02-10526-09-1 בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.

במענה להליכים באותו תיק הוצאה לפועל, הוגשה על ידי הנתבעת "בקשה דחופה לסגירת תיק ההוצל"פ", ועל פי המלצת כב' רשמת ההוצאה לפועל, הבקשה לסגירקת התיק הוכתרה כהתנגדות לתובענה, והענין הועבר לביהמ"ש השלום בחיפה.

ביום 23.2.2010 נתקיים דיון בפני כב' הרשמת פומרנץ, ובמסגרתו הוסכם על ידי הצדדים, כי המצהירים לא ייחקרו, מבלי שהדבר מהווה ויתור על כל טענה שהיא, וכי ההחלטה בהתנגדות תינתן על בסיס כתבי הטענות בלבד, ובהתאם הוגשו סיכומי טענות הצדדים.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי החיוב הנערב, שולם על ידי החייבת העיקרית במלואו, ולפיכך אין עוד כל מקום לדרוש ממנה כספים בגין ערבותה, לחיוב אשר נפרע.

כמו כן טוענת הנתבעת כי לא נתקיימו התנאים המקדמיים להגשת התובענה, שכן לכאורה נפלו פגמים במכתב ההתראה, והוא לא נשלח בדייקנות ודווקנות לפי הכללים המותווים בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

בנוסף לאמור, טוענת הנתבעת כי אישור בגין מיצוי הליכי הוצאה לפועל, הושג בדרך שאינה ראויה ותוך הטעיית רשם ההוצאה לפועל.

טענות התובע

התובע טוען כי לא נפלו פגמים בהליך המצאת ההתראה ויתר המסמכים אשר הומצאו בהקשר זה, וכי ממילא דאג לעדכן את מועד מסירת האזהרה לנתבעת, על מנת שלא תהא טענה בדבר אי תקינות ההליכים המקדמיים בטרם נקיטת התובענה.

מוסיף התובע, כי גם לו נפלו אי אילו פגמים טכניים בהליכים המקדמיים, אין בהם כדי לפטור את הנתבעת מערבותה להתחייבות צד ג'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ