אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' דבו אנד קו בע"מ ואח'

בנק לאומי לישראל בעמ נ' דבו אנד קו בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
11888-10-12
30/07/2013
בפני השופט:
אורי פוני

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. דבו אנד קו בע"מ
2. דוד ונטורה

החלטה

1. הנתבעת מס' 1 (להלן – החב') ניהלה חשבון בסניף שערי העיר בירושלים.

2.הנתבע מס' 2 הינו בעל המניות היחיד ומנהלה של החב'.

3. ביום 23.12.10 חתם הנתבע מס' 2 על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לסילוק הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו לתובע מאת החב'.

4.נכון למועד הגשת התביעה נותרה יתרת חובה בחשבונה של החב' ע"ס של 208,250 ₪.

5.בתצהירו בתמיכה לבקשתו לרשות להגן העלו הנתבעים את הטענות הבאות:

ראשית, הוא אינו מסכים לשיעורי הריבית וההצמדה שבהם חוייב חשבון החב', שכן כאדם דתי לעולם לא היה עושה כן, על פי תנאי היתר העסקא אין התובע זכאי לדרוש ממנו דבר, שכן החב' כתוצאה מפעילותה צברה הפסדים.

שנית, כתב הערבות עליו חתם אינו בתוקף. לעניין זה מוסיף הנתבע, כי היה ברור לו כי הוא חותם על כתב ערבות מקל ולא על כתב ערבות מכביד וזאת לנוכח העובדה כי התובע הפר את התחייבויותיו כלפיו. בין היתר, נטען כי אסור היה לתובע להעניק אשראי לחב' ובכך לגרום ליצירת החוב.

שלישית, מאחר והתובע פעל שלא כדין ובניגוד להתחייבויותיו, יש לקזז מן החוב את הנזקים שנגרמו לו עקב התנהלות התובע.

6.מחקירתו הנגדית של הנתבע עולה כי בטרם פתחה החב' את חשבונה אצל התובע היא ניהלה חשבון בבנק הפועלים. בנק הפועלים העמיד לרשות החב' אשראי ולאחר קבלת שעבוד בשווי של 900,000 ₪.

עוד העיד הנתבע כי היא החב' נותרה חייבת לבנק הפועלים סכום של 200,000 ₪.

התובע העניק לו אשראי ע"ס 180,000 ₪ שבאמצעותו הוא אמור לסגור את החוב בבנק הפועלים, כך שניתן היה להעביר את השעבוד לתובע. בפועל, הוא לא הצליח לגרום להעברת השעבוד השוטף מבנק הפועלים לתובע ואף את האשראי לא השיב.

עוד העיד הנתבע כי מאז חתימת כתב הערבות ביום 23.12.10 ועד להגשת הבקשה לרשות להתגונן הוא לא פנה לתובע והעלה בפניו כל טענה ו/או השגה כלפי כתב הערבות ואף לא ביקש לבטלו.

7.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות להתגונן להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

ראשית, על פי ההלכה הפסוקה, אדם שחתם על מסמך כמו כתב הערבות מוחזק כמי שידע את תכנו ואת התוצאות המשפטיות הנובעות מחתימה זו. לפיכך ניסיונותיו של הנתבע מלהתנער מחתימתו על כתב הערבות דינן להידחות על הסף. לא זו אף זו, הנתבע לא העלה בפני התובע ולו השגה אחת באשר לתוקפו של כתב הערבות מיום חתימתו ועד להגשת הבקשה. ככל שרצה הנתבע לבטל את כתב הערבות מסיבותיו ובהנחה שהן מוכרות בדין, הרי שעליו היה לעשות כן בתוך פרק זמן סביר. ברור כי הליך זה לא ננקט על ידו ולפיכך כתב הערבות שריר וקיים והנתבע מחוייב מכוחו.

שנית, טענת היתר עסקא הועלתה באופן סתמי ובניגוד להלכה הפסוקה. הנתבע העיד כי לפני כשנתיים נודע לו על קיום המושג מאנשים שונים. הנתבע אינו טוען כי בהיותו בעל המניות והמנהלים של החב' ובמועד חתימתו על טופסי פתיחת החשבון וכתב הערבות ביום 23.12.10 הוא ביקש ו/או דרש מהתובע להחיל את היתר עסקא על חשבונה של החב'. אף לאחר שחתם על המסמכים וקיבל אשראי מהתובע המשיך את ניהול עסקיו כרגיל בלא לפעול מול התובע בדבר החלת היתר עסקא על חשבונה של החב'. ממילא אין בתצהיר ואף לא במסגרת חקירתו הנגדית כל תשתית עובדתית לביסוס הטענה של "היתר עיסקא". כאמור, טענה זו הועלתה, לראשונה, במסגרת הבקשה לרשות להגן ולאחר הגשת כתב התביעה הדורשת ממנו עמידה בחתימתו כערב לחובות החב'.

אם לא די בכך, הרי שהנתבע, מטעמיו, נמנע מלציין מהם שיעורי הריבית שסוכמו בין הצדדים, ככל שסוכמו. שתיקתו של הנתבע בנקודה זו מלמדת כי תנאי הריבית וההצמדה נקבעו במסגרת כתב הערבות עליו חתם.

שלישית, הנתבע טען להפרות שונות של התובע. טענות אלו נעדרות כל בסיס עובדתי. יתרה מכך, אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע העמיד לחב' אשראי שטרם הושב עד היום. מכאן, שמי שהפר את מערכת ההסכמים בין הצדדים הם דווקא הנתבעים ולא התובע. אין בפי הנתבעים כל עילה שבדין הפוטרת אותם מלרשום כספים שקיבלו מהתובע ועשו בהם שימוש לצרכיהם.

רביעית, אף טענת הקיזוז דינה להידחות, שכן זו, ככל שעולה מהבקשה והתצהיר, נטענה באופן כללי וסתמי ובניגוד לדרך שנקבעה בפסיקה לצורך העלאתה.

8.לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי בידי הנתבעים הגנה ראויה כנגד התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ