אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' ביקל

בנק לאומי לישראל בעמ נ' ביקל

תאריך פרסום : 02/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום נתניה
34940-12-09
02/06/2011
בפני השופט:
גלית אוסי שרעבי

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בעמ
הנתבע:

החלטה

המבקשת הגישה התנגדות מפני תביעה לסכום קצוב ע"ס 42,574 ₪ בגין יתרת חובה בחשבון שניהלה המבקשת אצל המשיב.

יצוין כי לאחר הגשת ההתנגדות, הגישה המבקשת בקשה לתיקון ההתנגדות, ובדיון מיום 7.2.11 הסכימו הצדדים כי התצהיר המתוקן ישמש כתצהיר התומך בהתנגדות שתידון להלן.

טענות הצדדים:

בתצהיר המתוקן טענה המבקשת כי ניהלה אצל המשיב חשבון משנת 2005, כאשר החשבון הוגדר "כחשבון חייל" ומסגרת האשראי בו הועמדה לבסוף על סך 1000 ₪. המבקשת אף החזיקה בכרטיס אשראי מסוג "לאומי קארד", במסגרתו ניתנה לה מסגרת אשראי, למיטב זכרונה של המבקשת, בסך 2000 ₪ ולא ברור למבקשת כיצד הועלתה המסגרת לסך 4000 ₪ .

לאורך השנים נוהל החשבון בהתאם למסגרות האשראי ובחודש 8/08 החלה המבקשת להתגורר באילת, שם הכירה בחור עימו ניהלה מערכת יחסים רומנטית. לאחר מכן אותו בחור פעל כנגד המבקשת, לטענתה, באלימות ובכוחניות להרחקתה ממשפחתה ומחבריה, החזיק במכשיר הסלולארי שלה, לא איפשר לה לשוחח עם איש והחזיק בכרטיס האשראי שלה. לטענת המבקשת, אותו בחור "רוקן" את חשבון הבנק שלה והשתמש בכרטיס האשראי של המבקשת ללא ידיעתה וללא הסכמתה.

המבקשת, לטענתה, חששה להתנגד למעשיו של בן זוגה ובשל מסכת האלימות והאיומים שהפעיל עליה, נבצר ממנה לשלוט בכרטיס האשראי שלה.

המשיב התרשל בכך שאיפשר היווצרות יתרת חובה בחשבון העולה על מסגרת האשראי המאושרת והיה עליו לסרב לכבד את חיובי חברת האשראי. למשיב לא היה תמריץ לעשות כן, מאחר וחברת כרטיס האשראי הינה חברה הקשורה למשיב.

ביום 11.3.10 החשבון מצוי היה בחריגה ממסגרת האשראי, ולפיכך לא היה על המשיב לכבד את החיוב מכרטיס האשראי בסך 6,416 ₪ והיה על המשיב ועל חברת האשראי לחסום את הכרטיס. משלא עשה כן המשיב, בן זוגה של המבקשת המשיך לחייב את הכרטיס גם בחודשים הבאים.

העסקאות שאושרו באמצעות כרטיס האשראי אינן נושאות את חתימת המבקשת והינן מוכחשות.

המבקשת אף טענה כי ב"כ המשיב לא המציא לב"כ המבקשת את נהלי הבנק לענין זה.

המבקשת בסיכומיה חזרה על הנטען בהתנגדותה המתוקנת .

משנכנס החשבון ליתרת חובה אשר חרגה ממסגרת האשראי, היה על המשיב לעקוב אחר התנהלות החשבון, לערוך בירור עם המבקשת ולחסום את כרטיס האשראי. נוהל ניהול בנקאי תקין שפורסם על ידי המפקח על הבנקים קובע כי תאגיד בנקאי לא יאפשר היווצרות יתרת חובה בחשבון עו"ש העולה על מסגרת האשראי שאושרה, אלא במקרים ובתנאים האמורים בו.

המשיב יכול היה למנוע את החריגה ממסגרת האשראי ממועד גילוי החריגה, היינו , לכל הפחות מיום 11.3.09. יום לאחר שכובד החיוב של חברת כרטיסי האשראי, הוחזר שיק על ידי המשיב. המשיב הסתפק בשליחת מכתב המיידע את המבקשת על חריגה מהחשבון. נטען בסיכומים כי המבקשת לא קיבלה מכתב זה ובהתאם לנוהל המפקח על הבנקים לבנק עצמו היתה היכולת למנוע את החריגה. סמכות כזו אף מצויה בסעיף 4 (ד) לחוק כרטיסי חיוב. בסופו של יום הכרטיס נחסם ביום 22.4.09 ומכאן, היה באפשרות המשיב לעשות כן עוד קודם לכן.

למבקשת לא היתה שליטה על חיוב כרטיס האשראי שלה עקב גילויי האלימות והאילוץ שננקטו כנגדה על ידי אותו בחור ולמשיב היתה שליטה מוחלטת על חסימת כרטיס האשראי.

המשיב בסיכומיו טען כי הינו מחוייב לכבד את החיובים הנובעים מכרטיס האשראי והחריגה ממסגרת האשראי נכפתה עליו. אם המשיב היה מסרב לכבד את החיובים, היה על המבקשת לשלמם לחברת כרטיס האשראי.

המבקשת לא טענה כי הודיעה לחברת האשראי או לבנק כי כרטיס האשראי שלה נגנב, אלא ידעה שהכרטיס נמצא בידי אדם אחר שעשה בו שימוש, ולפיכך אין היא זכאית לקבל כל החזר בגין החיובים שנוצרו לפי סעיף 5 (ד) לחוק כרטיסי חיוב.

המבקשת אף לא פרטה מהם החיובים המוכחשים על ידה, ומאחר והתגוררה יחד עם בן זוגה, יכול וחלק מהשימוש שנעשה בכרטיס נועד אף לצרכיה שלה. לא נטען מהו הנזק שנגרם, ומכל מקום, אשמה התורם של המבקשת הוא 100% .

ההלכה היא כי אף אם הבנק אישר חריגה ממסגרת האשראי, יהיה על הלקוח לשלמה.

המבחן לאחריות המשיב מקרה בו נטען כי השימוש נעשה על ידי בן הזוג הוא, האם היה עליו כבנק סביר לחשוד בשימוש לא מורשה מצד הצד השלישי. המשיב פעל כדין וכבנקאי סביר, שכן לאחר החיוב הראשון שנוצר בחשבון בחריגה ממסגרת האשראי בחודש מרץ 2009, פנה המשיב בכתב אל המבקשת לשם טיפול בחריגה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ