אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בעמ נ' אוחנה

בנק לאומי לישראל בעמ נ' אוחנה

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
5331-10-11
26/12/2013
בפני השופט:
ריאד קודסי

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
דוד אוחנה

החלטה

רקע:

ענייננו בתביעה שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבע בהיותו ערב להלוואה שנטלה חב' "מונה מי עיצובים בע"מ" (להלן: "החייבת") מידי התובע (להלן: "הבנק"), זאת לאחר שניסיונות הבנק לגבות את החוב שנצבר כתוצאה מפיגור החייבת בתשלומי ההלוואה, לא צלחו.

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וביום 18.11.12 דחיתי את הבקשה לאחר ששוכנעתי כי, הנתבע (להלן: "המבקש") לא הצביע על הגנה לכאורה מפני התביעה, אף לא דחוקה, היות וסברתי כי כל טענותיו מתמצות בתקיפת החלטת ראש ההוצל"פ לעניין מיצוי ההליכים כנגד החייבת, טענה שאין בה כדי להעניק למבקש רשות להתגונן.

על יסוד האמור, ביום 25.11.12 ניתן על ידי פסק דין לפיו קיבלתי את התביעה וחייבתי את הנתבע לשלם לתובע סך של 75,466 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

ביום 23.12.12 הגיש הנתבע לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין (ע"א 47121-12-12) במסגרתו

עתר לביטול פסק הדין על מנת ליתן לו יומו בבית המשפט. ביום שנקבע לדיון בפני כב' השופט יונתן אברהם, הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין לפיה, הערעור יידחה ביחס לטענה בדבר אי מיצוי ההליכים כנגד החייבת, ויתקבל ביחס לטענה לפיה הכתב הערבות עליו חתום הנתבע הינו בבחינת חוזה מקפח, וביחס לטענה הנוגעת לאי ידיעתו של הנתבע אודות הליכי ההוצאה לפועל. ביחס לשתי הטענות הללו, נקבע כי יוחזר הדיון לבית משפט קמא.

ביום 31.10.13 התקיים בפניי דיון במהלכו סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ לאחר שהסכימו כי אין צורך בחקירה נוספת של הנתבע.

דיון:

כבר בראשית הדברים אציין כי, על אף שהחלטתי מיום 18.11.12 התמקדה בטענת הנתבע לעניין אי מיצוי הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייבת ולנוכח טענה זו דחיתי את בקשת הרשות להתגונן, לא נעלמו מנגד עיניי יתר טענותיו של הנתבע כנגד התביעה, אף אם לא פורטו בהחלטתי.

אם כן, השאלה הניצבת בפניי כעת היא, האם הנתבע הצביע על הגנה לכאורה מפני התביעה, זאת ביחס לשתי הטענות הבאות:

הנתבע לא קיבל הודעה מהבנק לפיה החייבת חדלה לשלם את חובה לבנק ובכך הפר הבנק את הוראות חוק הערבות לעניין חובת היידוע לערב.

כתב הערבות עליו חתום הנתבע הינו בבחינת חוזה אחיד הכולל בחובו תנאים מקפחים.

לאחר שבחנתי את טענות הנתבע הנ"ל כפי שפורטו בבקשת הרשות להתגונן ולאחר שעיינתי בחקירת המצהיר מיום 26.6.12 ובסיכומי הצדדים מיום 31.10.13, הגעתי למסקנה לפיה הגנת הנתבע הינה הגנת בדים שאין בה כדי להעניק לו רשות להתגונן מפני התביעה.

אשר לטענה הראשונה, הנתבע טוען כאמור כי, לא קיבל הודעות מהבנק לעניין חובה של החייבת ובדבר הבקשה שהגיש למיצוי ההליכים נגדה, אלא שטענה זו, לטעמי, אינה טענה שעשויה לזכותו ברשות להתגונן. הסיבה שבשלה הגעתי למסקנה זו נעוצה בעובדה שקבלת טענה זו עשויה להביא לתוצאה לפיה פסק הדין שניתן על י די ראש ההוצל"פ לעניין מיצוי ההליכים אינו תקין, ולכן, היות ואינני יושב כערכאת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, אין בידי לקבל טענה זו. תביעת הבנק הוגשה נגד הנתבע לאחר שניתן פסק דין נגד החייב העיקרי ומכאן שהתגבשו התנאים להגשתה.

אשר לטענה השנייה, לאחר שעיינתי בסעיפים אשר לטענת הנתבע הינם בבחינת תנאים מקפחים, הגעתי למסקנה לפיה, סעיפים אלה אינם מקפחים כלל ועיקר. סעיף בחוזה לפיו כל רישום של הבנק יהיה ראיה לאמיתותו אכן קובע כי, מסמכי הבנק יהוו "ראיה לכאורה" לקיום החוב, אולם אין הוא חוסם את דרכו של הנתבע ואין הוא מונע ממנו את האפשרות להתגונן או להביא ראיות לסתור, כך שאין לראות בסעיף זה כתנאי מקפח בחוזה אחיד (ראה - ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, מה (3) 188). גם ביחס לסעיף המאפשר לבנק להעמיד את יתרת ההלוואה לפירעון מידי בכל עת, לא מצאתי משום תנאי מקפח, שכן הבנק רשאי לעשות כן במידה והחייב העיקרי אינו עומד בתשלומי ההלוואה.

היות וכך, המסקנה היא, כאמור, כי הנתבע לא הצביע על הגנה לכאורה מפני התביעה שהוגשה נגדו ולכן דין בקשת הרשות להתגונן- להידחות.

יובהר בזאת, סכום ההוצאות אשר נפסק לטובת התובע בהחלטתי מיום 18.11.12 העומד ע"ס 2,000 ₪, נותר על כנו.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ