אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ סניף שער העיר נ' ושצ'ינסקי

בנק לאומי לישראל בע"מ סניף שער העיר נ' ושצ'ינסקי

תאריך פרסום : 27/10/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום הרצליה
8324-01-11
23/10/2011
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ סניף שער העיר
הנתבע:
לב ושצ'ינסקי

החלטה

(בקשת רשות להתגונן)

התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה כספית על סך 73,897.23 ₪ בגין יתרת חובה שהצטברה בחשבון אותו ניהל הנתבע אצל התובע.

הנתבע אינו מכחיש כי אכן פתח חשבון אצל התובע ביום 16.9.99 אולם הוא טוען כי עד ליום 27.12.10 לא יזם התובע כל הליך לגביית החוב ולכן התביעה התיישנה או, למצער, הוגשה בשיהוי בלתי סביר. לטענתו, יום הדרישה הראשונה לנתבע הוא יום התגבשות העילה לצורך קביעת המועד שממנו יימנו הימים לצורך קביעת מרוץ ההתיישנות. הנתבע מכחיש את החוב הכחשה כללית וכן טוען כי אין להתייחס לשיעור חישוב הריבית בשלב זה.

בחקירה הנגדית העיד הנתבע כי פתח את החשבון בתאריך האמור ועזב את הארץ באוקטובר 2000 ושב רק בשנת 2009. הוא אינו זוכר שהיה לו חוב לבנק וכשהוצג לו דף חשבון ממנו עולה כי באוקטובר 2000 עמדה יתרת החובה בחשבון על סך כ – 45,000 ₪ והוא נשאל איך התכוון לסלק את החוב טען כי לאור חלוף הזמן אין הוא יכול לזכור.

דין הבקשה להתקבל.

על פי הוראות סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין הינה שבע שנים, ותחילתה ביום שבו נולדה עילת התובענה. על פי ההלכה הפסוקה, היום שבו נולדה עילת התובענה הוא היום בו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו מצד הנתבע. כך, "מועד זה כפי שפורש בפסיקה הוא המועד שבו מצוי בידי התובע "כוח תביעה קונקרטי", שפירושו, אפשרות ממשית להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש, ככל שהתובע יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי והביסוס המשפטי של תביעתו" (ראו: ע"א 10591/06 ‏ רפאל יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ).

בפסק הדין הידוע בד"נ 32/84 עזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' ISRAEL BRITISH BANK (LONDON) (IN LIQUIDATION) , פ"ד מד(2) 265, נדונה סוגיית עיתוי התגבשותו של חיוב, לעניין חישוב תקופת ההתיישנות, ובין היתר, נדונה השאלה, מה הדין אם הצדדים קבעו ביניהם, באופן מפורש, כי מועד קיום החוב הוא "עם דרישה". כב' הנשיא ברק קבע, כי על פי עקרונות משפט כלליים, התשובה צריכה להיות כי מועד קיום החיוב, וממילא גם המועד שבו נולדה עילת התביעה, ייקבע על פי הפירוש הראוי של הדיבור "עם דרישה" בו נקטו הצדדים. כב' הנשיא ברק קבע, כי המשמעות המתבקשת היא, כי מועד החיוב יתגבש עם דרישת הנושה כלפי החייב, ואם הנושה לא דרש פירעון מהחייב, הרי שלא הגיע מועד קיום החיוב, ולא מתחיל מירוץ ההתיישנות. כלומר, הביטוי "עם דרישה" ממלא שני תפקידים מצטברים- הוא קובע את מועד התגבשות החיוב וכן קובע תנאי להתגבשותו, כך שאין החייב חייב בפירעון בטרם דרישה, והדרישה חייבת להיעשות בתוך זמן סביר.

העיקרון להצגת דרישת הפירעון בתוך זמן סביר, מעוגנת בשלושה עקרונות כלליים:

מטרת דיני החוזים היא להגשים את ציפייתם הסבירה של הצדדים, מתוך הנחה, כי אם נוצר חוב, הציפיה הסבירה אינה להשבתו המיידית, אלא להשבתו תוך זמן סביר.

אם נקבעה פעולה שיש לבצעה ולא נקבע זמן לביצועה, הרי שהמועד לביצוע הוא בתוך זמן סביר.

על פי עיקרון תום הלב, משניתנה הלוואה, ולא נקבע זמן לפרעונה, הרי שיש ליתן לחייב זמן סביר כדי לפרעה.

בנוסף, נקבע כי תקופת ההתיישנות נמנית עם מתן הדרישה, או עם חלוף הזמן הסביר להעלאתה, וכלשון כב' הנשיא ברק:

"דעתי הינה, איפוא, כי בחוב שפרעונו עם דרישה, הדרישה היא יסוד בגיבוש מועד הפרעון, ותקופת ההתיישנות אינה מתחילה אלא עם מתן הדרישה. בחוב שלא נקבע בו מועד פרעון, פרעונו תוך זמן סביר לאחר יצירתו, במועד שהנושה מודיע עליו לחייב. הן הדרישה (בחוב שפרעונו עם דרישה) והן ההודעה (בחוב שלא נקבע בו מועד פרעון) חייבים להתבצע בתוך זמן סביר מהיוצרות החוב. דין זה עולה בקנה אחד עם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים מזה ועם הטעמים המיוחדים העומדים ביסוד ההתיישנות מזה...מה הדין אם הנושה אינו דורש פרעון החוב בתוך הזמן הסביר? נראה לי כי התשובה על כך הינה, כי מועד הפרעון מתגבש עם חלוף הזמן הסביר שבו היתה הדרישה או ההודעה צריכה להנתן. כאשר נקבע בהסכם שבין הצדדים כי מועד הפרעון הוא "עם דרישה",

והדרישה לא באה בתוך זמן סביר, יש לראותה כאילו ניתנה תוך אותו זמן...משבא הזמן הסביר לסיומו, שוב אין צורך בדרישה נוספת של הנושה, שכן עתה יודע כבר החייב כי מועד הפרעון הגיע, ותקופת ההתיישנות תחל מאז".

(ראו גם בש"א (ירושלים) 7081/04, פש"ר 211/01 עמותת משתכני הר שמואל נ' פלד).

מן הכלל אל הפרט: סבורני כי הטענות בדבר התיישנות ושיהוי לא הופרכו. התובע צירף לסיכומים דפי חשבון מהם עולה כי בחשבון היתה פעילות עד חודש אוגוסט 2003 (בעיקר פעילות שיקים). התביעה הוגשה ביום 5.1.2011. גם אם אניח כי הפעילות היתה עד ליום 1.9.2003, וכי חודש לאחר מכן הינו פרק זמון סביר להוצאת דרישה לנתבע לפרעון החוב (קרי 1.10.2003) הרי שלמן מועד זה ועד למועד הגשת התביעה חלפו למעלה משבע שנים.

בהתאם להלכה הפסוקה לעיל ומאחר שהתביעה הוגשה לכאורה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות הרי שבהחלט יש מקום עקרוני לטענות ההתיישנות והשיהוי. ההכרעה בעניין דורשת בירור עובדתי נוסף, לגבי נסיבות עיתוי משלוח מכתבי הדרישה והגשת התביעה.

אמנם, הנתבע לא ציין בתצהירו כי עזב את הארץ ושהה בחו"ל במשך 9 שנים, אולם יש לראות בתשובותיו בחקירה הנגדית משום השלמת האמור בתצהירו. וכידוע, יכולות התשובות בחקירה נגדית להשלים את שהחסיר הנתבע בתצהירו. גם אם הנתבע שהה בחו"ל עדיין יכול היה הבנק לנסות לאתרו ולהמציא את כתב התביעה בין באמצעות תחליף המצאה, או המצאה מחוץ לתחום, או הבאת הדרישה לידיעתו באמצעות בני משפחה בארץ. פעולות אלו דורשות בירור עובדתי, כלומר, מה עשה הבנק כדי לנסות ולאתר את הנתבע על מנת שיוכל לממש את זכות התביעה שלו, או שמא, ייתכן ולא עשה כלום במשך כל אותה תקופה.

מסיכומי התובע עולה כי הוא לא ידע כלל כי הנתבע עזב את הארץ, והדבר מחזק את הצורך בבירור השאלה מה עשה הבנק לאורך השנים עד הגשת התביעה. הרי לכאורה, לא היתה לבנק ידיעה פוזיטיבית כי הנתבע אינו בארץ ומכאן שלא היתה מבחינתו הסובייקטיבית כל הצדקה להמנע ממימוש זכותו בתוך תקופת ההתיישנות. זאת ועוד: הנתבע העיד כי שב ארצה בחודש אוקטובר 2009, ואילו היה בנק פועל בשקידה סבירה, ייתכן ויכול היה להמציא את התביעה והדרישה לפחות בסמוך למועד זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ