אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קדמני הובלות וסחר בע"מ

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קדמני הובלות וסחר בע"מ

תאריך פרסום : 21/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חדרה
25670-05-10
21/02/2011
בפני השופט:
קרן מרגולין-פלדמן

- נגד -
התובע:
קדמני הובלות וסחר בע"מ
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

1.בפניי התנגדות לביצוע שטרות, במסגרתה טען המבקש כי השטרות נשוא תיק זה נמסרו על ידי המבקשת לצד ג', אדם בשם מר דאוד חורי (להלן: חורי), בתחילת שנת 2009, ביחד עם שטרות אחרים מעותדים של המבקשת ושל לקוחותיה, במסגרת עיסקאות ניכיון שבהן הייתה אמורה המבקשת לקבל תמורה מאת מר חורי.

לטענת המבקשת, מר חורי הודיע לה טרם מועד הפירעון של השטרות, כי השטרות נגנבו ממשרדו וביקש לבטל את השטרות.

המבקשת טוענת כי נוכח הודעת מר חורי, אשר נמסרה טרם שנתקבלה תמורה בעד השטרות מאותו צד ג', פעלה לביטול השטרות והודיעה ללקוחותיה, ששטרות שלהם נמסרו אף הם למר חורי, לפעול באותו אופן.

משנגנבו השטרות כאמור, טרם שניתנה תמורה במסגרת עיסקאות הניכיון, מבקשת המבקשת לטעון כי מדובר בכשלון תמורה מלא.

עוד טוענת המבקשת כי לא ידוע לה כיצד התגלגלו השטרות לידי המשיב, וליתר דיוק, לידי חברת "מ.מ. יבולי התבור (1995 ) בע"מ" מי שנחזית להיות הנפרעת על פי השטרות, והחתומה על גב השטרות כמסבה.

לטענת המבקשת, משניטלו השטרות לאחר הגניבה על ידי מאן דהוא, מבלי שבוצעה מסירה כדין של השטרות על ידי מי שהוא בעל זכות בהם, למעשה, לא ניתן לחייבה בגינם.

עוד טוענת המבקשת כי מבירור שערכה עולה שחברת "מ.מ יבולי התבור (1995) בע"מ" (להלן- החברה) מנהלת את חשבונה אצל המשיב , והשטרות נמסרו למשיב ככל הנראה במסגרת ניהול ענייניה החשבונאיים של החברה אצלו.

לטענת המבקשת, עוד עלה מהבירור שערכה כי החברה מצויה בקשיים רבים מזה זמן, וביום 9.6.2009 אף הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים.

המבקשת טוענת כי יש בדברים אלו כדי ללמד שהמשיב ידע אודות מצבה הכלכלי הקשה של החברה, ואם קיבל לידיו שטרות משוכים לטובת החברה מבלי לברר הכיצד התגלגלו לידיה שטרות בסכומים כה גבוהים, והאם נדרשת ליתן תמורה כלשהי בעדם, ותוך שידוע לו היטב כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לשם פירעון אותם שטרות, הרי שפעל בקבלת השטרות לידיו בחוסר תום לב, באופן המשמיט את הקרקע תחת האפשרות שייחשב כאוחז כשורה.

טענה נוספת שהעלתה המבקשת נוגעת לאי המצאת מסמכים לידיה, ובהקשר זה גרסה כי המשיב נמנע מלמסור לידיה מסמכים הנוגעים לעסקאות הקשורות בשטרות.

2.בעל המניות במבקשת נחקר על תצהירו, הבהיר כי היו מס' עסקאות עם מר חורי, וכי נתן הוראת ביטול לבנק טרם שנכנסה ההגבלה על החשבון לתוקף. המצהיר לא ידע לומר באילו מועדים נערכו העסקאות, מתי נגנבו השטרות, מתי קיבל הודעה בעניין ממר חורי ומתי הודיע לבנקים הנמשכים הודעת ביטול ביחס לשטרות.

3.המשיב טען כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן בטענה שעסקת היסוד, אשר ביחס אליה טענה המבקשת כי לא ניתנה כל תמורה, אינה מפורטת כנדרש, ומשלא פורטה, אין ליתן בגינה רשות להתגונן.

המשיב מבהיר כי טענתה של המבקשת ביחס לעסקת היסוד הינה כי בגין השטרות נשוא תיק זה בוצעה עסקת ניכיון ,לפיה אמורה הייתה להתקבל תמורה ולא התקבלה.

המבקשת לא הבהיר מהי התמורה שאמורה הייתה להתקבל, מה שיעור הריבית המוסכמת, מתי אמורה הייתה התמורה להתקבל, כמה עסקאות התבצעו בין הצדדים, וכיוצ"ב.

המשיב טוען כי חוסר הפירוט בולט במיוחד, שעה שבחר לחקור את העד וליתן לו את ההזדמנות להשלים פרטים וגם אז נותרו הדברים מעורפלים.

כך, ניתנה למצהיר הזדמנות להשלים פרטים לעניין מועד מסירת השיקים למר חורי, מס' העסקאות שבוצעו, מועד גניבתם מאותו צד ג', מועד מתן הוראת הביטול, וכיוצ"ב.

לשיטתו, התלונה שהוגשה למשטרת ישראל מעידה לכאורה על מסירת הודעה בדבר ביצוע הגניבה רק בחודש יולי 2009, שעה שבתצהיר מתייחס נציג המבקשת לעיסקה שבוצעה בתחילת שנת 2009, והשטרות נשוא תיק ההוצל"פ חוללו בציון אכ"מ או מוגבל ולא בציון כי ניתנה הוראת ביטול.

4.המבקשת ביקשה, טרם שתינתן החלטה, להמציא לעיוני החלטות שניתנו על ידי ערכאות שונות בסוגיה נשוא המחלוקת שבין הצדדים, והמשיב לא התנגד וביקש אף הוא להציג החלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בתל אביב, ביחס למסכת עובדתית דומה.

5.לאחרונה ריכז ביהמ"ש העליון את ההלכות הנוהגות בסוגית בקשות הרשות להגן, והבהיר כי מקום שמועלית הגנה ולו הדחוקה ביותר - יש ליתן רשות להגן, וזאת אף אם מדובר בטענה שסיכויה להתקבל נמוכים הם, וכך נקבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ