אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סריגי ציביאק בע"מ ואח'

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סריגי ציביאק בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/06/2011 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2079-05-11
23/06/2011
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. סריגי ציביאק בע"מ
2. בנק דיסקונט בע"מ
3. בנק הפועלים בע"מ

פסק-דין

פסק דין

לפני ארבעה ערעורים הנוגעים להחלטת כב' הרשמת אסתר נחליאלי חיאט מבית משפט זה אשר ניתנה ביום 20.3.11 המתייחסת לשומת הוצאות אותה ערכה לפי הוראת בית משפט זה (כב' השופטת פלפל) בפסק דין בו אוחדו ארבע תביעות כספיות. שלוש מהן של סריגי ציביאק בע"מ (בפרוק) – (להלן:"התובעת") כנגד בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט (להלן:"הנתבעים"), והרביעית תביעת בנק לאומי כנגד הערבים יוסף ז"ל ורחל ציביאק (בטעות נכתב בפסק הדין דוד).

הערעורים הוגשו על ידי שלושת הבנקים, כל ערעור בנפרד ועל ידי התובעת.

בהתייחס לתביעה של בנק לאומי כנגד הערבים אין ערעור.

לציין כי אמנם התביעות אוחדו, אך סכומי התביעה כלפי כל אחד מן הנתבעים (בתביעות התובעת כנגד הבנקים) כמו גם הבסיס לחיובם בדין והסכומים שנקבעו בפסק הדין לגבי כל אחד מהנתבעים הם שונים.

לפיכך ולכאורה ובכפוף למה שיאמר להלן גם ההתייחסות לגבי חיובם בהוצאות בגדר שומת ההוצאות שנערכה היתה צריכה להיות פרטנית ולא היה מקום לחייבם בחיוב מאוחד ולחלק את החיוב שווה בשווה בין שלושתם.

כך לדוגמא גם אם נקבל את פרשנות כב' הרשמת לגבי מוגבלותה במקרה דנן להפעיל שיקול דעת לגבי סכום האגרות נוכח הוראת תקנה 513 (1) לתקנות האגרות, לא היה מקום לחייב כלל את בנק הפועלים לשאת בתשלום אגרה כלשהי משום שלגבי התביעה כנגדו היתה התובעת פטורה מתשלום אגרה. במילים אחרות לא היתה הוצאה כזו בהתייחס אליו.

בפסק הדין מכוחו הועברה שומת ההוצאות לדיון בפני כב' הרשמת מיום נקבע על ידי כב' השופטת פלפל (להלן:"פסק הדין") כדלקמן:

"לענין תביעת בל"ל נגד דוד ורחל ציביאק - הנ"ל ישלמו לבל"ל הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

בנוסף ישלמו הבנקים הנתבעים בחלקים שווים את הוצאות המשפט אותם ישום הרשם".

כב' הרשמת קבעה בהחלטתה נשוא הערעור כי "בהעדר הוראה אחרת בפסק הדין של בית המשפט אין המזכיר או הרשם מוסמכים להפחית מהוצאות אלה (ראו א. גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי מהדורה 10 742; רע"א 2993/04 בנק המזרחי נ' לונדנר ואח')".

כב' הרשמת לא נימקה מדוע לטעמה הוראה זו של בית המשפט בפסק דינו היא בגדר הוראה שאיננה כוללת הוראה אחרת כמשמעה ברישא של תקנה 513 (1).

אמת ניתנת להאמר ובכל הכבוד הראוי כי גם בהחלטת בית המשפט העליון מפי כב' השופטת פרוקצ'יה ב- רע"א דלעיל, לא מצאתי נימוק מדוע בנסיבות שפורטו שם לא ניתן היה לראות במילים "ישום הרשם" משום הוראה אחרת.

בין כה וכה דומה עלי על פי כלל הנסיבות האופפות את המקרה דנן ושנפרשו בפני כי כוונת כב' השופטת פלפל במילים "ישום הרשם" (שאינן מופיעות לענין ההוצאות שנקבעו לגבי הערבים) היתה והינה שכב' הרשם יפעיל גם יפעיל את שיקול דעתו בקובעו את ההוצאות. זאת לא רק על פי הבחינה הלשונית של המילה "ישום" גרידא, כי אם משום מורכבותן של ההוצאות שהוצאו בהתייחס לגלגולם של התביעות. כאמור, תביעות התובעת נגד הבנקים אמנם אוחדו, אך בכל אחת מהן סכום התביעה היה שונה, תרומת העדים היתה שונה, הסכומים שנפסקו בסופו של דבר היו שונים וכיוצ"ב.

ברי, כי אם היתה כב' השופטת פלפל מתכוונת לחישוב טכני של ההוצאות לא היה צורך בהעברת הענין לכב' הרשמת על מנת שתשום אותן. בפרט שנראה על פני הדברים שחישוב טכני בנסיבות המקרה דנן, כפי שנעשה מקפח את הנתבעים מפני שאיננו נגזר מתוצאות פסק הדין וכלפי כל אחד מהנתבעים בנפרד. מה שבוודאי לא היה בכוונת בית המשפט לעשות בפסק דינו. אחרי ככלות הכל לו התכוון בית המשפט לחישוב טכני בלבד יש להניח שהיה כותב בפסק דינו שהנתבעים ישאו באגרת המשפט ובשכ"ט המומחים בתיק, או קובע את סכום ההוצאות בעצמו כרובנו. מן הסתם גם לא היה מעסיק גם את כב' הרשמת שאיננה מכירה את התיק על בוריו ומורה לה לשבת על המדוכה ולשום את ההוצאות במקומו.

לפיכך אני מבטלת את שומת ההוצאות שערכה כב' הרשמת באשר לסכום האגרות והתשלום בגין חוות דעת שגיא, והענין מוחזר לכב' הרשמת על מנת שתשום את ההוצאות תוך הפעלת שיקול דעתה. קרי, שהיא יוצאת מהנחה שהחלטת בית המשפט כוללת את ההוראה האחרת הנדרשת על פי תקנה 513(1).

בהתייחס לשני רכיבים אחרים שנקבעו בהחלטה הוצאות על כרטיסי טיסה וצילומים.

בענין זה הפעילה כב' הרשמת את שיקול דעתה ולא מצאתי מקום להתערב בו.

ההלכה היא שלכב' הרשם של בית משפט זה שיקול דעת נרחב באשר לקביעת ההוצאות ואין מקום להתערב בו אלא אם כן הוא נושא עימו פגם מהותי שלא ניתן להשלים עימו ואין זה המקרה שבפני.

אינני פוסקת הוצאות הדיון בערעורים דנן אך מבטלת את ההוצאות שקבעה כב' הרשמת בהחלטתה נשוא הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ