אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סנמאר מחשבים מיכון וציוד משרדי (1994) בע"מ ואח'

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' סנמאר מחשבים מיכון וציוד משרדי (1994) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
6967-03-11
18/07/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
הנתבע:
1. סנמאר מחשבים מיכון וציוד משרדי (1994) בע"מ
2. סעיד עאבד (ניתן פס"ד)
3. מוחמד סעדינתבע 3

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע מס' 3 למתן רשות להתגונן בפני התובענה אשר הוגשה כנגד הנתבעים.

התובענה

התובענה אשר הוגשה, הינה תובענה כספית בסדר דין מקוצר, ע"ס 2,191,998 ₪, סכום הנובע מיתרת חוב בלתי מסולקת בשני חשבונות בנק אשר נוהלו על שם הנתבעת מס' 1 אצל התובע, חשבונות, חשבון 108000/67, וחשבון 173500/30.

על פי המתואר בכתב התביעה, התובע העניק לנתבעת 1 אשראי בהיקפים של מעל 5,000,000 ₪, ואולם התובענה הוגשה בגין יתרת החוב השוטפת של הנתבעת 1 בלבד (ולא על מלוא סכום האשראי הוענק לנתבעת 1). עוד מציין התובע, כי הנתבעים 2 ו- 3 חתמו יחדיו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, להתחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובע.

כתב התביעה נסמך על דפי חשבון של שני החשבונות, המעידים על יתרות החוב כמתואר לעיל, יתרת חובה (ללא הלוואות/אשראי) של 796,067 בחשבון הראשון, ויתרת חובה של 1,395,931 ₪ בחשבון השני, וכן על הסכם להסדרת חוב מיום 5.3.2004.

טענות הנתבע

הנתבע מס' 3 הגיש בקשה למתן רשות להתגונן בפני התובענה. לטענתו של הנתבע, התובענה הוגשה בחוסר תום לב ובשיהוי, כאשר תוצאת השיהוי הרב אשר ננקט בהקשר זה, הינו תפיחתו של החוב וצבירת ריבית ניכרת מאוד על החיובים המוטלים עליו.

כמו כן טען הנתבע כי במסגרת קריסת עסקיה של הנתבעת 1, הועברו לב"כ התובע תיקי גבייה בכמות ניכרת ורבה מאוד, בהיקף מצטבר של 2,155,773 ₪, וכן ננקטו הליכי גבייה בנוגע לתיקי הוצאה לפועל נוספים אשר הזכויות לגביהם הומחו לתובע, בהיקף מצטבר של 794,655 ₪ , כאשר התובע לא גילה מהו היקף הכספים אשר נתקבלו בידיו מכח אותם הליכי גבייה.

בנוסף להליכי הגבייה, העלה הנתבע 3 טענות באשר לחובת הקטנת החיוב מטעם התובע בגין מימוש כלי רכב אשר היו משועבדים לטובת יתרת החוב בחשבון כאמור, ומימוש כספים (קרן השתלמות) אשר לא נגרע מהחיוב הנטען.

לאור כל אלו סבור היה הנתבע מס' 3, כי יתרת החוב אשר מוצגת בפניו כעת הינה שגויה מעיקרה ולא מדויקת, ומוצדק ליתן לו רשות להתגונן בפני התובענה, לצורך עריכת הבירור העובדתי הנדרש בהקשר זה.

דיון והכרעה

לאחר בחינת טענות הצדדים, נגעתי לכלל מסקנה כי מוצדק במקרה זה ליתן לנתבע 3 רשות להתגונן בפני התובענה, ואבהיר טעמי:

אין חולק, כי התובענה הוגשה שש שנים, אחד עשר חודשים ו- 28 ימים לאחר המועד בו נכרת הסכם להסדרת החוב. הנתבע 3 נשאל לגבי עמידת החברה בהסכם הסדר החוב, ואישר כי לא בוצע כל תשלום מכח אותו הסדר חוב; משמע, ההסכם הנ"ל הופר זמן קצר לאחר כריתתו, בעוד התובע נמנע מלנקוט בהליך עד קצה גבול תקופת ההתיישנות.

צודק הנתבע 3 בהקשר זה, כי החוב הנטען כעת, מכיל חיוב אשר רובו מושתת על חיובי ריבית חריגה משך כמעט שבע שנים, מבלי שבוצעה כל פעולה בחשבון – למעט גריעתם של כספים אשר נגבו.

הגשת התובענה בשיהוי כה ניכר, בהחלט מעוותת את התוצאה המתמטית הנקובה בדף החשבון, והדבר מצדיק בחינת החיוב לגופו של עניין.

אוסיף, כי לכאורה הומחו לתובע זכויות לגבות כספים בהיקף של כמעט 3 מיליון ₪. כתב התביעה שותק בהקשר זה, ולמעשה גם לאחר סיכומי טענות הצדדים, נותרה השאלה מהו היקף הכספים אשר נגבה מכח הזכויות אשר הומחו, ללא פתרון של ממש.

צודק ב"כ התובע כי הפער שבין החיוב על בסיס מלוא מסגרת האשראי (שהינו כ- 5,100,000 ₪) לסכום אשר נתבע, עומד על כשלושה מיליון ₪ - וגם אם נפחית את מלוא שווי הזכויות אשר הומחו (מבלי שתיאמר מילה על היקף הגבייה מתוך סך זה), עדיין יתרת החוב המצטברת עולה על הסך הנתבע – ואולם שני ליקויים מצאתי בהקשר זה: (א) הואיל וכתב התביעה לא רק שמצניע הוא את נושא המחאת הזכויות, הרי שבסעיף 4 לכתב התביעה מציין התובע כי יתרת החוב גבוהה והוא שומר לעצמו זכות לתבוע כספים נוספים בהמשך (אם כי ייאמר, כנראה שעילת התביעה התיישנה עם חלוף הזמן), קרי התובע טרם קיזז, אולם במענה להגנה מאפשר הוא קיזוזם של הסכומים (ב) ככל שיבוצע הקיזוז כאמור, הרי שיתרת החוב שנותרה כוללת שבע שנות ריבית חריגה, וככל שנתרשם שהשיהוי יש בו ממש, הרי שהחיוב הכולל יהא נמוך מהסך הנתבע כעת.

לגישתי, על התובע היה למסור מידע נוסף, מלא וראוי, וכאשר התובע מצניע גביית כספים, תוך שהוא גובה ריבית ניכרת משך שנים, ומציין (ללא בדיקה, ללא תצהיר וללא הוכחה של ממש) שכל הסכומים אשר נגבו הופקדו לחשבון הבנק של החברה, אין בכך די כדי להפוך את החיוב לחלוט וברור מעבר לכל סיכוי של הגנה.

תדפיסי החשבון אשר הוגשו על ידי התובע (מוצג מש/1) מעידים על ביצוען של הפחתה, אולם אינם מעידים הם על כי כל אשר נגבה הופחת מיתרת החוב, ובהקשר של גביית ריבית חריגה, לא הוכח כי התשלומים נזקפו במועד הנכון והראוי (ולכך ישנה השפעה על החיוב הסופי).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ