אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ נ' יונה ואח'

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' יונה ואח'

תאריך פרסום : 15/10/2011 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
4230-07
10/10/2011
בפני השופט:
יעקב צבן

- נגד -
התובע:
יצחק מולכו
הנתבע:
1. תמר יונה
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם

החלטה

1. בקשת המנהלים המיוחדים להורות על פסיקת שכרם בגין מימוש נכסי תמר יונה (להלן: "החייבת") והחזר הוצאותיהם.

המחלוקת בין המנהלים המיוחדים לכנ"ר נוגעת בעיקר למסלול לפיו ייקבע שכר הטרחה – האם שכר מימוש על-פי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות החברות"), או שכר חלוקה בהתאם לתקנה 8א. הכנ"ר למעשה לא הביע עמדה בשאלה זו, אך העלה הסתייגויות באשר לבסיס חישוב שכר החלוקה, אשר הופכות מסלול זה כמעט לחסר משמעות כספית. עיקר טענותיה של החייבת הינן כי אין לפסוק למנהלים המיוחדים שכר, לאחר שזה נפסק כבר לכונס הנכסים מטעם הנושה המובטח ובמיוחד נוכח העובדה כי הצדדים ביטלו בהסכמה את צו הכינוס שניתן כנגד החייבת וממילא המימוש לא נעשה במסגרת של חדלות פרעון. מעבר לכך, העלתה החייבת טענות בנוגע לגובה השכר שנתבע. המנהלים המיוחדים מצידם חלקו על מעמדה של החייבת בבקשה זו. ייאמר מעתה כי לא מצאתי ממש בטענות החייבת ולכן לא ראיתי מקום לדון בשאלת מעמדה.

2. בהתאם להסדר שהושג במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על-ידי החייבת על צו הכינוס שניתן נגדה (ע"א 1969/08; נספח 1 לתשובת המנהלים המיוחדים מיום 5.9.11; להלן: "ההסדר"), הוסכם, בין השאר, כי הכספים המצויים בידי הכנ"ר יחולקו בכפוף לתשלום שכר טרחת בעלי התפקידים (פיסקה 5 להסדר). משכך, היה מקום לומר כי ביצוע ההסדר נכנס אף הוא למסגרת הליכי חדלות הפרעון אף כי פורמלית הצו בוטל, ובכל מקרה, הוסכם כי חלוקת הכספים תיעשה בכפוף לתשלום שכר טרחת בעלי התפקיד ולכן ולכן הם זכאים לו מכוח הסכמת הצדדים.

3. היות ובית החייבת ברח' שאול ברקלי 107 בירושלים מומש על-ידי כונס נכסים מטעם הנושה המובטח, המנהלים המיוחדים יוכלו להנות משכר בגין מימושו אך ורק על היתרה שנותרה מתקבולי הבית לאחר פרעון חובו של הנושה המובטח, כולל שכר-טרחתם של בעלי התפקיד מטעמו (פשר (ת"א) 1717/00 רו"ח אריה חן בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת אולמי דוד נ' אולמי דוד (א.י.ב.מ.) בע"מ (בפירוק), (ניתן ביום 10.9.01, פורסם באתר נבו) (להלן: "אריה חן"), פיסקה 24). יש לדחות טענת החייבת כי מדובר בכפל תשלום שאינו נדרש, שכן, כבר נפסק כי במצבים בהם שווי הבטוחה עולה על סכום החוב לנושה המובטח (כבמקרה שלפנינו) יש צורך בפיקוח של בית המשפט על הליכי המימוש כדי להבטיח את השאת היתרה שתיוותר לאחר פירעון החוב לנושה המובטח, זו תשמש לפירעון חובותיהם של הנושים הבלתי מובטחים (פשר (ת"א) 466/93 "הפקודה" נ' י' שלף, נאמן על ענייני פושט הרגל יחיאל גרבש, (ניתן ביום 20.12.00, פורסם באתר נבו) (להלן: "הלכת גרבש"), פיסקה 11). הלכת גרבש אינה פוגעת בעדיפותו המוחלטת של הנושה המובטח לעניינם של התקבולים שהתקבלו ממכירת הנכס המשועבד, ותפקידו של בעל התפקיד במקרה כזה אינו אלא פיקוח על פעולת הכונסים (פרשת אריה חן, פיסקה 23). ואכן, במקרה זה, המנהלים המיוחדים הביאו להשאת תוצאות המימוש בצורה משמעותית.

4. שכר מימוש הקבוע בתקנה 8 נועד לקבוע שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך מימוש נכס על-ידי נושה מובטח, זה האחרון אינו זכאי לשכר חלוקה (עא 6166/07 צחי פלדמן, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ, (ניתן ביום 10.1.10, פורסם באתר נבו), פיסקה 40). לעומת זאת, תקנה 8א הקובעת שכר חלוקה נועדה לחול על בעל התפקיד אשר חילק כספים לכל הנושים (בשא (ת"א) 19201/06 צחי פלדמן, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים לצורך מימוש אגרת חוב על זכויות צמרות בוני הארץ בע"מ, (ניתן ביום 27.5.07, פורסם באתר נבו), עמ' 8). הטעם להבחנה בין שכרו של כונס נכסים לבין שכרו של מפרק נובע מההבדל המהותי במאמץ ובטרחה המושקעים על ידי כל אחד מבעלי התפקידים (פשר (ת"א) 2094/03 חברת היפר דנטל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, (ניתן ביום 4.3.04, פורסם באתר נבו), פיסקה 3).

"על מפרק החברה לנקוט בפעולות רבות של איתור ומימוש נכסים תוך בירור מצבם המשפטי, על כל ההליכים הנלווים להם, לעומת זאת על כונס הנכסים אך לממש נכס מוגדר ולהעביר את תמורתו לנושה המובטח. זאת ועוד, על המפרק להכנס להליכים סבוכים ומורכבים של בירור תביעות החוב של כלל הנושים והכרעה בהן, קיום אסיפות נושים, גיבוש הסדרים וכיוצא באלה. כל אלו דורשים מהמפרק משאבים נוספים אשר כונס נכסים אינו נדרש להם. מסיבה זו קבע מתקין התקנות כי שכרו של כונס הנכסים יפחת מזה של מפרק" (שם, שם).נ

כך, בעוד ששכרו של כונס נכסים שמונה למימוש נכס של נושה מובטח הוגבל לשכר מימוש, הרי שבעל תפקיד אחר (הנכנס לגדרי התקנות) רשאי לבחור האם לתבוע שכר מימוש או שכר חלוקה, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות.

בנסיבות המקרה שלפנינו, אין הצדקה לקביעת שכר טרחת המנהלים המיוחדים בהתאם למנגנון של שכר חלוקה. פעולות המנהלים המיוחדים נשוא בקשה זו התמצו בעיקר בבית החייבת, והטיפול במטלטלין היה שולי. תפקידם של המנהלים המיוחדים בהקשר לבית היה תפקיד של פיקוח ולא מימוש בפועל, נוכח קיומו של כונס נכסים מטעם הנושה המובטח. המנהלים המיוחדים לא נדרשו לפעולות רבות של איתור ומימוש נכסים, לא נדרשו לקיום אסיפות נושים, לבירור תביעות חוב, להליכים סבוכים וחלוקת הכספים נעשתה בסופו של יום במסגרת הסדר. נוכח מסקנתי זו, לא מצאתי לדון במחלוקת שבין המנהלים המיוחדים לכנ"ר בדבר בסיס החישוב של שכר חלוקה במקרה בו מחולקת תמורת המימוש על-פי הסדר וללא צורך בהכרעה בתביעות החוב.

נוכח האמור, אני קובע כי שכרם של המנהלים המיוחדים ייפסק במקרה זה על בסיס שכר מימוש. מקובלת עלי חלקית עמדת הכנ"ר כי יש לאשר למנהלים המיוחדים תוספת מאמץ מיוחד, ואני מעמידו על 30%. מסכום זה יופחת שכר ביניים ששולם למי מבעלי התפקידים.

לגבי חלוקה עתידית של כספים תוגש בקשה נפרדת ובה ייקבע גם המנגנון לחישוב השכר.

5. לא מצאתי ממש בטענות החייבת בנוגע לגובה שאר רכיבי השכר או ההוצאות שנתבעו.

אני מאשר התשלום המבוקש בגין מאמצי משרד רו"ח פריידקס.

מאושר פסיקת הוצאות המנהלים המיוחדים בסך 5,000 ₪ עבור כל אחד מהם בגין התקופה שמאוגוסט 2008 עד ספטמבר 2010. נוכח הערת הכנ"ר בפיסקה 21 לתגובתו אין להוסיף מע"מ לסכום זה.

נוכח האמור בפיסקה 6 לבקשה, הוצאות משרד מלכו והתשלום בגין פעולת משרד פריידקס ישולמו לקופת ההוצאות הכלליות של קבוצת חפציבה.

בשל אי הסכמות בין המנהלים המיוחדים לכנ"ר בנוגע לסכומים כאלה ואחרים, הנובעים, ככל הנראה, מאי הבנות ולא ממחלוקות עקרוניות, תוגש בקשה לפסיקת שכר טרחה המוסכמת על המנהלים המיוחדים והכנ"ר, וזאת על בסיס העקרונות שנקבעו לעיל.

הבקשה תוגש עד ליום 1.11.11.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ