אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים

תאריך פרסום : 11/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
43070-05-10
11/07/2010
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
יניב חיים
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה על סכום קצוב שהוגשה בפני ראש ההוצאה לפועל ע"פ סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, התשכ"ז-1967, בסך 39,292.30 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה

התובע מנהל עסקי בנקאות ובמסגרתם העמיד אשראי לטובת מר גבאי ויקטור חיים (להלן: "החייב"). ביום 27.7.98 חתם המשיב על כתב ערבות ושיפוי לחובות החייב כלפי המשיב, עד לסך של 110,000 ₪ בתוספת עמלות, ריבית וכד'. החייב לא עמד בהתחייבויותיו ונכון ליום 31.12.09, נותר חייב למשיב סך של 39,292.30 ₪ כאשר סכום זה נושא ריבית כמוסכם עם החייב. לצורך גביית החוב מהחייב ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל ובמסגרתם נתפס רכבו של החייב ונמכר בהליכי מימוש משכון. התמורה בגין מימוש המשכון הפחיתה את חובות החייב למשיב. בגין יתרת החוב הוגשה כנגד החייב תביעה נפרדת, אף היא כתביעת סכום קצוב המוגשת במישרין ללשכת ההוצאה לפועל.

ביום 21.3.10 נשלחה למבקש התראה בדבר הכוונה להגיש נגדו תביעה ובעקבותיה הוגשה התביעה.

תמצית ההתנגדות

טענתו הראשונה של המבקש מתייחסת למעמדו כערב לחייב.

לפי המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה, מסווג המבקש על ידי המשיב כ"ערב יחיד". בפועל, טוען המבקש שאכן חתם על כתב הערבות ביום 21.7.08 במסגרתו ערב לחובות החייב אולם באותו המועד היה החייב שותף של המבקש וכך עד 12.11.08, כך שלא היה מקום לסיווגו כערב יחיד על ידי המשיבה.

טענתו השנייה של המבקש מתייחסת למועד בו נודע לו כי החייב איננו עומד בהתחייבויותיו.

המבקש טוען כי בעת שנקט המשיב בהליכים למימוש המשכון על רכבו של החייב, הייתה יתרת החוב למשיב סך של 93,379.37 ₪ ובגין הרכב הנמכר נתקבל סך של 77,000 ₪. לטענתו, נודע לו אודות ההליכים למימוש המשכון רק לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב ועד אז לא ידע כי החייב איננו עומד בהתחייבויותיו כלפי המשיב. פנייה מהמשיב הועברה אליו רק ביום 3.5.10. בכך, טוען המבקש, לא קיים המשיב את חובתו למסור לו הודעה בדבר אי קיום התחייבויות החייב, כנדרש ביחס לערב יחיד. לפיכך, טוען המבקש כי יש לפטור אותו מערבותו ולחילופין להפחית מחובו סך של 15,231 ₪ - הוא סך עלויות מימוש המשכון על רכבו של החייב ואשר קוזזו מהתמורה שנתקבלה בעת מכירת רכבו של החייב.

חקירת המבקש וסיכומי הצדדים

המבקש נחקר על תצהירו ובמהלכה טען כי נודע לו אודות נקיטת הליכי ההוצאה לפועל לתפיסת רכבו של החייב רק בדצמבר 2009. בעקבות חקירתו סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

בסיכומיו, חזר המבקש על טענותיו בהתנגדות והדגיש כי כערב יחיד, הוא מופטר כדי הנזק אשר נגרם לו עקב אי פניית המשיב אליו לפני הליכי מימוש המשכון. המשיב מצידו, מבקש לדחות ההתנגדות וטוען כי המבקש פועל בחוסר תום לב שכן יש סתירות בטענותיו לגבי מועד ידיעתו אותו ההליכים למימוש המשכון. עוד טוען המשיב כי עמד בהתחייבויותיו למשלוח התראה למבקש שכן מכתב שכזה נשלח למבקש בפברואר 2010.

דיון

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע התביעה עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

חוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"), קובע את מהותה של ערבות ואופן יצירתה. בין היתר, מוגדר בחוק הערבות מעמדו של "ערב יחיד" ומוקנות לו זכויות אל מעבר לזכויות הנתונות לערב רגיל (פרק ב' בחוק הערבות). לפי כתב התביעה, מסווג המבקש על ידי המשיב כ-"ערב יחיד", כאמור בכתב הערבות מיום 21.7.08 המצורף לכתב התביעה ואשר את חתימתו עליו לא מכחיש המבקש.

טענתו הראשונה של המבקש מתייחסת למעמדו כערב. לשיטתו, התרשל המשיב שכן למרות סיווגו על ידי המשיב כערב יחיד, ראוי היה לסווגו כערב רגיל, באשר בעת חתימת חוזה הערבות היה הוא שותפו של החייב.

לא ניתן להבין כיצד מוצא המבקש בטענה זו טענת הגנה. נקודת המוצא לדיון בטענות המבקש היא שהינו ערב יחיד, קרי: זכאי לזכויות המוענקות לערב יחיד. אפשר וסיווגו של המבקש במעמד זה נגוע לכתחילה ברשלנות, אך כאשר זו אך מיטיבה עם המבקש מה לו כי ילין? זאת ועוד, קשה להבין את ההיגיון בטענה זו כאשר את טענתו השנייה מבסס המבקש על מעמדו כערב יחיד, כך שאם מלכתחילה ראוי לסווגו דווקא כערב רגיל – ממוטט הדבר את טענתו הוא. על כל פנים, לצורך הדיון בהתנגדות נקודת המוצא הינה שהמבקש ערב יחיד וממילא שאין בטענת המבקש בדבר סיוגו הנכון כדי להוות טענת הגנה.

טענתו השנייה של המבקש מתבססת על המועד בו נמסרה לו הודעה בדבר אי קיום התחייבויות החייב. לשיטתו, נודע לו על כך רק לאחר המועד בו נתפס הרכב בהליכי מימוש המשכון והודעה פורמאלית נמסרה לו רק ביום 3.5.10.

סעיף 26 בחוק הערבות קובע כי באם לא קיים החייב את התחייבותו, שומה על הנושה להודיע על כך לערב יחיד בתוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את התחייבותו ובאם לא עשה כן – "יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ