אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק ירושלים בע"מ נ' ש.י.ל.ת י.ר.א. בע"מ ואח'

בנק ירושלים בע"מ נ' ש.י.ל.ת י.ר.א. בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/03/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
16139-08-10
19/03/2012
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
בנק ירושלים בע"מ
הנתבע:
1. ש.י.ל.ת י.ר.א. בע"מ
2. יעקב שושן

החלטה

זו בקשת רשות להגן, כנגד תביעה, בסדר דין מקוצר, ע"ס 287,295 ₪ שהגיש התובע בגין יתרת חוב על פי ספריו.

לטענת התובע (להלן:"הבנק"), ביום 8.2.07 חתמה הנתבעת 1 (להלן:"החברה") על בקשה לקבלת הלוואה ולפיה קיבלה סך של 656,000 ₪ לצורך רכישת שמונה כלי רכב, החברה התחייבה להחזיר ההלוואה ב-60 תשלומים חודשיים ורצופים, להבטחת התחייבויותיה חתמה החברה על שיעבוד ספציפי והמחאת זכות על דרך השיעבוד , על פיו משכנה ושיעבדה החברה לטובת הבנק את כלי הרכב ואל כל זכויותיה בכלי הרכב בשעבוד קבוע וספציפי בדרגה רשאונה וללא הגבלת סכום, ובהתאם נרשם הששעבוד ברשם החברות. הנתבע 2 חתם על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום והתחייבות בלתי חוזרת ועל כתב גילוי לערב, להבטחת חיובי החברה כלפי הבנק על פי הסכם ההלוואה. נטען כי החברה לא עמדה בהחייבויותיה ולא שילמה את תשלומי ההלוואה במלואם , בשל כך נאלץ הבנק להעמיד את יתרת החובה לפירעון מיידי ולפעול למימוש כלי הרכב, הבנק הגיש בקשה למינוי כונס נכסים במסגרת תיק ההוצל"פ, כאשר לאחר מכן מונה ב"כ הבנק לכונס נכסים על כלי הרכב ופעל להעברתם לחזקת הבנק ולאחסונם , ביום 6.10.08 ו- 10.11.08 אישר רשם ההוצל"פ את מכירת כלי הרכב תמורת סך כולל של 393,000 ₪ ולאחר ניכוי הוצאות הכינוס בסך 114,099 ₪ נותרו המבקשים חייבים את הסכום הנתבע. הבנק פנה למבקשים בדרישה לפרעון החוב אך לא נענה.

לטענת המבקש 2, החברה נטלה את ההלוואה לצורך רכישת כלי רכב, כאשר כלי הרכב היוו בטוחות

לפירעון ההלוואה ואף שועבדו לטובת הבנק בשיעבוד ספציפי. לטענתו, במעמד החתימה, יחד עם שותפו דאז רוני בארנס (להלן:"רוני") הוחתמו על חבילת ניירות, אשר ביניהם נמצא כתב ערבות אישית ,ללא הגבלה בסכום, עליו חתם המבקש, ומבלי שהוסברו לו המשמעויות ו/או התוצאות ו/או ההשלכות המשפטיות הנובעות ממסמך זה. לטענתו , כתנאי לחתימתו כערב , הייתה אמורה לערוב גם חברת האחים ברנס בע"מ, כמקשה אחת יחד עם המבקש 2. לטענתו, רוני והאחים ברנס לא נתבעו, והבנק בחר להפנות את תביעתו לנתבעים כאן בלבד. עוד נטען, כי נפלו פגמים בטופס הבקשה להלוואה, אך חתימתם שלו ושל רוני מתנוססות כמורשי חתימה מטעם החברה וזאת בלבד.

לטענתו, הבנק לא יידע אותו על הליכי הכינוס במסגרת ההוצל"פ, ועל הפיגור בתשלומי ההלוואה, ונודע לו על ההליך אגב תפיסת שני כלי הרכב שהוחזקו על ידו, וכי לא הובהרה לו מהות ההליך בגינה נתפסו הרכבים וכי לאחר מכירתם יוותר חוב ושיחויב באופן אישי. עוד נמסר לו באותה עת, כי במסירת כלי הרכב למעשה מסתיים העניין ויסולק החוב. לטענתו הבנק לא שלח כל התראה בדבר פיגורים בתשלום ולא יכול היה להקטין את החוב והנזקים הכלכליים שבאו בעקבותיו.

עוד נטען, כי באותה תקופה לקח מהמשיב הלוואה נוספת עבור חברה אחרת שבבעלותו "מוסכי ישיב 2006 בע"מ", ובמקרה זה הבנק יידע אותו ושלח לו מכתבי דרישה, והמבקש בעצמו פעל למכירת הרכבים שהיו ברשותו, תוך פירעון מלא של החוב והימנעות מהליכי כינוס. הבנק פעל ברשלנות ובחוסר תו"ל כאשר פעל להליכי הגביה באמצעות כונס.

המבקש טוען, כי נפלו פגמים בכתב הערבות, התנאים לחתימתו לא התקיימו, כאשר התנאי לחתימתו כערב הינו חתימתם השלובה כמקשה אחת של שלושה ערבים, והבנק הוליך אותו שולל , כאילו לכאורה, חברת האחים ברנס וכן רוני מהווים ערבים שותפים להלוואה נשוא התביעה.

נטען כי ביום 6.9.09, נפרדה דרכם העסקית של המבקש ורוני שהוסדרה בהסכם משפטי מחייב, ובמסגרתו שילם המבקש לרוני כספים, אותם חב לו בהתחשבנות בין הצדדים, ועל הבנק היה לפנות ולהיפרע מרוני בגין מלוא החוב. מכתב ההתראה לעניין החוב הגיע למבקש במרץ 2010, אז יכול היה להתחשבן עם רוני גם בעניין זה, והשתהותו של הבנק מסבה למבקש נזק ישיר, וכאשר ניתן היה להימנע ממנו , ושלא ניתן להפרע כעת מרוני, שמצוי בפשיטת רגל. נטען, כי הבנק התרשל ויכול היה להיפרע מרוני שגם חתום על כתב הערבות, בהליך פשיטת רגל , שכן היה מעמיד אותו בדרגת נשייה גבוהה ,אך לא עשה כן . נטען, כי לא נטל כל חלק בהליכי ההוצל"פ ולא ניתן לו יומו, לא נדרש/ לא יזם ולא יכול היה ליזום שיתוף פעולה עם כונס הנכסים, באופן שהוצאות ההליך התפיחו את החוב , וכאשר עיסוקו בתחום, ניתן היה לצמצם בהוצאות. נטען כי הבנק הפר את חובות האמון המוגברות המוטלות עליו כלפי ערב לא במעמד החתמתו, ולא עם מימוש הבטוחות.

הלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש אם יראה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 310 ).

בשורה של פס"ד נפסק, כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה: ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נט(3) 41, 46). רק אם התברר לביהמ"ש, עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו, כי הגנתו הינה "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן ( ראה: ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' אטלי [פורסם בנבו).

הלכה זו סוכמה לאחרונה ע"י כב' השופט דנציגר בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו]

לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון, אני מחליט ליתן למבקש 2 רשות להגן המותנית בהפקדת ערובה.

עולה מהחקירה כי המבקש 2 ורוני היו מנהלים ובעלי מניות בחברה, כמו כן ידע שחברה נוטלת הלוואה ושעליו לחתום על ערבות בגינה, וציין שהגיע לבנק ראה את כל המסמכים וכל שעניין אותו הוא סכום ההלוואה ושהאחים ברנס יהיו חתומים גם כערבים, וכי התנאי שלו לחתימה על כתב ערבות לא התקיים, טענה זו נסתרה בבחינת טענת בדים, כאשר בעת החקירה הוצגו לו מסמכים, כתב ערבות של האחים ברנס , והתברר כי גם הוגשה כנגדם תביעה בגין החוב וגם כנגד רוני.

המבקש אישר כי אכן חתום על כתב הערבות, הגיע לכמה דקות לבנק, חתם על חבילת ניירות ויצא, ולא ניתנו לו כל הסברים בעניין ומה ההשלכות של חתימתו, ככלל אדם מוחזק כמבין השלכות חתימתו ותוך נשיאה בתוצאותיה, הטענות בענין דחוקות ביותר.

כן נטען כי לאחר שהחברה לא עמדה בפרעון התשלומים המבקש לא ידע על כך, עד שהגיעו אליו לתפוס את הרכבים שהיו ברשותו. התברר מהחקירה, כי המבקש 2 היה בקשר עם ב"כ הבנק ובעניין מימוש הרכבים באופן עצמאי, ואולם טוען כי לא קיבל כל התראה והודעה בעניין הפיגור בתשלומים, אני סבור כי יש מקום לברר אם המבקש קיבל הודעות לערב, ויכול היה לפעול להקטנת ההוצאות של הליכי הכינוס ונוכח תחום עיסוקו, וכאשר המבקש דאג לפרעון חוב בחברה אחרת שבבעלותו (ישיב 2006) ושנטלה הלוואה מהבנק, תוך סילוק החוב באותו אופן.

בנוסף, למבקש טענת קיזוז, לפיה התנהלות הבנק הסבה לו נזקים כלכליים רבים, שעה שניתן היה להיפרע מרוני, ובמסגרת ההתחשבנות שהייתה בין הצדדים, טענה שבדוחק רב יש מקום לברר במשפט, ושעה שההסכם בין המבקש לשותפו נחתם לאחר מימוש הרכבים.

בנסיבות, כפסע בין קבלת הבקשה לדחייתה, כך שהאיזון הראוי בענין, ונוכח כללי השלב הדיוני, מחד, שיש לתת למבקש רשות להגן על מנת שיוכל להוכיח טענותיו, יחד עם זאת, ונוכח העובדה שטענה מרכזית הופרכה כטענת בדים ויתר הטענות דחוקות , יש להתנות מתן הרשות בהפקדת ערובה, שאני קובע בנסיבות לסך 75,000 ₪ שיש להפקיד במזומן ו/או בערבות בנקאית צמודה למדד בתוך 45 יום מקבלת המבקש החלטתי .

בהעדר הפקדת ערובה במועד תדחה הבקשה ויפסקו הוצאות.

לת.פ בעוד 50 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ