אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

תאריך פרסום : 24/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
42571-06-12
11/04/2013
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ
הנתבע:
אוליאנה פרישברג

החלטה

בפני בקשת הנתבעת להארכת מועד להתנגד לביצוע שטר חוב שהוגש לביצוע נגדה על סך נומינלי של 62,030 ש"ח, והתנגדות לביצועו. אין מחלוקת, כך נראה, כי האזהרה הומצאה לנתבעת חודשים רבים לפני שהוגשה הבקשה שלפני (הגם שאיש מהם לא הבהיר אימתי), וכי תיק ההוצאה לפועל נפתח בחודש דצמבר 2011.

ברקע להליכים ולשטר החוב שנעשה, מצויה הלוואה שניטלה על ידי הנתבעת ומי שהיה בן זוגה בעבר. הנתבעת טוענת, בתמצית, כי לא היתה כל עילה להגיש את השטר לביצוע, עת היא פורעת את ההלוואה מדי חודש בחודשו. לפיכך, משהוגש השטר לביצוע ביקשה בתחילה לעכב את ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל כמו גם באמצעות שיחות רבות עם משרד בא-כוח התובע, ומשלא הצליחה לעשות כן בעצמה, בין היתר נוכח אי מודעות לאופן שבו יש לנהוג, פנתה לבא-כוחה.

עיקר תגובת התובע (אשר איננו מכחיש באופן גורף את טענת הנתבעת לפיה היא פורעת את ההלוואה כסדרה), לגופם של דברים, נעוצה באפשרותו - על פי הוראות הסכם ההלוואה- להעמיד את מלוא ההלוואה לפירעון ככל שכנגד אחד הלווים ננקטו הליכי פשיטת רגל (הכוונה למי שלפי הנטען היה בן זוגה של הנתבעת). התובע איננו טוען, כי הנתבעת פיגרה בתשלומים העיתיים, אלא טוען כי משהועמדה מלוא יתרת ההלוואה לפירעון מיידי עקב הגשת בקשה לפשיטת רגל בעניין בן הזוג, על פי הוראות ההסכם ומשלא נפרע מלוא סכום ההלוואה, זכאי היה להגיש את השטר לביצוע. עוד טוען התובע כנגד השיהוי הרב שבהגשת הבקשה.

הנתבעת משיבה, בין היתר, כי בעת שניטלה ההלוואה היה ברור ומוסכם כי היא עצמה אמורה היתה לשלם את התשלומים החודשיים (ולפיכך גם העמידה הוראה בלתי חוזרת לנכות את התשלומים באמצעות מעסיקה), וכי הלכה למעשה הוכרז הנתבע כפושט רגל רק לאחר שנפתח נגדה תיק ההוצאה לפועל ומכאן שגם אליבא דהסכם ביניהם לא היה זכאי התובע להגיש את השטר לביצוע ממילא.

עיינתי בכתבי הטענות, על צרופותיהם. שוכנעתי, כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל, וזאת לצד חיוב הנתבעת בהוצאות.

הוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 כמו גם תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979, חולשות על הארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, ובעיקרן מחייבות טעם מיוחד להארכת המועד (שכן הלכה למעשה גם הנתבעת איננה חולקת על כך שאיחרה את המועד).

במקרה שלפנינו, ניתן לראות בזכות הגישה לערכאות ובטענות הפירעון השוטף של המבקשת (כפי שיובהר עוד בהמשך), כמו גם בטענותיה (לרבות האסמכתאות שצורפו) לפיה ביקשה לנסות ולהסדיר העניין אל מול התובע במישרין, כטעם מיוחד להארכת המועד. שכן יש לזכור שטענותיה של המבקשת טרם נידונו והתבררו בבית המשפט, וחסימתה מהעלאת טענותיה מטעם שבעיקרו הוא דיוני איננה עולה בקנה אחד עם המשקל הגובר והולך שיש לייחס לזכות הגישה למערכת השיפוטית, במיוחד שעה שעניינה של המבקשת טרם נבחן על ידי ערכאה דיונית (זאת, במובחן, למשל, מזכות הערעור ; השוו: ד"ר שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, מהדורה שניה 27 - 37 , 140 ).

מנגד, והגם שהתובע עצמו (שעליו מוטל הנטל להוכיח את מועד ואת תקינות ההמצאה לפי הדין, לרבות כעולה מע"א 203/84 יעיש נ' הרון , פ"ד מ (1) 328,330) לא הצביע על מועד המצאת האזהרה לאשורו, אין מחלוקת כי הבקשה הוגשה באיחור. לא מדובר באיחור בן שנים ארוכות שלגביו ניתן לומר כי התובע הסתמך על שתיקת הנתבעת, ואף לא ניתן לומר הלכה למעשה, כי נגרם לתובע נזק מהותי של ממש, שעה שלכאורה אין הוא חולק על כך שהנתבעת ממשיכה ופורעת (בין אם באופן יזום ובין אם באופן כפוי כזה או אחר) את תשלומי ההלוואה. בנסיבות אלה, מן הראוי לקבל את הבקשה להארכת מועד ולצד זאת לחייב הנתבעת בהוצאות התובע.

באשר לטעמי ההתנגדות לגופה.

מבלי להידרש לשאלה האם נוסחו הלשוני של השטר שהוגש לביצוע עולה בקנה אחר עם הוראות סעיף 3 לפקודת השטרות [נוסח חדש], הרי שכבר נפסק בעבר, כי " בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו..." [ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים ; 15.6.09)].

עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר, שהלכה למעשה, הצדדים שניהם מסכימים כי מדובר בצדדים קרובים לו וכי הוראות השטר כפופות להוראות ההסכמיות שבין הצדדים שניהם. בפי הנתבעת טענות הגנה הקשורות הן עם כשרות הגשת השטר לביצוע עת נפרעת ההלוואה כסדרה, הן עם פרשנות התובעת את הסכם ההלוואה באשר למועד שבו ניתן היה, לכאורה, להגיש את השטר לביצוע, והן עובדתית, כי הלכה למעשה התובע עצמו ידע עת ניטלה ההלוואה שלהבטחתה נעשה השטר – כי היא עצמה, ולא בן זוגה לשעבר (אשר לא עבד) היא שהתחייבה בפועל לעמוד בתנאי ההחזר החודשי, כפי שאכן נעשה בעניינה (על פני הדברים יצויין כי ניתן למצוא עיגון מסויים לטענה זו גם מנוסח השטר עצמו, שבו לא נכתב דבר במקום הייעודי שהוקדש למקום העבודה של בן הזוג). כידוע, כשעסקינן בשטר שנעשה בין צדדים קרובים – במיוחד עת התובע עצמו מסתמך על טענות חוזיות עת מוגש השטר (אשר הפנה בהוראותיו במישרין להסכם ההלוואה הספציפי) – כל טענת הגנה שעשויה לעמוד כנגד תביעה חוזית, עשויה לסייע גם בתביעה השטרית (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי ואח' פ"ד נה(4) 193,195). טענות הנתבעת – הן הטענות באשר למודעות התובע לאופי הפירעון על ידי הנתבעת דווקא, והן הטענות הפרשניות שהעלתה (לרבות השאלה האם נוסחו של השטר, לרבות פסקה ו' הימנו, מאפשר הגשתו לביצוע נגדה שעה שנגד הלווה השני דווקא ניתן צו כינוס נכסים, וזאת ממילא במובחן מהגשת תביעה חוזית נגדה על יסוד הוראות הסכם ההלוואה) – ראויות בירור עובדתי ומשפטי על דרך שמיעת גרסות הצדדים, שכן ככל שתתקבלנה, עשויות הן להקנות לנתבעת הגנה.

בנסיבות אלה, ועל יסוד הוראות תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מתקבלת בזה ההתנגדות.

פועל יוצא של כלל האמור לעיל: הבקשה להארכת מועד וההתנגדות מתקבלות. לצד זאת, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך כולל של 1,200 ₪. ככל שהופקדו כספים על ידי הנתבעת הם יועברו לתובע על חשבון ההוצאות שנפסקו.

לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו – 214ח לתקנות, בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטתי זו לידיו וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו – 214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.

תואיל המזכירות להמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ