אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים תל אביב סניף העליה 12503 נ' רגבי

בנק הפועלים תל אביב סניף העליה 12503 נ' רגבי

תאריך פרסום : 13/09/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
9836-11-09
13/09/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ (סניף העליה)
הנתבע:
יונת ן רגבי

החלטה

1.בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 2,657,635 ₪.

2.הנתבע ניהל חשבון בנק אצל הבנק התובע (להלן: "הבנק"). במסגרת זו הועמדה לו ביום 5.10.2009 הלוואה בסך 700,000 דולר, שהיתה אמורה להפרע, על פי מסמכי ההלוואה, ב- 12 תשלומים חודשיים. משלא נפרעה ההלוואה, הוגשה התביעה שבפניי.

3.הנתבע ביקש רשות להתגונן. בבקשתו העלה שתי טענות הגנה מרכזיות. הטענה הראשונה היא שפקיד הבנק התחייב בפניו בעל פה כי מדובר בהלוואת Non Recourse, קרי, הלוואה שהוא אינו אמור לפרוע בעצמו, אלא המקור לפרעונה הוא מניות של הנתבע ששועבדו לטובת הבנק. הטענה השניה היא שפקיד הבנק הבטיח לנתבע כי במקרה ששווי המניות ששועבדו לטובת הבנק ירד מתחת למיליון דולר, הבנק יפרע את ההלוואה באמצעות מימוש המניות המשועבדות.

4.על טענות אלה משיב הבנק כי מדובר בהגנת בדים, שכן מתוך מכתב ששלח נציגו של הנתבע לבנק, בטרם הועמדה ההלוואה לנתבע, נרשם באופן מפורש כי הנתבע יערוב באופן אישי לפרעון ההלוואה. זאת ועוד, במסמכי ההלוואה עצמה אין כל זכר לכך שמדובר בהלוואה מסוג Non Recourse. באשר לטענה בענין אי מימוש המניות המשועבדות לטובת הבנק, טוען הבנק כי הנתבע לא הורה על מכירת המניות וגם לא היה מעוניין במימושן, כי מימוש מהיר של המניות היה עלול לגרום לקריסת שוויין וכי טענותיו הנוכחיות של הנתבע אינן עולות בקנה אחד עם מכתביו לבנק, קודם שהוגשה התביעה נגדו, בהם ביקש לפרוס את חובו ולא העלה כל טענה כלפי הבנק.

5.לאחר ששמעתי את חקירתו של הנתבע על תצהירו ועיינתי בסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הגנתו של הנתבע גובלת בהגנת בדים באופן שמצדיק את התניית הרשות להתגונן בהפקדת ערובה, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

6.אכן, הכלל הוא שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו גם בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41, 46), ובשלב זה בית המשפט לא ייכנס לשאלות של מהימנות (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ); יחד עם זאת, כאשר על פני הדברים עסקינן בבקשה הגובלת בהגנת בדים, נתון לבית המשפט שיקול דעת להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה כספית (ע"א 519/65 ברזילי נ. קשת, פ"ד כ(2) 141; ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ פ"ד מג(1), 106 ,עמ' 111-112).

7.במקרה דנן, טענתו של הנתבע לפיה הובטח לו כי מדובר בהלוואה מסוג Non Recourse, אינה עולה בקנה אחד עם מכתב ששלח נציגו, עו"ד אלון שגב, לבנק, ביום 19.8.2007 (מוצג מש/1) ובו כתב באופן מפורש כי מלבד המניות שישועבדו לטובת הבנק כבטוחה לפרעון ההלוואה, יערוב הנתבע באופן אישי לפרעון ההלוואה.

8.אמנם, אני ער לכך שבפועל הסכם ההלוואה נחתם רק ביום 15.10.2007, קרי, חודשיים מאוחר יותר, אך אין כל סיבה להניח כי בפרק זמן זה הסכים הבנק לוותר על ערבות אישית שהוצעה לו מלכתחילה. זאת ועוד, בהסכם ההלוואה, נספח ח' לכתב התביעה, אין זכר לכך שמדובר בהלוואה מסוג Non Recourse. נהפוך הוא: הסכם ההלוואה קובע במפורש מתי וכיצד יפרע הנתבע את ההלוואה. ודוק: כעולה מחקירתו של הנתבע, מדובר באיש עסקים מנוסה, בעל השכלה כלכלית, ששימש כחשב וכמנהל כספים במספר חברות והיה מעורב בנטילת אשראי בנקאי (ע' 2 ו- 3 לפרוטוקול). לא זהו האיש שלא יוודא כי הבטחה בעל פה בענין כה מהותי כמו פטור מחובת הפרעון של ההלוואה, מעוגנת אכן בהוראות ההסכם בכתב.

9.לכל אלה יש להוסיף כי במכתבים ששלח הנתבע לבנק בימים 25.8.2009, 11.9.2009 ו- 1.11.2009 (מוצגים מש/11- מש/13), אין למצוא זכר לטענה כה חשובה ומהותית כמו הטענה לפיה מדובר בהלוואה מסוג Non Recourse. חזקה על הנתבע שאם היה ממש בטענה זו, הוא היה מזדרז להעלותה במכתביו לבנק. במקום זאת, הקפיד הנתבע להבהיר במכתביו כי "איני דורש מחיקה של החוב" (ס' 6 למכתבים מש/11 ו- מש/12). אכן, על גבי המכתב מש/11 נכתב "לצרכי פשרה בלבד- מבלי לפגוע בזכויות" (כיתוב שלא מופיע על שני המכתבים האחרים), אלא שאמירה זו אינה סיסמת קסם המקנה מאליה חסיון מפני הצגת המסמך בהליכים משפטיים, שכן המבחן הוא מבחן מהותי- האם על פי טיבו של המסמך מדובר אכן במשא ומתן לפשרה. במקרה דנן, עיון במסמך מגלה כי לא מדובר במשא ומתן לפשרה, אלא בנסיון להסדיר את אופן פרעונו של החוב.

בענין ת.א. (ת"א) 129682/01 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' וודבוזוב (פורסם בנבו) ציינתי כי:

"אין מקום להפעלה מיכאנית של הכלל בדבר חסיון מסמכים שהוחלפו בין הצדדים בנסיון להגיע להסדר פשרה. השאלה היא האם בנסיבותיו של מקרה ספציפי, ראוי להגן על חסיונו של המסמך משום שהדבר משרת מטרה ראויה כלשהי. אינני רואה איזו תכלית ראוייה תושג אם בקשות מחילה על חוב יהנו מהגנת החסיון. אין כאן כל שאלה של מתן תמריץ לפתרון מחלוקות בדרך של הסכמה, אלא עסקינן בפנייה של החייב אל מידת החסד והרחמים של הנושה. כאשר מתנהל משא ומתן אמיתי לפשרה, צריך כל צד להיות מצוייד באמתחתו בטענות עובדתיות ומשפטיות, עליהן הוא מוכן לוותר במסגרת הפשרה. כדי לעודד נכונות לויתורים כאלה, הוכרה טענת החסיון על מסמכים שהוחלפו במסגרת המשא ומתן. לעומת זאת, אם אין באמתחתו של החייב כל טענת הגנה, והוא מבקש למעשה את רחמיו של הנושה, אין המדובר במשא ומתן אמיתי לפשרה ואין כל הצדקה שבקשת מחילה כזו תיהנה מחסיון. אינני סבור כי קיים חשש לפיו אי הכרה בטענת חסיון של מסמכים מסוג זה תגרום לריבוי הליכים. מי שמבקש מחילה על חובו לא יירתע מבקשת המחילה גם אם יידע כי זו תעמוד לו לרועץ במקרה שתידחה. צריך להניח כי מי שאין בפיו כל טענת הגנה, בדרך כלל גם לא יתגונן מפני התביעה, אם תוגש."

במקרה דנן, מכתביו של הנתבע מגלים כי אין בפיו כל טרוניה או טענה כלפי הבנק, עליהן הוא מוכן לוותר במסגרת המשא ומתן. כל שיש במכתבים אלה הוא בקשה המופנית אל הבנק להתאזר בסבלנות ולהסכים על מנגנון לפריסת החוב. זה איננו משא ומתן לפשרה, ועל כן המסמכים אינם נהנים מחסיון השמור למסמכים שנערכו במסגרת משא ומתן לפשרה.

10.הוא הדין באשר לטענת ההגנה השניה של הנתבע, קרי, הטענה לפיה פקיד הבנק הבטיח לו כי במקרה ששווי המניות ששועבדו לטובת הבנק ירד מתחת למיליון דולר, הבנק יפרע את ההלוואה באמצעות מימוש המניות המשועבדות, וכי מחדלו של הבנק בענין זה מהווה רשלנות מצידו של הבנק. גם טענה זו נשמעת דחוקה על פניה משום שאין לה זכר במכתבי הנתבע מש/11- מש/13, למרות שניתן להניח כי לו היה בה ממש, היא היתה נזכרת באותם מכתבים.

11.לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבע עצמו מעולם לא הורה לבנק לממש את המניות, ואם כך הוא הדבר- כיצד הוא מלין על הבנק על שלא עשה כן ביוזמתו? זאת ועוד, הנתבע עצמו הביע תקווה, במכתביו לבנק מש/11 ו-מש/12, כי עליית ערך המניות המוחזקות כבטוחה על ידי הבנק, תאפשר את פרעון ההלוואה במלואה. משמע, הנתבע דווקא היה מעוניין בהמשך ההחזקה במניות, מתוך תקווה שעליית ערכן תסייע לו לפרוע את ההלוואה.

12.באשר לטענה לפיה הבנק התרשל, הרי שהנתבע לא טען כי מכירת המניות כולן היתה יכולה להתבצע מבלי לגרום לירידה דרמטית במחירן וגם לא טען כי הוא עצמו היה מעוניין במכירה ופעל לקידומה. מכל מקום, אם לא היתה קיימת התחייבות מצידו של הבנק לממש את המניות במקרה של ירידת ערך, הרי שספק בעיני אם ניתן לייחס לבנק התרשלות כלפי הנתבע, שכן מדובר בבטוחה שנועדה להגן על הבנק ולא על הלקוח, ולכן לכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, לא מוטלת על הבנק חובה כלפי הלקוח לממש את הבטוחה. זאת ועוד, בצדק טוען הבנק כי אם המניות היו נמכרות, ובמועד מאוחר יותר שוויין היה מאמיר, הנתבע היה בא בטענות אל הבנק בגין המימוש המוקדם.

13.ענין אחרון שיש לדון בו הוא גילוי המסמכים. במקרה דנן, חרף טרוניותיו של הנתבע בנוגע למסמכים שביקש ולא קיבל, נחה דעתי כי הנתבע קיבל את כל המסמכים הרלבנטיים באמת לצורך הגנתו, ומסמכים שלא קיבל, או שאינם קיימים או שלא היו דרושים לו באמת ובתמים לצורך כלכול הגנתו. הבנק המציא לנתבע מסמכים רבים, החל מיום 27.12.2009 וכלה ביום 22.3.2010 (ראה מש/14), ולא היה מקום בשלב הדיוני הנוכחי לדרוש מהבנק מסמכים נוספים.

14.סיכומו של דבר, אלמלא הכלל לפיו בית המשפט איננו שוקל שיקולי מהימנות בהליך של בקשת רשות להתגונן, היה מקום לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, לנוכח קיומו של הכלל האמור, הבקשה לא תידחה, אך מן הראוי להתנות את מתן הרשות להתגונן בערבון משמעותי, שיעמוד על סך של 1,300,000 ₪, כמחצית מסכום התביעה הנומינלי. לא יופקד הערבון, במזומן או בערבות בנקאית צמודה עד ליום 15.11.2010- תידחה הבקשה.

15.הוצאות הבקשה, בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, תהיינה לפי התוצאות בתיק העיקרי.

16.המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ