אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים עפולה 12727 נ' קוניצקי

בנק הפועלים עפולה 12727 נ' קוניצקי

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
5538-03-13
29/04/2013
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
1. נגוסה אדני
2. נגוסה תמר

הנתבע:
פבל קוניצקי

החלטה

בפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים.

בתיק הוטל ביום 4/3/13 עיקול על זכויות הנתבע בדירה, עליה היתה רשומה רק משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ והערת אזהרה לטובת אדמות עפולה בע"מ. העיקול נרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 7/3/13. המבקשים רכשו את הדירה מהנתבע על פי הסכם מיום 28/2/13 והערת אזהרה לטובתם נרשמה ביום 5/3/13.

לאחר שהוגשה בקשת הביטול מטעם הנתבע ביום 8/4/13, ביקש המשיב הרחבת צו העיקול כך שיחול גם אצל המבקשים, הקונים, ואצל באי כח הנתבע והקונים. צו כמבוקש, ניתן ביום 9/4/13.

ביום 11/4/13 עתר המשיב להרחבת העיקול פעם נוספת, ולהטלת עיקול אצל בנק מזרחי טפחות בע"מ, ממנו עתידים היו המבקשים, הקונים, לקבל הלוואה בה יפרעו את יתרת מחיר הדירה ע"י תשלום ישירות לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ, לטובתו רובצת משכנתא מדרגה ראשונה על המקרקעין. צו ניתן.

המבקשים, הקונים, ובא כחם השיבו לצו העיקול כי המבקשים שלמו לנתבע סך של 170,000 ₪, והם אמורים לשלם לו בדרך של העברת הכספים לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ, עוד 400,000 ₪, שהם אמורים לקבל מבנק מזרחי טפחות בע"מ כהלוואת משכנתא, אך בנק מזרחי טפחות מסרב להעמיד את הכספים למבקשים עקב העיקול (תשובת המחזיקים מיום 18/4/13 בבקשה מס' 4).

המחזיק, ב"כ הנתבע, השיב כי ביום 9/4/13 בשעה 15:00, עת נמסר לו צו העיקול "כבר לא החזיק בכספים או נכסים של הנתבע" (בקשה מס' 5 מיום 10/4/13). המשיב הגיב לתשובה זו, והצדדים הופנו להגשת בקשה לאישור עיקול.

אתמול התקיים לפניי דיון נרחב, בו נחקרו המצהירים השונים (נציג המשיב, הנתבע והמבקש מס' 1), ולאחר הדיון הגעתי למסקנות הבאות.

א. בעניין בקשת הנתבע לבטל את צו העיקול על המקרקעין, אני מקבלת את הבקשה. צו העיקול מיום 4/3/13 ניתן לאחר שהנתבע מכר את הדירה למבקשים על פי ההסכם מיום 28/2/13, לאחר שהמבקשים שילמו תשלומים בסך של לא פחות מ-90,000 ₪, והצו נרשם רק לאחר שנרשמה הערת האזהרה לטובת המבקשים, הקונים (בשולי הדברים יצויין כי לא ברור מדוע צו, שניתן על ידי ביום שני בשבוע, נרשם רק ביום חמישי, לאחר שהוגדר כצו דחוף).

המשיב נתן לנתבע הלוואה ומסגרת אשראי ללא בטחונות, וזכותו כמעקל נדחית בפני זכותם של המבקשים, הקונים. ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (1999) (להלן: "ע"א אהרונוב") הפך את ההלכה שנהגה לפני כן (בר"ע 178/70 בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כה(2) 121 (1971)). נקבע:

"האם נושה של מוכר זכאי לעקל את הנכס שהמוכר התחייב למכור לקונה? תשובתי לשאלה זו הינה, כי בהתחייבות למכירת נכס (מקרקעין או מיטלטלין) רוכש הקונה זכות שביושר המעניקה לו "זכות מהותית בנכס מסוים". המאפיין זכות זו הוא כי היא אינה אך כלפי המוכר. היא פועלת כלפי "כולי עלמא" ("זכות חפצא"; זכות in rem)... זכות שביושר זו של הקונה פועלת כלפי כל נושה של המוכר. הנושה אינו יכול "לרדת" לזכות שביושר של הקונה. ממילא הוא אינו יכול לעקל אותה" (ע"א אהרונוב).

יש להבחין בין מקרים, בהם נעשה נסיון לאבחן את הלכת ע"א אהרונוב, בהם לא נרשמה הערת אזהרה, לבין המקרה דנן, בו הערת אזהרה לטובת הקונים נרשמה טרם רישום העיקול הזמני. יש גם להתייחס לרציונל שמאחורי ע"א אהרונוב, שקבע:

"המעקל איננו נמנה על המסתמכים הפוטנציאלים על המרשם לשם עשיית עסקה היוצרת את ההתחייבות כלפיו. התנהגותו של הקונה שלא רשם הערת אזהרה או קניין איננה יוצרת כלפי הנושה תוספת סיכון המצדיקה העדפתו של המעקל על פניו. הנושה חשוף ממילא לסיכון שהנכס הרשום על שם המוכר-החייב ביום מתן האשראי או הווצרות החוב, לא יוותר בידיו במועד מאוחר יותר אם וכאשר יפתח הנושה בהליכים לגביית החוב שלא נפרע. בכל תקופת קיום החוב וקודם לעיקול, רשאי החייב להעביר את הנכס לאחר, בתמורה או שלא בתמורה ולעשות בו כל עסקה אחרת, ללא צורך באישור הנושה. בנק או כל נושה אחר שאינו מגבה את האשראי בשעבוד, נוטל סיכון כזה מראש. צפייתו שמצבת הנכסים של המוכר תישאר כפי שהיא - וספק אם יש לו צפייה כזו גם למועד הפירעון - איננה מהווה אינטרס משפטי הראוי להגנה" (שם, ע"ע 236-237).

במקרה דנן המשיב לא שיעבד את המקרקעין טרם מתן האשראי ואף לא הסתמך על קיומו, כפי שעלה מדברי המצהיר מטעם המשיב כי המשיב הסתמך רק על משכורתו של הנתבע, והפסקת הכנסת המשכורת היוותה את הטעם לביטול מסגרת האשראי (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 7-12, עמ' 7, שורות 3-7).

כתוספת להצדקת העדפת זכויות המבקשים, הקונים, על אלו של המשיב, אני מציינת את הדיווח לשלטונות מס שבח מקרקעין ביום 13/3/13, ואת קבלת האישורים ממס שבח (מב/1).

בחקירה הנגדית לא נסדקה גרסת המבקשים, רישום הערת האזהרה לטובתם מעיד כי שילמו למצער 90,000 ₪, ואין הצדקה לפגום בתום הלב שלהם ברכישת המקרקעין מהנתבע.

מעבר לצורך יצויין כי גם מאזן הנוחות מחייב ביטול העיקול על המקרקעין. מצב הזכויות הרשומות וסדר העדיפויות מעיד כי למבקשים הערת אזהרה, שערכה 170,000 ₪, אשר לא תימחק, מאחר והמבקשים לא ביטלו את החוזה, לבנק לאומי למשכנתאות משכנתא בדרגה ראשונה בסך של מעל 400,000 ש"ח, ושווי הדירה הינו כ-570,000 ש"ח. מכאן שהעיקול, שהטיל הבנק אינו מקים למשיב כל תועלת, בעוד שהנזק למבקשים עצום.

על כן אני מבטלת את העיקול על המקרקעין מיום 4/3/13 עקב רישום הערת אזהרה לטובת המבקשים, הקונים. בהיותו עיקול מאוחר לעסקת מקרקעין שדווחה, שגם נרשם לאחר רישום הערת אזהרה. כזכור ע"א אהרונוב אינו מחייב תשלום מלוא התמורה ע"י הקונים על מנת לזכות בעדיפות שם, (בעמ' 248).

ב. המבקשים, הקונים, עותרים בנוסף לביטול העיקול שהוטל ביום 11/4/13 בבנק מזרחי טפחות, אשר מתעתד לתת להם הלוואת משכנתא בסך 400,000 ₪ על מנת לסלק את המשכנתא הרשומה על דירת הנתבע, לאחר שהמבקשים רשמו כבר משכון על הדירה לטובת בנק המזרחי טפחות.

לאחר הדיון והראיות, שהוצגו לי, ובהמשך להחלטה לבטל את העיקול על המקרעין, אני מחליטה לבטל את העיקול שהוטל בבנק מזרחי טפחות. אמנם המחזיק השיב באופן לאקוני כי "בסניפנו לא מתנהל חשבון ... ע"ש החייב" למרות שצו העיקול נערך בצורה ברורה ומפורשת ביחס לכספים מסויימים "שנועדו לסילוק חובו של הנתבע אצל בנק לאומי למשכנתאות...", וגם לא הוצגה כל ראייה לרישום המשכון, אך אין מחלקות על העובדות. השארת העיקול על כנו לא תביא לייחוד כספים שהמשיב יוכל לממש אם יינתן פסק דין נגדו, אלא הם יגרמו אך להפרת חוזה המכר מיום 28/2/13 ע"י המבקשים והנתבע. עולה אם כן כי מדובר בעיקול שאינו יכול להועיל למשיב, למעט הפעלת לחץ על הנתבע, ועתיד בוודאות לגרום למבקשים נזק בלתי הפיך, שהבנק שותף לו. אני מקבלת את עדות המבקש כי הוא והמבקשת רכשו את הדירה בתום לב ללא שהיה רשום עליהם כל עיקול, שילמו את הכסף שהיה להם מהון אישי, וכעת נדרשים להשלים את העסקה ולקבל את החזקה בכך שיתאפשר למחזיק בנק המזרחי טפחות בע"מ לרשום הערת משכנתא על הנכס, ולהעביר את יתרת כספי תמורת המכר לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ, אף לא לנתבע עצמו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ