אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' חנאי

בנק הפועלים בע"מ נ' חנאי

תאריך פרסום : 26/06/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
2916-18
25/06/2018
בפני השופט:
ע' גרוסקופף

- נגד -
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
עו"ד אלון פומרנץ
עו"ד עומר מאירי
המשיב:
יצחק חנאי
עו"ד יהודה ברמי
עו"ד יצחק דוידוב
פסק דין
 

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת שושנה אלמגור) בת"א 12401-06-15 מיום 6.3.2018. במסגרת ההחלטה, הותר על כנו צו מניעה זמני המעכב את המבקש ממימוש משכנתא הרשומה על נכס מקרקעין בבעלות המשיב.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. המשיב, יצחק תנאי (להלן: "המשיב"), הוא בעל הזכויות בנכס מסחרי ברחוב רוטשילד 39 בראשון לציון הידוע כגוש 3934 חלקה 184 (להלן: "הנכס בראשון לציון"). בשנת 1996 המשיב נטל מהמבקש, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "המבקש" או "הבנק"), הלוואה בסכום של כ-5.3 מיליון ש"ח אשר נועדה לפירעון חובו של אחיו, אלי תנאי (להלן: "ההלוואה"). להבטחת ההלוואה, נרשמו משכנתאות בדרגה ראשונה לטובת הבנק על זכויות הבעלות של אלי תנאי בשני מבנים ברחוב סוקולוב בחולון: אחד בבית מס' 74 הידוע כתת חלקה 8 בחלקה 6 ואחד בבית מס' 76 הידוע כחלקה 7, שניהם בגוש 7170 (להלן: "הנכסים בחולון"). עוד יצוין כי במועד רישומן של המשכנתאות על הנכסים בחולון כבר היו רשומות משכנתאות אחרות לטובת הבנק על הנכסים הללו ואלה נועדו להבטחת החובות שחב אלי תנאי לבנק. בשנת 2004, כתוצאה ממחזור ההלוואות שנטל המשיב לאורך השנים, נרשמה משכנתא בדרגה ראשונה נוספת לטובת הבנק על זכויות הבעלות של המשיב בנכס בראשון לציון. בעקבות זאת נוצר מצב בו לרשות הבנק עמדו שתי בטוחות שונות כנגד חובות המשיב: הנכסים בחולון והנכס בראשון לציון.

 

  1. כאשר המשיב לא פרע את הלוואה לבנק במועד, החל הבנק, לבקשתו של המשיב, במימוש המשכנתא על הנכסים בחולון. בין הנאמן על נכסיו של אלי תנאי לבין הבנק נכרת הסכם פשרה לפיו יקבל הבנק 3.1 מיליון ש"ח מכספי התמורה שהתקבלו ממכירת הנכסים בחולון והיתרה תעמוד לזכות נושיו של אלי תנאי (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם זה אושר על ידי בית המשפט של פשיטת הרגל וניתן לו תוקף של החלטה (החלטה מיום 23.1.2011 בתיק פש"ר 8264/08). בשנת 2015, הואיל והתמורה הנ"ל לא הספיקה לפירעון ההלוואה, החל הבנק גם במימוש הנכס בראשון לציון (תיק הוצל"פ 514204-03-15). בעקבות זאת, הגיש המשיב תביעה נגד הבנק בטענה כי הפר את חובות האמון, הנאמנות והזהירות שהוא חב כלפיו (להלן: "התביעה נגד הבנק"). זאת הואיל והבנק חתם על הסכם הפשרה עם הנאמן מבלי לעמוד על זכויותיו של המשיב. במקביל, פנה המשיב לבית המשפט של פשיטת רגל לביטול הסכם הפשרה (להלן: "הבקשה לביטול הסכם הפשרה"). במסגרת בקשה זו של המשיב, טען הבנק בפני בית המשפט של פשיטת רגל כי אמנם אין מקום לבטל את הסכם הפשרה, אך הוא זכאי לסכומים נוספים לנוכח חלוף הזמן ושינוי הנסיבות. תביעה זו תלויה ועומדת.

 

  1. בד בבד עם הגשת התביעה נגד הבנק והבקשה לביטול הסכם הפשרה, הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא הרשומה על הנכס בראשון לציון וזאת עד להכרעה בבקשה לביטול הסכם הפשרה. ביום 6.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה וניתן צו מניעה זמני. בנוסף, בית המשפט המחוזי נעתר לטענת הבנק, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בתביעה נגד הבנק בשל הבקשה התלויה ועומדת בבית המשפט של פשיטת הרגל לביטול הסכם הפשרה, והורה על עיכוב ההליכים עד להכרעה בבקשה זו (להלן: "ההחלטה הראשונה").

 

  1. על ההחלטה לעיכוב ההליכים למימוש המשכנתא הרשומה על הנכס בראשון לציון הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 2815/16) (להלן: "הבר"ע הראשונה"). ביום 7.7.2016 הורה השופט נעם סולברג על ביטולה של החלטת בית משפט קמא והחזרת הדיון בבקשה כדי שיוכרעו שתי סוגיות שלא התבררו בהחלטה הראשונה: (א) תחולת דיני הערבות במקרה דנן; (ב) משמעותן של תניות אי-התלות שבשטרי המשכנתאות השונים (פסקאות 17-16 לבר"ע הראשונה). לפיכך, נקבע כי "החלטת בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה באופן ארעי, עד לקבלת החלטה חדשה על בסיס האמור לעיל" (פסקה 18 לבר"ע הראשונה).

 

החלטת בית המשפט המחוזי

 

  1.  ביום 6.3.2018, שנתיים לאחר מתן צו המניעה הזמני, שב בית משפט קמא לדון בבקשה תוך התמקדות בשתי הסוגיות שתחם בית משפט זה בבר"ע הראשונה. באשר לתחולת דיני הערבות, נקבע כי אכן חלים דיני הערבות וכי "אם תתקבל תביעת החוב שהגיש [המשיב] אפילו בחלקה, הוא יהיה זכאי לסכומים לא-מבוטלים מהקופה של פשיטת הרגל. ייתכן שהללו יאפסו את הסכומים שלהם יטען הנאמן, אם יטען, בהסתמך על הוראת סעיף 9 לחוק הערבות" (עמ' 5 להחלטה). באשר למשמעותן של תניות אי-התלות שבשטרי המשכנתאות, נקבע כי במצב של ריבוי בטוחות זכות הבחירה לגבי סדר מימוש השעבודים נתונה לנושה אלא הם הוא "אדיש" לשאלה איזה מהנכסים לממש. זאת נקבע הן בהסתמך על פסיקת בית משפט זה (ע"א 64/09 אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (7.4.2011)) והן בהסתמך על עקרון תום הלב המחייב את בעל זכות המשכנתא. על כן, שוכנע בית משפט קמא, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומן של עילות התביעה הנטענות או חלק מהן בתביעה נגד הבנק. בסופו של דבר, נקבע כי צו המניעה הזמני יוותר על כנו.

 

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ